"אני רואה בשירות בדרום קוריאה אתגר מבחינה מדינית, כלכלית ותיירותית", אומר חיים חשן, שגריר ישראל בדרום קוריאה, שנכנס לאחרונה לתפקידו. חשן יעמוד בפני שלל אתגרים על רקע המשבר הפוליטי שעובר על הרפובליקה בימים אלו. רק בשבוע שעבר הצביע הפרלמנט הדרום־קוריאני בעד הדחתה של הנשיאה פארק ג'ן הייאה בשל פרשת השחיתות שבה הייתה מעורבת. לאותה נשיאה הגיש חשן את כתב אמנתו כשגריר ישראל בחודש אוקטובר האחרון.

תרבותה של דרום קוריאה, ענקית טכנולוגיה בתחומים רבים ואחת מיצרניות המכוניות הגדולות בעולם, אינה זרה לחשן, לשעבר סגן שגריר ישראל ביפן, ששולט בשפה היפנית ומגדיר את לימודה כ"שפה לכל החיים". "העדפתי לשרת במקום שאני מבין את תרבותו ויש לי בסיס טוב ללמוד את השפה המקומית", הוא אומר כעת על ההחלטה להתמנות לתפקיד הדיפלומטי בדרום קוריאה.

מה האתגרים של כהונתך?

"חיזוק היחסים בין שתי המדינות על ידי חשיפה של כמה שיותר מהציבור הדרום־קוריאני לתרבותה, כלכלתה והישגיה של מדינת ישראל בתחומים רבים, וכמובן חיזוק היחסים המדיניים בין שתי המדינות. מהצד השני, דרום קוריאה אינה מוכרת מספיק כיום לציבור בישראל. הייתי רוצה שידעו יותר עליה יותר. זה חשוב לפיתוח הקשרים העסקיים, התיירותיים, האקדמיים והאחרים עם דרום קוריאה".

חשן (60) הגיע לסיאול לאחר שירות של יותר מ־30 שנה במשרד החוץ ולאחר שמילא כמעט את כל התפקידים האפשריים באגף אסיה והפסיפיק במטה משרד החוץ ובחו"ל. ב־25 השנה האחרונות. לדבריו, הוא שקל בעבר לכהן כשגריר בכמה מדינות, אך בסופו של דבר בחר בדרום קוריאה. "נחשפתי לתרבות ולהיסטוריה של דרום קוריאה עוד בתקופת לימודי בחוג ללימודי מזרח אסיה לפני שנים רבות, ומאז אני עוקב אחר ההתפתחויות במדינה מרתקת זו בעלת ההיסטוריה והתרבות העשירות בנות אלפי השנים", הוא מספר.




סיאול. צילום: רויטרס




אינטרסים משותפים

הסכם היחסים הדו־צדדיים בין דרום קוריאה לישראל נחתם באפריל 1962. לאחר מלחמת ששת הימים גדל שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי מדינות. בשנות ה־60 גונתה דרום קוריאה מפי מדינות ערב בשל קשריה עם ישראל. חרם הנפט ב־1973 מצד מדינות ערב גרם להתקררות נוספת ביחסי דרום קוריאה וישראל. ב־1978 החליט משה דיין, שר החוץ דאז, לסגור את השגרירות הישראלית בדרום קוריאה ולמנות שגריר ביפן לשגריר לא־תושב בדרום קוריאה. רק ב־1992 נפתחה מחדש השגרירות בסיאול, וב־1993 גם דרום קוריאה פתחה שגרירות בישראל.

פתיחתן של שתי השגרירויות הביאה לפריחה ביחסי המדינות, ואירוע השיא היה ביקורו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין בדרום קוריאה, מיד אחרי קבלת פרס נובל לשלום. לדבריו של חשן, הפריחה הזו ביחסי שתי המדינות נמשכת עד היום. "קיימת כאן הערכה גדולה מאוד כלפי מדינת ישראל והמספר הגדול של זוכי פרס נובל היהודים והישראלים", אומר חשן כעת. "הדרום־קוריאנים הם ללא ספק ידידים של מדינת ישראל, ואני גאה להיות כאן שגריר ישראל. היחסים כיום עם דרום קוריאה מאוד טובים".

