"כבוד גדול בשבילי להתמנות לחבר כנסת מטעם המחנה הציוני, אשמש קול לבני העדה ואפעל למען כל האוכלוסיות המוחלשות", כך אומר הערב (חמישי) ל'מעריב אונליין', סלאח סעד, שייכנס בשבוע הבא לכנסת במקומו של טרכטנברג המתפטר. סעד בן 54 נשוי ואב לחמישה תושב בית ג'אן, פעיל במפלגת העבודה במשך כל שנותיו. "אני הייתי המזכיר הראשון של המחוז הדרוזי במפלגת העבודה ויש לי ותק של 35 שנות פעילות פוליטית, הייתי משוכנע שאכהן כחבר כנסת עוד בקדנציה הנוכחית, הייתה לי הערכה שמישהו מחברי הסיעה יפרוש ואז יגיע תורי".

חבר הכנסת מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני הודיע הערב על כוונתו לפרוש מהכנסת. "לאחר התלבטות קשה החלטתי לפרוש מהכנסת, אך לא בכדי להסתגר במגדל השן: אני מתכוון להתמסר להתמודדות על הסוגיות הכלכליות-חברתיות המרכזיות העומדות בפנינו, תוך חתירה לגיבוש חזון לחברה משגשגת, מלוכדת, וצודקת יותר, בישראל המאותגרת של המאה ה-21", כתב בפייסבוק.

"בו בזמן אני מתכוון להמשיך ולתמוך במחנה הציוני ולסייע למנהיגנו החדש אבי גבאי לחולל את המהפך המיוחל. זו אם כן לקיחת פסק זמן ולא פרישה מהחיים הציבוריים, ויתכן כי עוד אוכל לחזור לעשייה הפוליטית-שלטונית עצמה. מדובר בהחלטה לא פשוטה ולא שכיחה, ועל כן חשוב לי להסביר ולפרט הכיצד", הוסיף.

"לפני יותר מעשור פניתי לעשייה ציבורית, וכיהנתי בשורה של תפקידים מרתקים, אשר אפשרו לי לעשות למען החברה, הכלכלה, והחינוך בישראל. אולם, בעקבות המחאה הגדולה של 2011 הבנתי שרק במגרש הפוליטי ניתן לחולל שינוי אמיתי, ועל כן אם ברצוני להשפיע עלי לקפוץ לתוכו... ההזדמנות הגיעה כשהרצוג ולבני הקימו את המחנה הציוני, ורתמו אותי כאחראי על האג'נדה הכלכלית-חברתית וכמועמד לשר האוצר", המשיך.

"כידוע הבחירות של 2015 לא הביאו את הבשורה, וכך מצאתי את עצמי בספסלי האופוזיציה, מסתגל למעבר הלא פשוט מתפקידים של התוויית מדיניות וביצועה לעבודה פרלמנטרית. אני מודה: לא היה לי קל להתחיל שוב "כיתה א'" בסביבה החדשה והמאתגרת, וכן, שקלתי לפרוש יותר מפעם אחת. ברור כיום שכהונתו של נתניהו כראש ממשלה מתקרבת לקיצה המר. כמו כן, היבחרותו של אבי גבאי מביאה עמה רוח חדשה, נחישות, ותקווה למפלגת העבודה ול'מחנה הציוני', ועל כן הסיכוי למהפך שלטוני קרוב מתמיד", הוסיף.

בהמשך ציין כי בכוונתו להתמסר למשימה של כתיבת השקפה כלכלית-חברתית סדורה ואף לחזון כלכלי-חברתי לישראל של המאה ה-21. עוד ציין טרכטנברג כי למד להעריך עמוקות את כנסת ישראל ואת העושים במלאכה. "אני מקווה שבמהלך השנתיים בהן כיהנתי בכנסת תרמתי ולו במקצת לעבודתה", סיכם.