המשמר החברתי, ארגון שצמח מתוך תנועת המחאה של קיץ 2011 ועוקב אחר פעילות החקיקה החברתית של חברי הכנסת, דירג את מפלגת כולנו כמפלגה החברתית ביותר בכנס החורף של הכנסת שהסתיים לאחרונה. שנייה דורגה הרשימה המשותפת והמחנה הציוני במקום השלישי. חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני) הגיעה למקום הראשון במדד החברתי. שפיר החליפה בראש המדד את חבר סיעתה איציק שמולי, שהגיע שלוש פעמים לראש המדד והפעם ירד למקום השלישי.

במקום השני במדד החברתי נמצא ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת). שלושה ח"כים נוספים מהסיעה – יוסף ג'בארין, עבדאללה אבו מערוף ועבד אלחכים חאג' יחיא – נמצאים לראשונה בעשירייה הפותחת של המדד.

בעשירייה הפותחת נמצאים גם מיכל רוזין ותמר זנדברג (מרצ) ונחמן שי וחיליק בר (המחנה הציוני). מיקי לוי מיש עתיד, שהגיע במדד הקודם למקום השלישי, צנח הפעם למקום ה־17. חיים ילין הגיע למקום ה־13 במדד, הגבוה מבין הח”כים של יש עתיד.

מרצ הגיעה למקום הראשון בדירוג הממוצע של המפלגות במדד החברתי, כמו במדד הקודם וברוב המדדים שלפניו. במקום השני נמצאת, לראשונה, הרשימה המשותפת. אחריה, בפער קטן מאוד, המחנה הציוני, שעד כה תמיד הייתה אחת משתי המפלגות החברתיות ביותר במדד. במקום הרביעי נמצאת יש עתיד, בעיקר בגלל נוכחות דלה של מרבית חבריה בהצבעות.




הח"כים מהקואליציה הגיעו למקומות נמוכים

הח”כים מהקואליציה הגיעו למקומות נמוכים יותר במדד. למרות זאת, סיעת כולנו הצביעה בניגוד לסיעות אחרות בקואליציה והגיעה בפעם השלישית למקום הגבוה ביותר ביניהן.

ח”כ מירב בן ארי מכולנו הגיעה בפעם השלישית ברציפות למקום הגבוה ביותר במדד מבין הח”כים בקואליציה, בפער גדול. גם חברי סיעתה טלי פלוסקוב ואכרם חסון הגיעו למקום גבוה יותר משאר הח"כים בקואליציה. בתחתית המדד החברתי נמצאים ח"כ נאוה בוקר (הליכוד), יעקב אשר (יהדות התורה) וציפי חוטובלי וז'קי לוי (הליכוד).

ח"כ נאוה בוקר, בתחתית הרשימה. צילום: דני מרוןח"כ נאוה בוקר, בתחתית הרשימה. צילום: דני מרון




המדד החברתי, שארגון המשמר החברתי מחבר מדי סיום כנס של הכנסת, מדרג את הח”כים לפי ההצבעות שלהם במליאה על הצעות חוק כלכליות־חברתיות. דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי־חברתיים, ויורד ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים אנטי־חברתיים ונגד חוקים חברתיים.

החישוב מתבצע באמצעות מערכת הקוד הפתוח וחברי כנסת רבים, בעיקר בקואליציה, מותחים עליו ביקורת, שכן הוא מתייחס אך ורק לאופן ההצבעות במליאה ולא לפעילות בוועדות.