במסגרת דרישת המפלגות החרדיות לקבל את כל הכספים שהובטחו להם במסגרת יישום ההסכמים הקואליציוניים, תוגש ביום ראשון הקרוב לישיבת הממשלה הצעת החלטה לפיה תקציב תמיכת המדינה לישיבות יגדל ביותר מ-50 מיליון שקל ויעמוד על 1.224 מיליארד שקל. לטענת עמותת חדו"ש (חופש דת ושיוויון) אם הדרישה תאושר, תקציב הישיבות ישבור שיא בפעם השלישית ברצף תוך שנה. מדובר בתוספת תקציבית של 52.5 מיליון שקל לשנה, בכל אחת מהשנים 2017 ו-2018, לתקציב המוסדות התורניים.



לטענת המפלגות החרדיות הגדלת התקציב נדרשת בשל העלייה במספרי התלמידים בסוף שנת 2016. הפעם האחרונה בה נשבר השיא, הייתה בנובמבר 2016 ואז עמד על 1.171 מיליארד שקל. השיא שלפניו נשבר ביוני 2016, לפני פחות משנה, ועמד על 1.119 מיליארד שקל, אז על פי פרסומים בתקשורת הקפיא יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, את ההעברות התקציביות שביקש האוצר עד שיועברו הכספים. בנובמבר 2016 גדל התקציב בשנית ל-1.17 מיליארד שקל כחלק מההסכמים הקואליציוניים. ההגדלה נבעה מהדרישה להעניק לתלמידי חו"ל הלומדים בישיבות בארץ שיעור תמיכה גבוהה יותר.



בעבר הקפיא את ההעברות התקציביות. משה גפני, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
בעבר הקפיא את ההעברות התקציביות. משה גפני, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90




קיצוץ תקציבי הישיבות הביא לגידול האברכים העובדים



פרסומים בתקשורת מהימים האחרונים מציגים מחלוקת בין האוצר לוועדת הכספים העוצרת העברות תקציביות למשרדי ממשלה. אם לשפוט על פי ניסיון העבר, יתכן ויש קשר בין עצירת תהליך ההעברות התקציביות למשרדי הממשלה לבין הדרישה להגדיל את תקציב הישיבות. בימים הקרובים שאלה זו ודאי תתברר. בחינת נתוני העבר, שנעשתה על ידי שנתון החברה החרדית ועל ידי חדו"ש, מלמדת כי קיצוץ תקציבי הישיבות הביא לגידול מספר האברכים שיצאו לעבודה ופרנסו את משפחותיהם. הדרישה הנוכחית מלמדת לכאורה על היפוך המגמה. בעקבות הדברים, חדו"ש מתכוונת לדרוש בדיקה האם נפסקה הביקורות החיצוניות לבדיקת המספרים האמתיים של תלמידי הישיבות, אשר בשנים קודמות הביאה לגילויים מקוממים של דיווחים כוזבים ורשימות פיקטיביות.



מנכ"ל עמותת חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה ש"פעם נוספת אנחנו ניצבים בפני מדיניות מופקרת של מפלגות הקואליציה. בתמורה לקניית קולות המפלגות החרדיות מוכנים שותפיהם לפגוע קשות בכלכלת המדינה ובעתידה, כמו גם בעקרון השוויון והסולידריות החברתית. מנהיגי המדינה מצהירים מעל כל במה על נאמנותם לצורכי המדינה והחברה ועל כך שהם המייצגים של רצון העם, אך מרימים ידיהם לגידול דרמטי של תקציבי הישיבות שמשמעותו מכה אנושה לאינטרס הלאומי לשלב את המגזר החרדי בשוק העבודה, וסטירת לחי למצביעיהם ולרוב הגדול בציבור הרוצה בצמצום תקציב הישיבות הבא מכספי משלמי המסים."



עוד תובא ביום ראשון לאישור השרים הצעת החלטה להפחתה רוחבית בשיעור של 1.3% בתקציב משרדי הממשלה השונים בשנת הכספים 2017.


בהסבר להחלטה נאמר כי ההפחתה דרושה "לצורך עמידה במסגרות הפיסקליות הקבועות בחוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית ולנוכח ההוצאות לשנים 2018-2017 בממשלה שעיקרן הרחבת הסיכומים הקואליציוניים, תיקוני חקיקה שנוספו במהלך אישור תקציב המדינה, מענק השתלבות חזרה לעבודה לנשים יולדות, מיגון הניוד ביהודה ושומרון, תעסוקת עובדים פלסטינים בישראל, דחיית תחילת יום שידורי תאגיד השידור הישראלי, המשך פעילות רשותה שידור עד ליום 30 באפריל 2017 והקמת מבני מגורים חלופיים לתושבי עמונה ועופרה".