מעצרו של חבר הכנסת באסל גטאס, שעליו הוחלט במהלך חקירתו הערב (חמישי) במשרדי יחידת להב 433, בחשד שהבריח טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים בכלא קציעות מציב את היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, במצב רגיש. אם שופט בית המשפט בראשון לציון יחליט מחר להאריך את מעצרו במספר ימים נוספים, עו"ד ינון יצטרך לגבש בימים הקרובים חוות דעת לגבי מעמדו של הח"כ כעציר. למרות מעצרו ח"כ גטאס נחשב לחבר כנסת לכל דבר והוא יכול לדרוש, למשל, לאפשר לו להשתתף בשבוע הבא בהצבעות במליאת הכנסת ובוועדות, סוגיה שהייעוץ המשפטי של הכנסת יצטרך לתת עליה את הדעת, שכן אם ח"כ גטאס לא יורשה להשתתף בהצבעות תמנה הכנסת בפועל 119 ח"כים ולא 120.



ח"כ גטאס הוא הח"כ המכהן הראשון בתולדות הכנסת שנעצר לצורכי חקירה. עם זאת, בעבר נשלח ח"כ מכהן, שמואל רכטמן, למאסר ממושך לאחר שהועמד לדין והורשע בעבירות של שחיתות ובתקופת מאסרו המשטרה הביאה אותו לכנסת בניידת כדי להשתתף בהצבעות, אלא שמאז החוק שונה והיום ח"כ לא יכול לכהן כשהוא אסיר, שכן אם הורשע ונדון למאסר הוא מושעה באופן מיידי בחברותו בכנסת ובמקומו נכנס הבא אחריו ברשימה ממנה נבחר.



השעיית חבר כנסת מכהונתו מתבצעת לאחר מתן פסק הדין והרשעתו בעברה פלילית. ההשעיה עשויה להישאר בתוקפה עד גמר ההליכים המשפטיים - כלומר כל עוד גזר הדין אינו סופי ועומד בפני ערעור. ההיגיון העומד מאחורי הוראת החוק ברור: על חבר הכנסת שהורשע בפלילים עשוי להיות מוטל עונש שימנע (על-פי חוק) את המשך חברותו בכנסת, ולכן יש להפסיק את כהונתו מיד לאחר מתן פסק הדין. מצד שני, יש להשאיר מקום להחזירו לכהונתו במקרה שיזוכה מאשמתו בערכאה גבוהה יותר, או במקרה שהעונש שיוטל עליו בגין אותה עברה לא ימנע את המשך כהונתו בכנסת.



השעיה פירושה הפסקה זמנית של כהונה בכנסת. כדי שמצבת החברים בפרלמנט לא תחסר, המועמד הבא ברשימה המפלגתית שלו מחליף את חבר הכנסת המושעה. מקרה כזה זכור בעקבות השעייתו בעבר מהכנסת של ח"כ יצחק מרדכי. במקומו הושבע באופן זמני ד"ר יחיאל לסרי מרשימת מפלגת המרכז.



עומד לפני תקדים. יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90עומד לפני תקדים. יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



בעבר היה לכנסת שיקול דעת, כיום הכללים ברורים



בעבר קבע חוק יסוד הכנסת כי הכנסת יכולה לשלול את המשך כהונתו של חבר כנסת אם הורשע והוטל עליו עונש של לפחות שנת מאסר אחת בפועל, אך הסעיף שהתקבל ב-1981 לא הוחל אוטומטית אלא אפשר לכנסת להפעיל שיקול דעת ולהחליט האם לשלול מחבר כנסת את כהונתו. ב-1995 תוקן סעיף החוק. תחילה נשלל שיקול הדעת שניתן לחברי הכנסת על-פי הנוסח הקודם של סעיף החוק, והסעיף שתוקן מורה כיום על שלילה אוטומטית של הכהונה. כמו כן נמחקה הדרישה לעונש של לפחות שנת מאסר בפועל ונוסף תנאי חדש, והוא שבית המשפט יכריז שיש עם העברה קלון.



לאחר התיקון קיימות אם כן כיום שתי דרישות, אשר רק בהתקיים שתיהן החוק מורה כי כהונת חבר כנסת תיפסק בצורה אוטומטית: דרישה אחת היא כי יש עם העברה קלון ושנייה היא שעל חבר הכנסת הוטל עונש מאסר בפועל (משך התקופה אינו משנה) אולם המחוקק לא נדרש עד היום ולא נתן דעתו למקרה ובו חבר כנסת נתון למעצר ממושך לצורכי חקירה עוד טרם הועמד לדין והאם יש למשל לאפשר לו להשתתף בהצבעות.



את התשובה לכך יצטרך לספק בימים הקרובים היועץ המשפטי לכנסת אם אכן מעצרו של ח"כ גטאס יוארך למשך מספר ימים ואולי אף שבוע. נקודה נוספת הראויה לציון: ועדת הכנסת שללה את חסינותו של ח"כ גטאס מפני חיפוש בדירתו ובמשרדו אבל אם המשטרה תבקש לערוך חיפוש בחדרו בכנסת היא תצטרך לבקש אישור מיוחד מיושב ראש הכנסת.



האם יופעל חוק ההדחה לראשונה?



בתוך כך מנסה השר זאב אלקין לפתוח בהליך הדחה של ח"כ גטאס בהתאם לחוק ההדחה שאושר במושב הקיץ אך מעולם לא הופעל. כדי להתחיל בתהליך הדחה יש צורך בבקשה של 70 חברי כנסת, מתוכם 10 ח"כים מהאופוזיציה, אך כל מפלגות האופוזיציה מתנגדות להפעלת החוק.



במקביל פנו מספר חברי כהנסת ובהם אורן חזן ואיילת נחמיאס ורבין לוועדת הכנסת בדרישה להשעות את ח"כ גטאס מדיוני המליאה והוועדות וכמו כן לשלול את משכורתו.