הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) פה אחד הצעת החלטה היסטורית - להסיר את החיסיון מעל המסמכים הקשורים לפרשת ילדי תימן, שהיו אמורים להישאר חסויים עד לשנת 2071. ההצעה תחייב להעלות לרשת את מסמכי שלוש ועדות החקירה בנושא, שכולן הגיעו למסקנה שלא הייתה חטיפה ממוסדת של ילדי העולים מתימן בשנים הראשונות להקמת המדינה.
במהלך הישיבה ביקשה השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל לקדם פעילות הסברתית בנושא ולקרוא למי שנולד בשנים אלו לעבור בדיקות DNA מסובסדות על ידי המדינה ובכך לסייע באיחוד המשפחות.
מדובר במאות אלפי מסמכים שאולי ישפכו אור על הפרשה הכואבת הזאת ויביאו קץ לסבלן של משפחות רבות הטוענות כי מידע הנוגע לגורל יקיריהם שנעלמו הוסתר מהן משך עשרות שנים. את ההצעה הגיש לממשלה השר צחי הנגבי, שגיבש את ההמלצות בסוגיה.
אישור הממשלה הגיע בעקבות לחץ ציבורי, וכן לאחר פניות של שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) וח"כ נורית קורן (הליכוד) מחודש מאי השנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה למינוי שר שיטפל בסוגיה. נתניהו מינה את השר הנגבי לטיפול בעניין, והיום עם סיום הבדיקה, בסיוע גנזך המדינה והיחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, הובאה הסוגיה לאישור הממשלה. כעת תובא ההצעה לאישור ועדת החוקה של הכנסת.
במהלך הישיבה
רוב הילדים - נפטרו
על פי ההחלטה, יפורסמו לציבור הפרוטוקולים החסויים של ועד כהן-קדמי משנת 2001, וכן רשימות שנתפסו על ידי הוועדה, מידע על התנהלות רשויות הרווחה באותה עת ועוד. ועדת כהן-קדמי בחנה את הטענה שהייתה מעורבות ממסדית בהיעלמות ילדי תימן, ובחנה גם מקרים פרטניים שהובאו לעיונה. מתוך 1,053 מקרים שאותם בחנה הוועדה, נקבע כי 979 מהילדים שנעלמו בעצם נפטרו, 69 הוגדרו "עלומים" (מקרים שבהם לא נמצאה עדות למיקומם הנוכחי של הילדים) – 13 מתוכם עוד בתימן - וחמישה אותרו.
בעבר נטען כי חלק מהמסמכים הקשורים בפרשה לא ניתנים לפרסום – אם בשל סיווג ביטחוני (עדויות של ראשי גופי ביטחון) ואם בשל נסיבות של צנעת הפרט (מסמכי אימוץ וכדומה). על רקע זה נכתב בהצעה כי המדינה תכבד רצון של משפחות שיבקשו לא לחשוף את החומר בעניינן.