יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, החבר בוועדה המיוחדת המכינה את חוק יסוד הלאום, מציע נוסח פשרה פיה יאמר בחוק כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי המחויבת בשמירה על זכויותיהם של כלל תושביה".  במכתב ששלח ליו"ר הועדה, ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), כתב ח"כ פולקמן כי "נוסח זה דר בכפיפה אחת עם רוחה של מגילת העצמאות ויאפשר להתגבר על התנגדויות חלק מחברי הוועדה להכנסת המילה "שוויון" לנוסח החוק”.

"עיגון מחויבותה של המדינה בחוק לשמירה על זכויות כלל אזרחיה, טומן בחובו אמירה ערכית אשר לה ערך כפול ומכופל דווקא במדינת היהודים, כפי שכתוב: "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י', י"ט)”.
 

"מצויים אנו בעשרת ימי תשובה, בין כסה לעשור, בימים המדגישים את החשיבות שבהתעלות מעל המחלוקות וחיפוש אחר פשרות מאחדות ומחברות. ראוי שחוקים בעלי חשיבות לאומית-סמלית גדולה כדוגמת חוק הלאום וחוק יסוד: החקיקה, יתקבלו בהכרעה של רוב קולות מכל קצוות הבית, בלא הבדל בין קואליציה ואופוזיציה ויש מקום למאמץ מיוחד כדי להשיג אחדות שכזו. להבנתי, הצעתי שלעיל תוכל לסייע בקידום שיתוף פעולה גדול יותר לחקיקת החוק”, הוסיף פולקמן. 

אמיר אוחנה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90אמיר אוחנה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במכתבו הביע ח"כ פולקמן את תמיכתו בחוק יסוד: הלאום, המגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וציין כי חוק הלאום אינו כאחד החוקים, לפיכך לדבריו חקיקה חפוזה לקידום צורך תקשורתי ופוליטי איננה ממן העניין. "מדובר ברגל מרגלי החוקה הישראלית, שמהווה במידה רבה את פרק הפתיחה של החוקה. מעבר למשמעויות המשפטיות-חוקתיות שעשויות להיגזר ממנו, יש לו ערך נורמטיבי, ערכי וחינוכי”.

הוא כתב עוד כי "עוד מימי הקמתה, לא ניסחה מדינת ישראל את חוק הלאום או פרק החזון של החוקה, בשל הרצון להתחמק מהכרעות פוליטיות מרכזיות הנוגעות, בין היתר, לאופיה היהודי של המדינה, לאיזון בין חירות הפרט והמחויבות לצדק חברתי בסוגיות כלכליות-חברתיות, ולמחלוקות בסוגיות המשטריות הנוגעות בין היתר בשיטת הבחירות לכנסת”.

"צריך להבטיח את מלוא הזכויות גם לאזרחי ישראל הלא יהודים" 

 

לדברי ח"כ פולקמן "אף אם נחליט לקדם במועד הנוכחי חוק לאום בגרסה מצומצמת, אשר עוסק במספר מוגבל של נושאים ואינו מכיל פרק חזון משמעותי, הרי שעלינו לבטא הכרעה ברורה באיזון בין אופיה היהודי של המדינה והיותה "מדינת הלאום של העם היהודי", לבין העקרונות הדמוקרטיים, הכוללים מחויבות לשמירה על זכויות המיעוטים וזכויות האזרח, כמקובל במדינות המערב הנאורות”.

הוא הדגיש במכתבו כי "על החוק לשקף איזון בין היותה של ישראל מדינה בה מממשים היהודים את זכותם לעצמאות מדינית במולדתם; לבין היותה דמוקרטיה, בה הריבונות מסורה לכלל אזרחי המדינה, אשר מושתתת על אדני החירות והשוויון, ומחויבת לכבד את זכויות האדם של תושביה”. 

נוסח החוק, קובע ח"כ פולקמן,  צריך להבטיח את מלוא הזכויות גם לאזרחי מדינת ישראל שאינם יהודים.” יחד עם זאת, למדתי אודות ההתנגדות הפוליטית של חלק מחברי הקואליציה להטמעת המילה "שוויון אזרחי" (בשונה משוויון לאומי-קולקטיבי הניתן רק ליהודים). ולפיכך, אני מציע נוסח פשרה שישקף עמדה זו בבהירות ואשר להבנתי יהיה מקובל הן בקרב הקואליציה והן בקרב האופוזיציה:"מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי המחויבת בשמירה על זכויותיהם של כלל תושביה."

ח"כ פולקמן אמר הבוקר למעריב אונליין כי "מדובר ביוזמה שלי ולא בהחלטת סיעה. אבל אני עובד להשגת הסכמות בקואליציה והכיוון מעודד. לכן לא תדרש כאן עמדה של אולטימטום.”.

הועדה המיוחדת לנושא חוק הלאום קיימה עד כה מספר ישיבות מרתוניות כדי להכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה בתחילת מושב החורף. במהלך הדיונים דרשו נציגי האופוזיציה להוסיף לנוסח הצעת החוק התייחסות לנושא השיוויון, ברוח מגילת העצמאות, אולם בשל התנגדות של גורמים בקואליציה ובראשם החרדים נראה כי הסיכוי לכך אפסי.

בין היתר הופיעה בשבוע שעבר בפני הועדה ח"כ לשעבר שכיב שנאן, אב שכול, שקרא לחברי הועדה במילים נרגשות להכניס את ערך השיוויון להצעה ואמר "אל תקברו אותנו מחוץ לגדר".