סערה בכנסת בעקבות יוזמת שרת המשפטים איילת שקד והשר יריב לוין לצמצם את החקיקה הפרטית בכנסת בתמורה להרחבת סמכויות פיקוח של הכנסת על הממשלה. חברי כנסת באופוזיציה מזהירים כי מדובר ב"יוזמה הזויה ומסוכנת" הפוגעת בדמוקרטיה. שרת המשפטים הצהירה לאחרונה במספר הזדמנויות כי היא מבקשת להגביל את מבול הצעות החוק הפרטיות המוגשות על ידי חברי הכנסת, המציפים מידי שבוע גם את ועדת השרים לענייני חקיקה.
על פי היוזמה שהציגה הבוקר (ראשון), ח"כ יוכל להגיש בין 4-5 הצ"ח פרטיות בשנה בעוד שכיום אין מכסה להגשת הצעות חוק פרטיות לסיעות ובכך נגרמת הצפת החוקים. חברי כנסת יוכלו להעלות מידי שבוע לאישור ועדת השרים לחקיקה 15 הצעות חוק בלבד לעומדת 30-45 כיום. בנוסף לכך יוגבל מספר הצעות החוק שיועלו מידי שנה במליאה ל-250 בלבד לעומת כ-750 הצעות חוק טרומיות בשנה, כיום.
כיום כאשר חוק נפסל בוועדת השרים, כל שר יכול להגיש ערר, ואז הוא מחויב להציג את החוק בפני הוועדה. על פי מתווה שקד-לוין השר יגיש את הערר אך החוק יוצג בפני הוועדה באמצעות הח"כ היוזם עצמו (על בסיס מכסה סיעתית). הצעה שנולדה מתוך ההבנה כי הח"כ היוזם את הצעת החוק הוא זה המכיר את הצעת החוק על בורייה והוא המתאים ביותר להציגה לפני הצבעה לחברי וועדת השרים, על שלל היבטיה. 

עוד מוצע תהליך של שיפוט מוקדם של הצעות חוק. הצעות חוק פרטיות מורכבות העוסקות ברגולציה יהיו זכאיות לעבור בחינת RIA בדומה להצעות חוק ממשלתיות. באופן זה יוכלו חברי הכנסת המגישים להבין את עמדות המשרדים מראש ובכך להתכונן טוב יותר לדיון בוועדת השרים ולשיפור החוק. הטבה זו תהיה וולונטרית ונתונה לרצונו של חבר הכנסת."בתמורה" לקיצוץ מספר הצעות החוק הפרטיות מוצע במתווה שקד-לוין להרחיב את הפיקוח של הכנסת על הממשלה.
כיום מחויבים להגיע לוועדות הכנסת רק עובדי מדינה על פי התקשי"ר. ההצעה מבקשת להרחיב את מעגל מוזמני החובה גם לגופים מבוקרים או נתמכים. 
על פי ההצעה תגדל גם מעורבות הכנסת בסדר היום הממשלתי: וועדה בכנסת תוכל לקבוע ברוב מיוחס כי ועדת שרים המיועדת לעניין זה תדון בנושא (על בסיס מכסה שתוקצה לעניין). 
"צ'ופר" נוסף המוצע לח"כים הוא לערוך שימוע למינוי בכירים. כיום רשימה סגורה של מינויים בכירים מגיעים לאישור הממשלה. על פי ההצעה ייערך שימוע פרלמנטרי למועמד ברשימה סגורה של משרות בכירות לפני הגעתן לאישור הממשלה. 
הכנסת תוכל על פי ההצעה להגדיל גם את הפיקוח תקציבי על עבודת המשרדים.  ועדה האחראית על ענייני משרד ספציפי תקבל דו"ח ביצוע במהלך שנת התקציב על מנת לבחון פערים מהתקציב. השר יצטרך להגיע לוועדה בכנסת ולדווח על התנהלות התקציב של משרדו והסיבות לחריגות והפערים באם יהיו. 
 השרים שקד ולוין פנו ליו"ר הכנסת אדלשטיין בבקשה לבחון את התכנית. אדלשטיין הביע תמיכה במהלך וביקש לבדוק את הנושא מול ראשי הסיעות. 
אדלשטיין אמר עם פרסום התכנית: "אני שמח שמחאותיי על ריבוי החקיקה והצורך בהגברת הפיקוח על הממשלה נושאים פרי. אני מברך את השרים שקד ולוין וסמוך ובטוח שאם המהלך יתממש – נשפר את הפעילות הפרלמנטרית ואת יעילותה".
 שרת המשפטים איילת שקד הסבירה: "אינפלציית החקיקה של חברי הכנסת היא בבחינת "באו לברך ויצאו מקללים". טירוף החקיקה אינו עושה שירות לערך הדמוקרטי, הוא בוגד בו. יותר חוקים משמעותם סרבול, רגולציה ואזיקה בשלשלאות של ברזל של חופש הפרט. התכנית שהכנו מבקשת לוודא כי הכלי החשוב של החקיקה אינו פוגע באזרח ובדמוקרטיה. אי לכך הכנו מערך שלם של "תן וקח" בו המחוקק מקבל כלים נוספים לעבודתו הפרלמנטרית ולפיקוח על עבודת הממשלה בתמורה ליצירת איזון בריא".
ההצעה מעוררת כאמור סערה בכנסת. יו״ר מרצ זהבה גלאון אמרה כי  ״שקד ולוין מבקשים לסתום את הפה לחברי הכנסת כדי שלא יחשפו את ערוות המדיניות הממשלתית. לולא הצעות החוק הפרטיות פניה החברתיים והכלכליים של ישראל היו דלים יותר ושוויניים פחות". 
לדבריה, ״ח״כים משתמשים בחקיקה פרטית כאסטרטגיה להנעת שינוי חברתי. חברי כנסת מבקשים להשפיע על עיצוב המדיניות, וחקיקה פרטית משקפת את תפיסת עולמם ואת סדרי העדיפויות שלהם - שלא תמיד עולים בקנה אחד עם עמדת הממשלה״.
״כשבוחנים את התרומה ואת ההשלכות של החקיקה הפרטית על המדיניות החברתית בפרספקטיבה של 20 שנה, ניתן לומר שחוקים רבים לא היו עולים על סדר היום הציבורי אם לא היוזמה של חברי הכנסת, שהעלו הצעות וחוקים פורצי דרך, שהיתה להם השפעה דרמטית על סדר היום. לולא הצעות החוק הפרטיות פניה החברתיים והכלכליים של ישראל היו דלים יותר ושיוויניים פחות", הדגישה גלאון. 
 