אני נפגשת עם חשן בעיר הנמל בוסן, הנמצאת בדרומה של דרום קוריאה. חשן הגיע לשם החודש לכנס בינלאומי חשוב של פורום המדינות הדיגיטליות, הדן במקסום הדיגיטציה של משרדי הממשלה, ומטרתו להציב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות המעניקות פתרונות פשוטים לאזרחים שפונים למשרדי הממשלה. "המפה בדרום קוריאה משתנה אט־אט", אומר ד"ר מייקל אורן, סגן שר במשרד ראש הממשלה ולשעבר שגריר ישראל בוושינגטון, שהגיע אף הוא לכנס כנציג ממשלת ישראל. "זהו ללא ספק צומת מעניין. בעקבות הבחירות בארצות הברית והממשל החדש, ההסכמים האזוריים הולכים להיפתח. לנו ולדרום־קוריאנים יש אינטרסים רבים משותפים. מדובר בשתי מדינות קטנות שמתמודדות עם איומים לא פשוטים. אנו צופים שדרוג בשיתוף הפעולה הביטחוני עם דרום קוריאה ומקווים לשיתופי פעולה בתחום הרכב. לדרום־קוריאנים חשוב מאוד הקשר עם הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

הנשיא לשעבר פרס ז"ל נפגש עם נשיא דרום קוריאה לשעבר לי מיונג-באק בביקור במדינה

"דרום קוריאה היא ענק כלכלי", מוסיף חשן. "היא מתמודדת כיום עם תחרות גדולה מצד סין, והאתגר שלה כיום הוא לפרוץ קדימה עם מוצרים טובים ואיכותיים יותר מאשר המתחרות שלה כדי לשמר את התנופה הכלכלית של השנים האחרונות. יש שיתופי פעולה טובים עם ישראל בתחום החדשנות, שיכולים להעניק לדרום קוריאה את היתרון הדרוש לה בפיתוח מוצרים עתידיים.

הדרום־קוריאנים יודעים שישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום זה. תפקידנו לגרות יותר חברות דרום־קוריאניות לבוא ולהשקיע בישראל. לצערי, היקף הסחר עם דרום קוריאה, שעמד עד לפני כמה שנים על סכום של כ־2.3 מיליארד דולר, ירד בשנה האחרונה לסכום של 1.7 מיליארד דולר. הסיבה המרכזית לכך ככל הנראה היא שדרום קוריאה חתמה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, מה שנתן להן יתרון על פני ישראל. אנו נמצאים כיום בעיצומו של משא ומתן על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה, ואני מקווה שנוכל לחתום על ההסכם בשנה הבאה. הסכם כזה לא רק יגדיל שוב את היקף הסחר בין שתי המדינות, אלא יאפשר שיתופי פעולה נרחבים יותר בתחומים כלכליים נוספים ובתחומי המדע והטכנולוגיה.

"בתחום התיירות, הפוטנציאל הוא גדול מאוד", מספר חשן. "קיים קו תעופה ישיר בין דרום קוריאה לישראל, וכ־30% מהאוכלוסייה בדרום קוריאה הם נוצרים. מטבע הדברים יש להם זיקה מיוחדת ורצון לבקר בארץ הקודש. אך מעבר לכך, הדרום־קוריאנים, בייחוד אלו מהדור הקודם, יודעים רבות על ישראל ובן־גוריון, גולדה מאיר, משה דיין וגיבורים ישראלים אחרים מוכרים. בעבר מספר התיירים מדרום קוריאה היה הגדול ביותר מאסיה ועמד על כ־38 אלף תיירים בשנה, אך כיום המספר הוא 27 אלף. אני רואה בכך מטרה חשובה ביותר, להגדיל את מספר התיירים לישראל, ולא רק מפלח השוק הצלייני.

גם הגברת שיתוף הפעולה בתחום האקדמי הנה חשובה, וכבר הכנו תוכנית פעולה שתעודד סטודנטים דרום־קוריאנים לבוא וללמוד בישראל. יש כאן פתיחות גדולה כלפי ישראל, וכל הדלתות פתוחות בפנינו. הדרום־קוריאנים עוקבים, כמובן, אחר הנעשה במזרח התיכון, ויש להם נציגות ברמאללה".

מה יהיו ההשלכות של תוצאות הבחירות בארצות הברית על הסכמי הסחר באזור?

"קיים כאן חשש מה יקרה להסכם הסחר החופשי של דרום קוריאה עם ארצות הברית בשל ההערכות שמדיניותו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בתחום הכלכלי תהיה שונה מזו של הנשיא ברק אובמה. אני לא חושב שלתוצאות הבחירות בארצות הברית תהיה השפעה על המשך המשא ומתן המתנהל בינינו ובין דרום קוריאה על הסכמי הסחר החופשי".

