"המהלך הפוליטי שלו הוא איוולת מוחלטת בעיני", אומר ד', חסיד גור, על המנהיג הרוחני של החסידות שלו, האדמו"ר מגור, הרבי יעקב אריה אלתר. "בשביל העיקרון הוא מוכן להקריב את כל מה שיש לו".

חסידות גור היא הגדולה והחזקה מכל החצרות, ואנשיה צברו מוניטין רב של מי שאינם חוששים להילחם, גם בכוח אם צריך, על מה שהם מאמינים בו ונגד מה שלא. כמי שמודע להשלכות האפשרויות של דבריו, ד' ביקש להישאר בעילום שם. "צריך להבין לגביו דבר אחד", אומר ד' על האדמו"ר מגור. "הוא אדם דתי בצורה קיצונית. התודעה הדתית שלו מאוד חזקה. את כל החיים שלו הוא מקדיש לנושאים האלה. נכון שהוא מתעסק הרבה בפוליטיקה ובהנהגה ציבורית, אבל הוא חי ויוצא מתוך חוויה דתית מאוד עמוקה. זה אדם שמתעסק בנושאי הדת כמעט בלי פרופורציות. למשל החינוך של הנוער שהוא מעורב בו בצורה מאוד חזקה - בתכנים ובשיטות. יש מערכת חינוך מאוד גדולה של חסידות גור. לדעתי, בתוך מערכת החינוך הגוראית יש בערך 25,000 ילדים ונערים".

חשוב לו להחזיר בתשובה אנשים לא דתיים?
"לא", ד' פוסק. "הגישה של גור מאוד חשדנית לגבי מצטרפים מבחוץ".

האדמו"ר מגור עלה בימים האחרונים לכותרות על רקע התפטרותו של שר הבריאות יעקב ליצמן בשל משבר עבודות הרכבת בשבת. כפי שיודע כל חרדי, בפרט אם הוא חסיד גור, ליצמן הוא רק החזית, חלון ראווה ולא יותר. משום שההתפטרות הזאת, וכל המהלכים הפוליטיים שקדמו לה בכנסת או מחוצה לה, נקבעו על ידי איש אחר; גבר בן 79 עם 350 מיליון שקל בבנק העונה לכינוי האדמו"ר מגור. בחסידות גור ובקרב אנשיה, חלקם רבי השפעה ועתירי נכסים בישראל ובעולם, הרב אלתר הוא זה שבאמת נותן את הטון. ליצמן, מבחינה זאת, אינו אלא זרועו הארוכה.

הגעתו של ליצמן לעמדה הרמה של השר האחראי של שירותי הבריאות בישראל היא רק האחרונה בעשרות שנים של מהלכים פוליטיים בעלי השפעה עמוקה שעליהם ניצח באופן אישי האדמו"ר עצמו. לא פלא, אם כן, שעל פי מקורות, השר הבכיר מקפיד להיפגש עם האדמו"ר לפחות פעם בשבוע, לעתים קרובות יותר. "לאדמו"ר מגור יש היכולת להוביל מהלכים מסיבה פשוטה", אומר ד'. "אגודת ישראל היא בעצם קונפדרציה של סיעות חסידיות שהתחרו יחד ומתרגמות את הייחוד שלהן לכוח פוליטי. בגלל הפירמידה הזאת, והעובדה שגור היא החסידות הכי גדולה בישראל, יש לגור את הכוח הכי גדול ביהדות התורה".

"זרועו הארוכה של האדמו"ר". ליצמן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90"זרועו הארוכה של האדמו"ר". ליצמן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

הרחק מעין הציבור

הרב יעקב אריה אלתר הוא האדמו"ר השביעי של חסידות גור. הוא נולד בלודז' שבפולין לרב שמחה בונים אלתר, לימים האדמו"ר מגור, וליוטא הענא, בת רבי נחמיה אלתר, אחי סבו.