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אמר: "זו יוזמה הזויה ומסוכנת; אחרי מאמצי החיסול של התקשורת והרשות השופטת מצד הממשלה מגיע גם תורה של הרשות המחוקקת. ליו"ר הכנסת אסור לשתף פעולה עם יוזמה שמטרתה החלשת הכנסת ודריסתה. לא רק שהממשלה לא מבצעת את עבודתה בתחומים רבים, עכשיו גם היא תגביל את יכולתה של הכנסת לעשות זאת? לא מחזקים כאן שום אלמנט בעבודת הפיקוח- גם היום הכנסת יכולה לבצע שימועים ולזמן בכירים, ואף עשתה זאת השנה.
 
האמירה של שקד על חקיקה שמגבילה חירות הם דברי הבל- איזו חירות יש לנכה או קשיש סיעודי שמקבל קצבה עלובה מהמדינה או לעובד קבלן שמתעללים בו- וחברי הכנסת שואפים לשפר את מצבם בעזרת חקיקה? המציאות החברתית וחוסר המעש של הממשלה הן שמגבילות את החירות עבור החלשים, ולא החקיקה."
ח"כ דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת), משיאני החקיקה בכנסת, תקף בחריפות את השינוי שמתכננת הממשלה בתחום החקיקה ופיקוח הממשלה על הכנסת: "קודם את תקפו את העמותות, את התקשורת, את בתי המשפט ואת הערבים. עכשיו הם מתקיפים את הכנסת. הדמוקרטיה מפריעה לשלטון ולכן הוא פועל לצמצם אותה. החקיקה הפרטית בכנסת היא שקידמה הגנות על המוחלשים, על הסביבה, על זכויות האדם. אבל בעולמם של שותי השמפניה ומעשני הסיגרים מי סופר את כל אלה".
לעומתם ברך ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) על ההצעה ואמר:  "אין ספק שמדובר ביוזמה שעשויה להביא שינוי חיובי בעבודת הכנסת. זה יעצור את טירוף החקיקה מחד ויגביר את העבודה המשמעותית של חברי הכנסת מאידך. יש להמשיך בקו זה ולהעניק לכנסת את המקום הראוי לה. לצערי היום, יש זילות של המוסד שהופך אט, אט למרכז של דיבור ללא מעשה".