מליאת הכנסת העבירה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה את חוק ההסדרה, שנועד להסדיר בנייה יהודית על שטח פלסטיני פרטי. בהצבעה תמכו בחוק 58 חברי כנסת ו-51 התנגדו. חבר הכנסת בני בגין (ליכוד) הצביע בניגוד לעמדת הקואליציה כפי שהודיע שייעשה, וזאת למרות שכאשר התנגד לחוק בקריאה טרומית, נענש ח"כ בגין על ידי יו"ר הקואליציה דוד ביטן והורחק מדיוני הוועדות שהוא חבר בהן לשלושה שבועות.



שר החינוך נפתלי בנט, שחתם את הדיון לפני שנערכה ההצבעה, הגדיר את אישור החוק כרגע היסטורי, אך גם הבטיח כי מדובר רק בהתחלה של מהלך גדול יותר. "לפני כמה שנים הטבעתי את האמירה: עם לא יכול להיות כובש בארצו, וביום ההיסטורי הזה אנחנו מחוקקים את זה", פתח בנט את נאומו, והמשיך כי "לראשונה הריבון קבע שחצי מיליון אזרחי ישראל שגרים ביהודה ושומרון הם לא כובשים, לראשונה החוק קובע כי הם תושבי המקום, מה היסטורי פה? זה היסטורי פה. היום ביהודה ושומרון כבר יש נינים שנולדו ביהודה ושומרון, וכיום אותם נינים וכולנו קובעים היום שהם תושבי האזור".



לאחר מכן, הודה בנט לראש הממשלה בנימין נתניהו על תמיכתו בחוק, ואף לתנועת שלום עכשיו, מולה אמר שעם חקיקת החוק, לא תוכל להיות יותר התערבות משפטית בבנייה בהתנחלויות. "זה יום של גאווה גדולה, זה יום שחצי מיליון תושבי יהודה ושומרון ויכולים לדעת שאנו העם של ארץ זאת גם בספר החוקים. אבל היה אפשר לקרוא לחוק הזה כחוק ההתחלה, זאת מכיוון שהצעד הבא הוא החוק לסיפוח מעלה אדומים. אני רוצה להודות לראש הממשלה. אני רוצה להודות גם לשלום עכשוי. במשך שלוש שנים עוסקת התנועה בתיעוד הבנייה ביהודה ושומרון והגישו בג"צים כמו יתושים. היום אנחנו מייבשים את הביצה. תם עידן הבג"צים".



בנוסף לכך, התייחס בנט לתושבי עמונה, אשר הסעיף שהיה אמור להכליל אותם בחוק הוסר בלחץ מפלגת "כולנו", וקרא להם שלא לנקוט באלימות, זאת לאחר שהיום מספר מהתושבים ביישוב תקפו מילולית את זאב "זמביש" חבר, שנחשב לאחד מאבות ההתנחלויות.

"אם ההצעה הייתה מושכלת, הממשלה לא הייתה מחפשת פתרון נוסף"

במהלך הדיון על החוק, אמר ח"כ בגין, כי ההתיישבות ביהודה ושומרון נורתו בעיות ולבעיות צריך פתרונות. "ראש הממשלה פרט את המתווה לפתרון. פתרון אחראי, מושכל ובגדר החוק. ההצעה הזאת היא לא כזאת. לו הייתה הצעה כזו, לא הייתה הממשלה ממשיכה לחפש פתרון אחר. לכן אתנגד להצעת חוק זו. 'ציון במשפט תפדה' אינה רק הנחייה מוסרית, אלא אמת חכמה. בדרך זו, ורק זו נעמיד שורש בחיינו, בתבונה, בחוכמה בצדק ומוסר".

את הצעת החוק הציגה, תוך הפרעות בלתי פוסקות של האופוזיציה, יוזמת חוק ההסדרה ח"כ שולי מועלם רפאלי, יו"ר סיעת הבית היהודי, שאמרה כי "הקשר עם ארץ ישראל זה מהתורה ועשרת הדברות. אין עם כובש בארצו. אברהם אבינו הוא המתווה. מטרת החוק היא להסדיר את מה שאנו עושים ברשות התורה. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. בעזרת השלם בשלב הבא נחיל את הריבונות הישראלית על יו"ש. נתחיל ממה שמוסכם על כולכם - מעלה אדומים וגוש עציון ונתקדם בעזרת השם. אני מקווה שהערב יפסקו קולות הבכי והנהי וכולנו נשמח ונתקדם צעד נוסף של החיבור בין העם היהודי לארצו. אין עם כובש בארצו. החוק הזה איננו מתנגד מתנגש ואיננו בעייתי עם שום חקיקה אחרת".

לדבריה, מה שקורה זה לא צדק זה סדום. גם בסדום הכל היה לפי החוקים  צריך לשנות ולהטיב עם שני הצדדים. בתי היהודים לא יהרסו ביהודה ושומרון ובעלי הקרקע הערבים יקבלו פיצוי הולם".


"אברהם אבינו הוא המתווה". ח"כ מועלם רפאלי. צילום מסך
"אברהם אבינו הוא המתווה". ח"כ מועלם רפאלי. צילום מסך


הבוקר אישרה הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון, בראשות חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, את הנוסח החדש של חוק ההסדרה, ללא סעיף עמונה, לקריאה ראשונה. ההצעה אושרה ברוב של 8 תומכים מול 5 מתנגדים והאופוזיציה מבקשת לקיים הצבעה נוספת.

כזכור, החוק עולה ללא סעיף 7, שהיה אמור להסדיר אופן רטרואקטיבי את מאחז עמונה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אמר שלא יוכל להגן על החוק בבג"ץ. 

בתוך כך, אחרי יום של דיונים בנושא עמונה ולאחר שהמתווה הקודם נתקל בקשיים, מסתמן כי 40 המשפחות המתגוררות במאחז, שעל פי קביעת בג"ץ יצטרך להתפנות עד סוף החודש, יועברו ככל הנראה באופן זמני לקרווילות חדשות ביישוב עפרה הסמוך. בינתיים יוקם עבורן יישוב קבע חדש ליד שבות רחל.

גורמים מדיניים אמרו היום (רביעי) ל"מעריב אונליין" כי הדיונים בנושא נמשכים כדי להגיע להבנות ולפתור את הסוגיה ולהימנע מאלימות. עוד אומרים הגורמים כי נבחנות עוד חלופות. 

במנהל האזרחי ששוקד על התכנית עוד מגבשים את המתווה שלו. נראה כי 20 מהמשפחות יועברו בינתיים לשטחים פנויים בעופרה ו-20 נוספות יועברו למדרשת עופרה.  לפי החוק המקורי גובש פתרון נכסי הנפקדים שלפיו אמורות היו המשפחות המפונות להעתיק את בתיהן לחלקות סמוכות במרחק מאות מטרים מבתיהם המקוריים. מרגע שהבינו בממשלה שהפתרון שעליו הסתמכו צפוי לקרוס, כינסו פגישות דחופות והמנהל האזרחי גיבש את המתווה החדש. התכנית אמורה לעבור לעיון שרי הממשלה לאחר שתגובש

תושבי המאחז אמרו בעבר כי יתנגדו למעבר לשבות רחל, וכי הם מתנגדים לכל פתרון שידרוש את פינויים מעמונה, אולם הדברים נאמרו לפני שהתברר היישוב נותר מחוץ לחוק ההסדרה בעקבות דרישתו של היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, משום שלטענתו לא יוכל להגן על החוק בבג"ץ.