זה הולך ומסתמן כשבוע גורלי ביותר לעתידה של הממשלה: יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) שיגר אמש איום לעבר שר האוצר משה כחלון כי אם לא תושג הסכמה בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא תאגיד השידור הציבורי, הבחירות יוקדמו. "או בחירות או הסכמה", אמר ביטן במהלך עימות קשה בינו לבין ח"כ רועי פולקמן (כולנו) בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2.

"אנחנו עומדים על דעתנו שהתאגיד לא יקום", הבהיר ביטן. "בתאגיד מנהלים את העסק כאחוזה פרטית. אם כחלון לא יילך לקראתנו – יהיו בחירות". הנושא צפוי לעלות לדיון נוקב היום בישיבת ראשי הקואליציה. המשמעות היא כי לאחר נתק של כעשרה ימים, צפויים נתניהו וכחלון להיפגש. נתניהו נחוש בדרישתו משר האוצר לעמוד בהסכם הקואליציוני, הקובע כי לראש הממשלה תהיה שליטה מוחלטת בכל הקשור לענייני תקשורת. גורם בליכוד אמר אמש כי "נתניהו נחוש. המשבר לא ייפתר עד שכחלון יסכים שהתאגיד לא יקום או שיגיעו למתווה דומה".

יו"ר הקואליציה ביטן תקף גם את העיתוי של ההכרזה על מינויה של גאולה אבן־סער (רעייתו של השר לשעבר גדעון סער) כמגישה במהדורת החדשות המרכזית של התאגיד. "העיתוי של המינוי בעייתי", טען.

ח"כ פולקמן (כולנו) הסכים לטענה שעיתוי ההודעה על המינוי של אבן־סער למגישת מהדורת החדשות הוא בעייתי, אך הודיע על התנגדותה התקיפה של מפלגתו בראשות כחלון לדחיית תחילת שידורי התאגיד בכמה חודשים. "אין מה לדבר על דחייה בעליית התאגיד", הבהיר. "אי אפשר בכל פעם לפתוח את הסיכומים. אי אפשר בכל שבוע לשגע את המדינה", הוא ציין והזהיר מפני העלות הכספית הגבוהה של הדחייה.

ביטן טען כי ההחלטה בשנת 2014 על הקמת התאגיד הייתה נכונה לנוכח חוסר האפשרות לבצע התייעלות ברשות השידור. אך, לדבריו, הנסיבות השתנו וכעת ניתן לחזור לאחור ולבצע את ההתייעלות הנדרשת. מנגד, הזהיר פולקמן כי המשך הפעלת רשות השידור, כפי שמציע ביטן, יגרום להחזרת תשלומי אגרת הרדיו והטלוויזיה בגובה כחצי מיליארד שקל בשנה, אולם ביטן טוען כי בהצעת חוק פרטית שהגיש לביטול התאגיד צוין כי האגרה לא תוחזר.

"עומדים על דעתנו שהתאגיד לא יקום", ח"כ ביטן. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90"עומדים על דעתנו שהתאגיד לא יקום", ח"כ ביטן. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90




התנגדות מקיר לקיר

מה שעשוי להביא את הצדדים לפשרה, ובעיקר לרכך את עמדתו התקיפה של נתניהו, היא העובדה שכמעט בכל המערכת הפוליטית יש התנגדות ברורה להקדמת הבחירות. כך בבית היהודי ובמפלגות החרדיות וגם בתוך מפלגתו של ראש הממשלה, בליכוד, גם ואולי בעיקר משום שלכמחצית מהח"כים המכהנים כיום ברור שבמקרה של הקדמת הבחירות הם יישארו מחוץ למשכן הכנסת. רובם המכריע בינתיים שותקים, אולם ח"כ אורן חזן שב ושיגר אתמול אזהרה לעבר ראש הממשלה כי הקדמת הבחירות לא תעבור בשקט גם בביתו הפוליטי.

"אף אחד, לא בקואליציה ולא באופוזיציה, לא רוצה בחירות", אמר חזן באירוע "שבתרבות" בעפולה, "אבל אם נתניהו ירצה לקחת את המדינה לבחירות, תהיה ממשלה אלטרנטיבית שעלולה לקום מתוך הליכוד. אני לא בעד זה. אני קורא לראש הממשלה לדבר איתנו. לשים בצד את השמועות שאנחנו שומעים בטלוויזיה ולהגיד לנו מה הוא רוצה לעשות לפני שהוא מקבל החלטות גורליות".

באותו עניין אמר אתמול ח"כ חיים ילין (יש עתיד) ב"שבתרבות" בנווה מונסון כי "אין באמת רוב וסיכוי ריאלי להקים ממשלה חלופית ולכן להכליל את יש עתיד בתוכה ולקבוע שאנחנו מכשילים צעד שכזה זה פופוליסטי, לא רציני ולא נכון. הדיבורים האלה ריקים מתוכן וממהות ומנסים לייצר כותרות במקום אלטרנטיבה במציאות. המטרה היא להחליף את השלטון באמצעות בחירות דמוקרטיות ולא באמצעות גוש "אנטי־ביבי" חסר אידאולוגיה ומשמעות למדינת ישראל".

יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה באותו אירוע כי "המשבר סביב התאגיד מוכיח שהמדינה, אזרחיה, והאינטרסים החיוניים שלה, הם בני ערובה של הפראנויות, האובססיות והגחמות של ראש הממשלה, וכל השותפים הקואליציוניים משתפים איתו פעולה. אנחנו בעיצומה של מלחמה על העיתונות החופשית בישראל. השליטה חסרת התקדים שנתניהו מנסה לקנות לעצמו בשוק התקשורת היא פגיעה חמורה בתקשורת החופשית, וסכנה אמיתית ומוחשית לדמוקרטיה".

"עדיף בלי תאגיד ובלי חוק"

השר לשעבר אבי גבאי, המתמודד לראשות העבודה, התייחס אף הוא אתמול לעתיד התאגיד. "אם המחיר להקמת התאגיד הוא חוק פיקוח על התקשורת, עדיף בלי התאגיד", אמר. "תקראו את החוק. איפה הח"כים? זו ממשלה במדינה דמוקרטית והדמוקרטיה היא אבן יסוד שלנו. כשנתניהו פוגע בתקשורת הוא פוגע גם בבנט ובכחלון. הוא כופה על חברי הקואליציה, כלים ושיטות משחק שנוחים לו".

גם ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) התייחס לסוגיה. "אם שר האוצר כחלון לא יעמוד בפרץ, אנו צפויים לראות פה שוק תקשורת שנשלט על ידי נתניהו ושליחיו", אמר. "ראש הממשלה, בדרכו הקבועה, מקדם חוקים אנטי דמוקרטיים וחוק הפיקוח על השידור הציבורי, המכונה 'חוק ברית המועצות', הוא אסון שמקדם את קריסת הדמוקרטיה. המושב האחרון בכנסת 'הצטיין' בניסיון לחוקק חוקים אנטי דמוקרטיים וסקטוריאליים שפגעו בתדמיתה של ישראל והחריפו את הביקורת נגדה. אלה חוקים מיותרים ובלתי חוקתיים".