רכישות קרקעות מוצלחות שביצע אביו עוד בטרם קמה המדינה הביאו לו את הונו והפכו אותו לאיל נדל"ן הלכה למעשה. אלא שלמרות כל זה, לפני שהרב יעקב אלתר עקר לירושלים, הוא התגורר שנים רבות בדירה דחוקה בבני ברק. זה צריך היה להיות אולי הסמן הראשון שהוא אינו פה בשביל כסף וכיבודים; שכדאי לקחת את דבריו ברצינות ולא לחפש בדבריו ומעשיו מניע גשמי נסתר. תורמת לכך העובדה שבניגוד לאביו, האדמו"ר מגור הנוכחי כלל אינו פונה לעסקים, וההון הרב שירש שוכב כיום בחשבון נאמנות.

"נכון שלכל קהילה חשוב כוח פוליטי", אומר ד', "אבל אני חושב שאצלו ספציפית כל הרצון לכוח פוליטי נועד לשרת את המטרה העליונה בעיניו - לגדל דורות חדשים של חרדים שמתנהגים כמו שהוא מבין שצריך להתנהג. זאת תפיסה חרדית שלמה של אורח החיים, שכוללת דקדוקי הלכה על כל פרט, דגש על לימוד התורה. זה מתבטא גם בתפיסות הקיצוניות שלו לגבי מיניות. וכל המערכת הזאת - הפוליטיקה באה לשרת אותה".

בין שלל הסוגיות שמטרידות את האדמו"ר מגור בולטת במיוחד סוגיית שמירת השבת. יעידו על כך שדות הקרב הרבים שאליהם הוביל את אנשיו לאורך השנים כדי לנהל מלחמות חורמה נגד הצורר התורן, מבחינתו. פעם זאת הייתה רשת "מגה", כאשר בשנת 2008 הורה לאנשיו להחרים אותה ואת חברת "שפע שוק" שבבעלותה, על רקע העובדה שהיא גם הבעלים של רשת AM:PM הפועלת בשבת; שנה קודם לכן היה החרם שיזם האדמו"ר מגור על חברת התעופה אל על משום שהפעילה טיסות בשבת; כמה שנים קודם, בספטמבר 99', פרשה יהדות התורה מהקואליציה של ברק על רקע עבודות של חברת החשמל בשבת, מה שבדיעבד נחשב לסדק הראשון בממשלתו המעורערת. בכל המאבקים הללו, כמו ברבים אחרים, פחות מתוקשרים, ידו של האדמו"ר הייתה על העליונה. חברות עסקיות, אישי ציבור - כולם נפלו לרגלי האיש החזק הזה, שאינו מרבה להיראות בציבור, לא כל שכן להתראיין לתקשורת.

"יש רבנים כמו שטיינמן (מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן - ע"ר) שמנוהלים על ידי החצר שלהם", ד' ממשיך. "הרב שטיינמן כבר בן 104, אדם בגיל הזה כבר לא עם שתי רגליים על הקרקע. וזה קורה גם בבתי אדמו"רים אחרים. האדמו"ר מוויז'ניץ (המנהיג הרוחני של חסידות ויז'ניץ, ע"ר) פחות מבין בפוליטיקה, והוא טיפוס יותר תמים, אז החצר מנהלת אותו, זאת אומרת האנשים סביבו מנהלים אותו. אצל האדמו"ר מגור זה שונה. הוא חד, מבין פוליטיקה, ולמרות הניתוק היחסי שלו – לא צורך תקשורת ולא נפגש עם מי שלא שומר שבת – הכוח שלו בתוך החצר שלו וגם כלפי ליצמן הוא אבסולוטי".

"מנוהל על ידי החצר שלו". הרב שטיינמן"מנוהל על ידי החצר שלו". הרב שטיינמן

"העסק רציני"

"ליצמן הוא לגמרי זרועו הארוכה של האדמו"ר מגור", אומר גם מני גירא, העורך הראשי של אתר התקשורת החרדי "בחדרי חרדים". "אבל ליצמן הוא שמביא בפני האדמו"ר את הדברים בכל רגע ורגע".

