לאחר יותר משנתיים של דחיות ומריבות, ממשלת ישראל החליטה היום (חמישי), על התחלת שידורי התאגיד הציבורי כאן בתאריך שנקבע, ב-30 לאפריל. בנוסף לכך החליטה הממשלה כי היא תפעל להעביר את חוק התקשורת, אשר תפקידו יהיה לאפשר לממשלה לפקח על תכני השידור בתאגיד.

רק אתמול התייחס נתניהו לתאגיד במסגרת גיבושון שנערך לקואליציה, ואמר כי ברצונו לדחות את תחילת השידורים בחצי שנה. "בתקשורת לא תשמעו על ההישגים של הממשלה. מה שתשמעו זה שישראל מקום רע. יש שם סיפורים מוזרים בתקשורת, כמו עובדת בתאגיד שמהללת מחבל על חשבון משלם המסים. אני נושא באחריות על ההחלטה השגויה על התאגיד ורצינו לתקן. אני אומר את זה למפגיני רשות השידור. גם שגיאות אפשר לתקן. אני אומר לידידי משה – בוא נתקן. לא מאוחר מדי לתקן. צריך לקחת הפוגה של חצי שנה. זה ראוי וזה הכרחי, ואת זה צחי (ממלא מקום שר התקשורת צחי הנגבי, ד.ס.) מבין ומחר יגיש הצעת חוק שמאזנת את התקשורת. עם ישראל מייחל לזה. היום כשאתה פותח טלוויזיה חוץ מזה שאתה רואה את דוד ביטן, אתה רואה שמאל ושמאל", אמר לשר האוצר משה כחלון.

תאגיד השידור כאןתאגיד השידור כאן





חבר הכנסת עפר שלח, יו"ר סיעת יש עתיד, אמר כי "בקואליציה המתפוררת של נתניהו, כל אחד מושך לכיוון שלו ולאף אחד לא חשוב לעסוק בענייניה האמיתיים של המדינה. ככה זה כשיש לנו ראש ממשלה, שלא עוסק בכלום חוץ מבדיבוק שלו נגד התקשורת. אין ביטחון, אין כלכלה, אין כלום חוץ מהרשות והתאגיד ומי יפקח על ערוץ 2 וערוץ 10 ואיך נדאג ל'ישראל היום'".
הוא הוסיף כי "חוק התקשורת שמקדם ראש הממשלה הוא עוד שלב בהסתה המתמשכת שלו נגד המוסדות הדמוקרטיים של המדינה. חוק חשוך, פחדני, שלא עוזר לדבר פרט לסיפוק הקבעון של ביבי ביחס לתקשורת, שבה יש רק "ביטן ושמאל". שותפיו בממשלה יודעים את זה, אבל נכנעים לדיבוק המשונה שלו. על חשבון הדמקורטיה, על חשבון עובדי רשות השידור והתאגיד, על חשבון כולנו".

ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני) הגיב גם הוא על החלטת הממשלה להעביר את חוק התקשורת שיאפשר, לטענתו, לנתניהו להגביר את שליטתו בשוק התקשורת הישראלי. "התנהלותו של נתניהו בעניין התאגיד החדש מלמדת על מפגן של ציניות מעורר השתאות. האיש שסלידתו ממאבקי עובדים שעניינם ביטחון תעסוקתי ותנאי עבודה הוגנים, עמוקה ומושרשת, יוצא כביכול להגנתם של עובדי רשות השידור", אמר יונה, והוסיף כי "כל בר דעת העוקב אחר פעולותיו של נתניהו במהלך השנים יודע שעיקר מטרתו הוא להבטיח שליטה מלאה על התקשורת בישראל, בין אם המסחרית או הציבורית. בעודו מעלה על נס את הדאגה כביכול לעובדי רשות השידור, הוא למעשה פועל כדי לסתום פיות, להוריד מסך על חופש הביטוי. אם הוא באמת ובתמים דואג לעובדי רשות השידור, יתכבד ראש הממשלה לקדם יוזמה המבטיחה העסקה מלאה של עובדי רשות השידור בתאגיד החדש. כך תבוא לעולם רפורמה שהוא עצמו הכיר בחיוניותה וגם תבטיח את עתידים התעסוקתי של עובדים אלה".

הקים את התאגיד והתחרט

כזכור, על הקמת התאגיד החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו בכהונתו הקודמת, אך מאז שינה את דעתו בנוגע להקמת גוף השידור הציבורי החדש ודחה את תחילת שידוריו פעם אחר פעם מאז תאריך ההתחלה המקורי, ה-31 למרץ 2015. לטובת התאגיד התייצב כחלון שהתעקש על הפעלתו כפי שנקבע וסירב לאפשר את סגירתו.

גם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן התעקש על קיום התאגיד ואף איים לאחרונה להשבית את המשק אם תאגיד השידור לא יתחיל בעבודתו. ממלא מקומו של נתניהו בתפקיד שר התקשורת, צחי הנגבי, הסביר בראיון שנתן בחודש פברואר לתוכנית פגוש את העיתונות את רצונו של נתניהו לעצור את תהליך תחילת השידורים בכך שרשות השידור הצליחה לשקם את עצמה ולכן אין צורך בתאגיד. "אין ספק שזה האחד הנושאים המרכזיים, גם בעיניו של ראש הממשלה.  אנחנו בליכוד חושבים שרשות השידור שוקמה והיינו רוצים למנוע את הסגירה שלה, ולסגור את התאגיד. השיח כרגע הוא מול השר כחלון ומשרד האוצר, והבנתי שראש הממשלה יעדכן אותי לגבי העניין כשהוא יחזור מאוסטרליה", אמר הנגבי. 

הנגבי סירב להתייחס למניעים מאחורי סגירת התאגיד, ולא התייחס להתבטאויות קודמות כמו אלו של ח"כ דוד ביטן או השרה מירי רגב, שטענו כי יש לסגור את התאגיד כיוון שהוא יהיה מזוהה פוליטית עם השמאל. "אני לא רוצה לכבול את עצמי, אבל העניין הוא יותר תקציבי מתקשורתי", אמר אז.