מעל משבר התאגיד מרחפת השאלה מי ימצמץ ראשון, ראש הממשלה בנימין נתניהו או שר האוצר משה כחלון. משמעותה של אפשרות נוספת, שאף אחד מהם לא יתקפל, היא סכנה ברורה לנפילת הממשלה ולהליכה לבחירות, ויש עוד אפשרות אחת, קצת יותר סבירה - שתושג פשרה. על זה עובדים במרץ השרים יריב לוין, נפתלי בנט ואריה דרעי.

השר לוין אישר ל"מעריב־אונליין" כי הוא פועל לחיסול המשבר ואמר כי אחד הרעיונות שיוצעו לכחלון הוא שהתאגיד יקלוט את רוב העובדים של רשות השידור, ההנהלה בתאגיד תוחלף כולה, והתאגיד יוכפף לפיקוח של הדרג הפוליטי. גם שר החינוך נפתלי בנט מנסה לתווך ומציע כי התאגיד יוקם כמתוכנן, אולם הפיקוח עליו יהודק באמצעות חוק התקשורת החדש. בנט העביר את עיקרי ההצעה שלו לכחלון ולאחר מכן גם למקורבי ראש הממשלה.

בנט, כמו רבים בליכוד, קרא אתמול להימנע מפירוק הקואליציה והליכה לבחירות. "בואו לא נגרור את אזרחי ישראל למערכת בחירות יקרה ומיותרת", אמר. "לא נלך לבחירות בגלל התאגיד. אנשים בכלל לא יודעים מה זה".

במאמצי התיווך לוקח חלק גם יו"ר ש"ס אריה דרעי, שאמר כי אם לא יימצא פתרון עד יום חמישי, יתכנס פורום ראשי מפלגות הקואליציה למצוא מוצא מן המשבר. "נגיד לראש הממשלה ולשר האוצר - אתם לא יוצאים מכאן", אמר בראיון לערוץ 2. "עם ישראל לא יסלח לנו שנלך לבחירות על משהו שאפשר לפתור". לשאלה אם ייתכן שהשיקול של נתניהו ללכת לבחירות הוא כדי להיחלץ מהחקירות נגדו השיב דרעי: "בחירות לא יצילו אותו מהחקירות".

במערכת הפוליטית מעריכים כי המשבר ייפתר רק עם שובו של נתניהו מסין. ובינתיים גוברות הקריאות בליכוד ובמפלגות קואליציה אחרות להימנע מבחירות. בראש המתנגדים התייצב השר לענייני תחבורה ומודיעין, ישראל כץ, המשמש גם כיו"ר מזכירות הליכוד. "על מחלוקת תקשורתית לא הולכים לבחירות", אמר. "אין גבול? אין בליכוד תומכים במהלך של נתניהו. דבר כזה מחייב פתרון, לא יצירת אווירה של בחירות. לא התקיימה התייעצות עם הנהגת הליכוד, לא התקבלה החלטה בנושא בפורום מפלגתי מחייב. אם יתקיים דיון כזה, אשמיע את עמדתי ואני משוכנע שהיא לא תהיה דעת יחיד".

גם השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, הח"כים יהודה גליק ואורן חזן, סגן שר הבינוי ז'קי לוי, וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שאמרה כי הקדמת הבחירות נתפסת בעיני הציבור כ"טירוף מערכות". לעומתם, התייצבה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, לימינו של ראש הממשלה ואמרה: "מפלגת הליכוד לא מפחדת מבחירות. אני קוראת לכולם להתעשת. צריך לקיים ולעמוד בהסכמים קואליציוניים. לא ייתכן שכל פעם שהליכוד רוצה משהו, מפלגה אחרת מתנגדת. נפוצץ את הכל על העיקרון שהסכמים קואליציוניים צריך לקיים".

יש לציין כי לפי שיטת הבחירות הפנימית בליכוד, כל הח"כים המכהנים יצטרכו להתמודד ברשימה הארצית על 16 מקומות, בעוד ששאר המקומות משוריינים למחוזות, מה שמבטיח שחלק גדול מבין 30 הח"כים לא ייבחרו לכנסת הבאה.

"כולנו ערוכה לבחירות"

למתנגדים להקדמת הבחירות הצטרפו גם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן (כולנו), שהתלווה לראש הממשלה בביקורו בסין. "הליכה לבחירות על נושא זה אינה נכונה עבור מדינת ישראל", אמר. "כולנו הייתה עסוקה בשנתיים האחרונות בעשייה לטובת הציבור, וככל שייגזר עלינו ללכת בבחירות, כולנו ערוכה לכך".

התנגדות נחרצת להליכה לבחירות השמיע יו"ר ישראל ביתנו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, שאמר: "כל בר דעת מבין שבחירות הן הדבר האחרון שעם ישראל זקוק לו בעיתוי הזה".

תמונת המצב נכון לאמש: המשבר בעיצומו, נתניהו וכחלון לא מוותרים. בפוליטיקה הישראלית אין רגע דל.

מי שסבר כי כחלון יוותר - טעה. אמש הוא שוחח עם בכירים בקואליציה והבהיר: התאגיד קום יקום, וגם ישדר במועד. וזאת על אף שנתניהו, השוהה בביקור בסין עד סוף השבוע, הבהיר טרם המראתו לבייג'ין שלשום בלילה: "בשביל מה צריך את התאגיד? אם כחלון לא יסכים לסגור את התאגיד, נלך לבחירות".

נתניהו אמר את הדברים יומיים בלבד לאחר שהגיע לפשרה עם כחלון שלפיה התאגיד ייפתח, אבל חוק הפיקוח על התקשורת יזכה בתמיכת כולנו.

על הזיגזג הזה הסתער אמש יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ואמר בכנס תושבים בנתניה: "תרשו לי משפט על 48 השעות האחרונות בפוליטיקה הישראלית. הם יצאו מדעתם? ככה לא מנהלים מדינה. ראש הממשלה, שר האוצר, השרים הבכירים - כולם מתעסקים בפוליטיקה קטנה במקום במה שחשוב לאזרחים. כל היום תקשורת, כל היום פוליטיקה קטנה. יש לנו קבוצה של פוליטיקאים שעסוקים רק בעצמם, רק ביום־יום שלהם, רק במה שיכתבו עליהם".