בהחלטת אונסק"ו בעניין הר הבית מאוקטובר האחרון, שהתעלמה מהקשר ההיסטורי בין היהדות להר הבית, דרום קוריאה נמנעה. מה עמדת ישראל לגבי הצבעה זו?

"השגרירות כאן פעלה מול משרד החוץ המקומי וגורמים רלוונטיים אחרים כדי להביא לידי כך שדרום קוריאה תצביע נגד ההחלטה, אך, כידוע, היא בחרה בסופו של דבר להימנע. למרות ההצבעה בהחלטה ספציפית זו, אנו רואים בממשלת דרום קוריאה ממשלה ידידותית הקשובה לטיעונינו, ואנו מקיימים ונמשיך לקיים עם גורמי ממשל כאן דיאלוג שאנו מקווים שיוביל בעתיד לדפוס הצבעות חיובי יותר מבחינתנו בארגונים בינלאומיים".

יחסים זהירים

"שגריר ישראל בדרום קוריאה נכנס כעת לתקופת המתנה המחייבת אותו להיערך בהתאם", טוען ד"ר אלון לבקוביץ, מומחה לדרום קוריאה. "האסיפה הלאומית של דרום קוריאה הצביעה על הדחת הנשיאה. הסוגיה עוברת כעת לעיונו של בית המשפט לחוקה, ואם הוא יאשר את ההדחה, תיכנס המדינה לתקופה של כ־60 יום עד לבחירות לנשיאות. עד אז היא תתנהל תחת שרביטו של ראש ממשלת דרום קוריאה הוואן גאן, שיכולתו לנהל מדיניות חוץ או פנים אקטיבית תהיה מוגבלת מאוד.

אתגרו המרכזי של שגריר ישראל בדרום קוריאה בעת הזאת הוא לקדם את היחסים בין שתי המדינות למרות תקופת ההמתנה שהשלטון נמצא בה כעת. דרום קוריאה היא מדינה מדהימה ביופייה ויחסה לישראל חיובי מאוד, אולם היא זהירה מאוד ביחסיה עמנו בגלל חששה מההשלכות, לדוגמה של ביקור נשיא או ראש ממשלה דרום־קוריאני בישראל, על היחסים שלה עם מדינות ערב. יש לזכור שדרום קוריאה סוחרת במאות מיליארדי דולר עם העולם הערבי ותלויה בנפט מהמפרץ הפרסי.

חיים חשן והנשיאה פארק לפני הדחתה. צילום: שגרירות ישראל בדרום קוריאה

אחת המטלות שמונחות על שולחנו של שגריר ישראל בדרום קוריאה היא להתמודד עם התפיסות בעולם הערבי של ישראל המחלחלות לדרום קוריאה. אומנם אינה מגלה עוינות כפי שמגלות מדינות אירופה ביחסן לישראל, אולם יש לשים לב שתהליך זה לא יתגבר”.

"הצטיינותו ושקדנותו של חיים עשוהו מועמד טבעי לתפקיד של דיפלומט", מספר מורהו המיתולוגי של חשן, פרופ' בן־עמי שילוני מהאוניברסיטה העברית. "חשן נשלח לשרת בטוקיו כמה פעמים,שם הוא הרשים את הרשויות בשליטתו בשפה ובתרבותה של יפן". חשן מתגורר כיום בבית השגריר בגפו. אשתו מיכל ושני ילדיו נשארו בישראל. "היה חשוב לי להגיע לשיא ולשרת כשגריר", הוא מספר. "ההחלטה התקבלה כמובן לאחר התייעצות משפחתית ועל דעתה של רעייתי מיכל, שעודדה אותי לקבל את התפקיד".

מה אתה עושה בשעות הפנאי?

"אני עובד בדרך כלל מסביב לשעון, ובכל זאת במעט שעות הפנאי שלי אני משתדל להתאמן בחדר כושר, ללמוד קוריאנית, לקרוא על ההיסטוריה, התרבות והפוליטיקה המקומיים, להכיר את העיר ואוצרות התרבות שלה ובאופן כללי להתעמק ולחוש את דרום קוריאה על כל היבטיה מכיוון שהבנה לעומק של המקום היא המפתח לכל פעילות שלנו כאן. הקהילה הדיפלומטית כאן מאוד חביבה וכבר התחברתי כאן לשגרירים רבים. באשר למקומיים, הדרום־קוריאנים הם אנשים חמים וידידותיים וכבר הספקתי ליצור קשר טוב עם כמה אנשים. זכיתי גם לחדש קשרים מימים עברו, כמו למשל עם חברים דרום־קוריאנים שהכרתי בתקופת לימודי ושהייתי ביפן".