האתר הפופולרי שגירא עורך ידוע ברחוב החרדי כמי שבאופן עקבי מתייצב לימין מאבקי החרדים למען שמירת השבת, ולעתים מהווה כוח משמעותי בניהולם והובלתם. "בכל פעם מחדש בתקשורת החילונית מופתעים ממשבר השבת", גירא אומר. "אבל מי שעוקב אחרי זה ברצף שבוע אחרי שבוע היה מבין שזה הולך לשם. לנו זו ממש לא הייתה הפתעה, כי ליצמן נכנס לאדמו"ר בכל פעם והתייעץ וכל פעם קיבל הוראות. האדמו"ר מגור לא שבר את הכלים מיד, הוא נתן הוראות בכל פעם מחדש, ונתנו ארכה לנתניהו. עצם ההתכנסות של מועצת גדולי התורה זה הסמן הכי ברור ומשמעותי שנתניהו היה צריך להבין ממנו את המצב. אני לא יודע למה נתניהו לא לקח את זה ברצינות. האמת היא שאני מתחיל להתרשם שהוא רוצה להקדים את הבחירות ורוצה להפיל את זה על החרדים".

זאת התחושה הרווחת ברחוב החרדי?
"לגמרי. כבר שנים ברור לעיתונאים חרדים שעוקבים ברצף אחרי הסיפור של השבת שזה משהו שהופך בהחלט להיות משמעותי, ובוא נאמר שבשביל להפוך את העניין הזה מפרשנות למשהו משמעותי - אנחנו צריכים לחכות רק חודש וחצי. אם החוקים (החוקים הנוגעים לשבת, ע"ר) יקודמו, זה אומר שהממשלה רוצה לשרוד. אם לא – זה אומר שנתניהו רוצה בחירות תוך הפלת האשמה על החרדים. חד וחלק. אפשר היה למנוע בקלות את האפשרות הזאת שהרכבת הופכת את יום השבת ליום השיפוצים הלאומי. אבל לממשלה המצב הנוכחי נוח. זה קל, הם לא מנסים למצוא פתרונות אחרים".

אף שהוא עצמו נמנה בכלל עם חסידות ברסלב, גם גירא יודע שכדאי לקחת את דברי האדמו"ר מגור ברצינות. "זאת קריאה אותנטית", ד' מתריע. "האדמו"ר מגור אומר: 'יש לי בעיה עקרונית עם זה שיש לי אחריות אישית לחילול השבת כחלק מהממשלה בישראל'. אז מנסים לפתור את זה, למצוא את הדרך לצמצם את חילולי השבת, ואף אחד לא אומר לחילונים לשמור על השבת, אלא רוצים רק שהעקרונות שעליהם הוקמה המדינה יישמרו. מבחינה פוליטית, הרצון של ליצמן הוא לקדם חוקים, אבל נושא השבת הוא באמת מה שמפריע פה, זאת לא כסות למשהו אחר. במעשים, במילים, בכותרות, זה לא עזר עד עכשיו, אז צריך לעשות מעשה כדי שנתניהו יבין שהעסק רציני".

אשר לאדמו"ר עצמו – למרות גילו המתקדם, איש אינו צופה שיוחלף. בטח לא בקרוב. "הוא חלה בסרטן לפני כמה שנים, וניכר שהוא יצא מזה", אומר ד'. "נראה שהוא חזר לעצמו לחלוטין, החיוניות והבריאות הפיזית שלו טובות. הוא נראה יותר טוב מרוב האנשים בני ה־60 שאני מכיר. הולך מהר, מנהל סדר יום מאוד תובעני. אתה יכול לדמות את זה לברני סנדרס שבגיל 74 יצא לקמפיינים בכל ארצות הברית. אולי הוא מעבר לזה. אנשים לא רואים את הסוף", הוא צוחק.

בכל זאת החסידות כבר הכינה לו יורש?
"יש לו חמישה בנים, אבל אף אחד מהם לא נחשב ראוי למלא את מקומו. הוא מנסה לקדם את הבן הצעיר שלו, כיום בן 34, כיורש. האם זה יצליח? אני משער שזה תלוי בתוך כמה זמן האדמו"ר ימות. אם זה יקרה בשנים הקרובות יהיה לו קשה, יש גם את הבן דוד שמחכה בפינה. אם זה ייקח עוד 20 שנה, אז ההחלפה בהחלט תוכל לעבור בצורה חלקה. אבל זה לא מופרך שיעברו עוד 20 שנה עד שזה יקרה".