השר לשעבר גדעון סער מתח ביקורת על יוזמת שרת המשפטים איילת שקד לשנות את החוק הקובע את דרך ההצבעה לבחירת שופטי בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים. סער עמד לפני שמונה שנים מאחורי התיקון הנוכחי לחוק, אותו מבקשת השרה שקד לבטל. לפי התיקון של סער, דרוש רוב של שבעה מתוך תשעה חברים בוועדה כדי לבחור שופט. שקד מעוניינת להחזיר את הגלגל לאחור ולקבוע שמספיק רוב רגיל של חמישה.



בראיון מיוחד לניסים משעל ודרור רפאל ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" אמר סער: "הרוב המיוחס של שבעה חברים מתוך תשעה מצריך הידברות והסכמות בין החברים בה. התיקון, שעבר ברוב גדול בכנסת, מנע מהשופטים החברים בוועדה לגבש רוב כמעט אוטומטי לבחירת 100 אחוזים מהשופטים שהם רוצים, ואפשר גם לדרג הפוליטי בוועדה לגבש רוב חוסם.



"עכשיו כנראה שנדמה למישהו, באופן קוניקטוראלי, שכרגע שיש לו רוב אבסולוטי בוועדה, אז הוא אומר בואו נהפוך את כל השיטה. מדובר בכללי יסוד של שיטה דמוקרטית, שלא משנים אותם כל יומיים. אני מקווה ששקד לא תלך בדרך הזאת, כי אני חושב שהתוצאה תהיה הפוכה, ושינוי יחזק לטווח הארוך את ההשפעה של המערכת השיפוטית בוועדה. אנחנו חיים בתקופה שבה מחוקקים משהו ויום אחר כך מבטלים אותו. זה דבר מוזר".



 

"השאלה היא לאן רוצים להגיע", אמר סער. "אם המטרה היא שצד אחד יכתיב 100 אחוזים (מהמינויים) אז בשביל מה צריך ועדה של תשעה? התוצאה היא שבסופו של דבר לא יהיה לנו בית משפט מגוון, אלא על פי רוב מזדמן כזה או אחר. דווקא הדרך שמחייבת הידברות, הסכמה ופשרות, משהו שנהיה יותר ויותר קשה בחברה הישראלית, היא זו שמבטיחה בית משפט עליון יותר מגוון, שמתמנים אליו אנשים עם תפיסות שונות והוא זוכה לתמיכת הציבור הרחב. בית המשפט העליון צריך להיות הטרוגני ולשקף מגוון של דעות והשקפות".

אם השרה תשנה את החוק היא תוכל למנות ארבעה שופטים לפי רצונה, ברוב רגיל
"אני לא בטוח בזה", השיב סער, "כי גם הנציגות הפוליטית בוועדה, השר משה כחלון, הוא לא בהכרח רואה בנושא הזה את הדברים בדיוק כפי שרואה שרת המשפטים. הרי מי שהיום יש לו רוב, מחר אין לו רוב. אם מתחלף הייצוג של לשכת עורכי הדין, מיד הרוב מתהפך. 

היא בעצם אומרת, מה שווה כל בית המשפט העליון הזה אם אנחנו לא שולטים בו
"היא בכל מקרה תשפיע, כי גם בלעדי האגף שמייצגת השרה שקד, אי אפשר למנות אף אחד. בעצם, גם השרה שקד וגם נשיאת העליון השופטת נאור וגם הנציגות של לשכת עורכי הדין בוועדה, כולם חייבים להגיע להסכמה, כי אף אחד מהם לא יכול להגיע לרוב של שבעה".

האם שקד מנסה ללחוץ על בית המשפט העליון כדי שיכריע על דחייה נוספת בפרשת עמונה?
 לא ייתכן שכל מה שקורה בשגרת היום יום יביא לביטול רפורמה שעברה בכנסת ברוב עצום רק לפני כמה שנים. אנחנו מדינה בת עוד מעט 70 שנה ועדיין מתווכחים מה מותר לבית המשפט העליון ומה מותר לכנסת. מאוד מסוכן כל יום מחדש להתווכח על כללי המשחק. חייבים להגיע לכללים מקובלים ומוסכמים. אני ממליץ לשרת המשפטים ליזום את חוק יסוד החקיקה, שפעם אחת ולתמיד יקבע את כללי המשחק ויפסיק את החיכוך הזה. יהיה ברור בדיוק מה הסמכויות של בג"ץ והיכן הכנסת יכולה לגבור עליו בחקיקה גוברת".

"בלי קשר, אני חושב שיש טעמים לדחות את הפסיקה בפרשת עמונה", ציין סער. "בנסיבות המדיניות, כאשר יש חשש של הממשלה שלנו, מדברים שעלולים לקרות במועצת הביטחון ובזירות אחרות, בתפר שבין הבחירות בארצות הברית בנובמבר לכניסת הנשיא החדש לבית הלבן בינואר, לאו דווקא כדאי להגיע לפתרון. יש טעם שהפתרון יגובש לאו דווקא בתקופה הרגישה הזאת".
איילת שקד. צילום: פלאש 90
איילת שקד. צילום: פלאש 90