"המדינה התחייבה בפני בג"ץ שעד סוף שנת 2017 יתקיים פיילוט נוסף של עליית חברי כנסת להר הבית, אבל היא לא קיימה. המדינה וראש הממשלה בנימין נתניהו מצפצפים על בג"ץ", כך טען היום חבר הכנסת יהודה גליק (ליכוד), בדיון שיזם בוועדת הכנסת בנושא מניעת ביקורים של חברי כנסת בהר הבית. 

ח"כ גליק סקר בפני חברי הכנסת את הסוגיה וציין כי ועדת האתיקה של הכנסת קיבלה בפברואר 2017 החלטה כי יש לאשר לחברי כנסת לעלות להר הבית בכפוף לתאום עם המשטרה. זאת לאחר ששמעה את מפקד המחוז, שציין בפניה את השיפור הניכר במצב הביטחוני בהר הבית. לדבריו של גליק, "מדינת ישראל לא כיבדה את ההחלטה מכיוון שקיבלה הוראה מראש הממשלה לא לאפשר לח"כים לעלות להר הבית ולהפר את חוק חסינות חברי הכנסת המאפשר חופש תנועה לחברי כנסת יותר מכל אזרח אחר".

"בעקבות כך עתרתי לבג"ץ נגד ראש הממשלה. המדינה השיבה לבג"ץ שיתקיים פיילוט חד פעמי ושאם הוא יהיה מוצלח, הר הבית יפתח לחברי כנסת. ראש הממשלה הבטיח לי אישית שהכוונה היא לפתוח את הר הבית לחברי הכנסת. נתניהו אמר לי כי "אסור לקבוע סטטוס קוו חדש, ואני מתחייב שאם הפיילוט יעבור בשלום – הר הבית יפתח לח"כים"", סיפר ח"כ גליק.

כמו כן ציין חבר הכנסת כי המשטרה קבעה שהפיילוט אכן עבר בשלום, ותשובת המדינה לבג"ץ היתה כי יהיו עוד פיילוטים כאלה שלאחריהם הר הבית יפתח לח"כים. "המדינה התחייבה שעד סוף 2017 יהיה עוד פיילוט. וכמובן שהמדינה לא קיימה וצפצפה על בג"ץ", טען ח"כ גליק. "יש כאן פגיעה מהותית בחוק חסינות חברי הכנסת. אנו מבקשים מוועדת הכנסת לאמץ את המלצות ועדת האתיקה ואת זכותנו לחסינות חברי הכנסת ולדרוש שלא יפרו אותה", סיכם חבר הכנסת.

רה"מ בנימין נתניהו. צילום: מרק ישראל סלם


"המשטרה לא צד בעניין"

ח"כ שולי מועלם, יו"ר סיעת הבית היהודי, שיזמה את הדיון, אמרה במהלכו: "לכולם ברור שהר הבית הוא סמל לריבונות של מדינת ישראל והנו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי". על הפיילוט אמרה ח"כ מועלם כי "לא היו מהומות ולא היו סכינים, כי יהודים שעולים להר הבית עושים את זה מתוך מניעים אישיים ודתיים ולא באים להתסיס. המציאות שמובלת ממשרד ראש הממשלה ביחס לחברי הכנסת חייבת להשתנות ולאפשר גם לנו את הזכות כיהודים וכחברי כנסת".

יועמ"ש הכנסת אייל ינון אמר בדיון: "מדובר כאן בסיטואציה מאוד חריגה ואנחנו נמצאים בסוג של עולם הפוך. זה מצב שבו מופרות זכויות יסוד של חברי כנסת וחסינות חברי הכנסת. זכויות אלו מוגבלות ביחס לחברי הכנסת הרבה יותר מאשר לציבור הרחב. המוקד הוא לא בוועדת האתיקה כי ועדת האתיקה קבעה שהמגבלה היחידה שקיימת כיום הוא הצורך בלתאם את הביקור עם המשטרה. המפתח הוא בידי מי שאחראי על בטחון המדינה ושוקל את השיקולים האלה".

מפקד מחוז ירושלים, ניצב יורם הלוי טען כי "המשטרה היא לא צד בעניין". לדבריו, "אחריות המשטרה היא לא לקבוע מי עולה ומי לא, אלא אחריות על הביטחון ולבדוק שכל מי שיאושר לו לעלות על ידי הגורמים המדיניים, שיעלה בשלום וייצא בשלום. אנחנו ממליצים שמי שיעלה יעשה את זה בכפוף לתנאים - תאום מול המשטרה, תאום מול קצין הכנסת, ללא מצלמות ותקשורת, ללא מלווים וללא נאומים וכדו' בהנחה שמי שיעמוד בתנאים אלו הסיכוי לפרובוקציה תקטן. והיה ותתקבל החלטה לאפשר לח"כים לעלות נעשה זאת כפי שאנחנו יודעים לעשות. המצב היום רגוע כי אנחנו עושים המון פעולות כדי להרגיע את המצב ולשמור על איזון נכון".

יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ יצחק ועקנין: "כאשר המשטרה אמרה שהיא מוכנה לשחרר את המציאות ורק ביקשה שהדברים יהיו מתואמים עם המשטרה, אין פה מגבלה. מבחינת ועדת האתיקה הנושא נגמר, צריך רק תיאום עם המשטרה".

ח"כ יואב קיש, יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני אלחם על זכותו של כל יהודי לעלות לכל מקום ללא שום מגבלה. בחוק, כפי שציין היועמ"ש, יש שיקולים של ביטחון המדינה ולכן אני לא רואה כאן הפרת חוק. מצד שני - אני חושב שאנחנו צריכים להתנהל לפי המציאות בשטח, ובתקופות יותר רגועות אני חושב שאפשר וראוי לחדש את הפיילוט ואני מצטרף לבקשתכם".