לאחר שמרכז הליכוד אימץ בתחילת השבוע הצעה הדורשת מנציגיו בכנסת ובממשלה להחיל את הריבונות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, התכנסה הבוקר (רביעי) ועדת הכנסת לדון בדרכים להחיל חקיקה שמתקבלת בכנסת גם על אוכלוסיית המתנחלים בשטחים. הוועדה בראשות ח"כ יואב קיש (ליכוד) דנה בהצעה לשינוי תקנון הכנסת כך שכל הצעת חוק פרטית או ממשלתית, מטעם הוועדה, תחול גם המתנחלים ביהודה ושומרון באמצעות חקיקה ישירה או באמצעות צו אלוף. במהלך הדיון נרשם עימות כאשר ח"כ מוסי רז ממרצ כינה את יו"ר הועדה יואב קיש "בריון, טרוריסט ומחבל" והוצא מהוועדה.
הדיון הסתיים בסופו של דבר בלי החלטה על שינוי תקנון הכנסת. במקום זאת סוכם כי היועץ המשפטי של הכנסת ינחה את היועצים המשפטיים של הועדות להעלות בכל דיון על הצעת חוק את סוגיית השלכותיו על האזרחים הישראלים ביו"ש .ח״כ תמר זנדברג אמרה בדיון כי "מה שנעשה פה זו התעלמות מהמציאות. יש פה שטח שנמצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ומה שאתם מציעים הוא להחיל שתי מערכות חוק מקבילות על אותו השטח, כך שהמדד היחיד לפיו ייקבע איזו מערכת חלה על איזה אדם תהיה הגזע שלו. יש לזה שם אחד, ואתם יודעים אותו".
על פי ההצעה, אותם מובילים שרת המשפטים איילת שקד והשר יריב לוין, מוצע לקבוע כי כאשר ועדה דנה בהצעת חוק, פרטית, ממשלתית או מטעם הוועדה, שהועברה אליה אחרי הקריאה הראשונה, היא תדון במהלך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית ותקבל החלטה לגבי האופן ולוחות הזמנים בהם יוחלו הנורמות הקבועות בהצעת החוק על אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון בחקיקה ישירה או באמצעות התחיקה הצבאית.
לדברי היוזמים, מטרת התיקון היא השוואת זכויות של קרוב לחצי מיליון אזרחי ישראל, תושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן. התיקון נדרש לאור פערי חקיקה גדולים שנוצרו עם השנים בין חקיקת הכנסת לתחיקה הצבאית ועל מנת למנוע התרחבותם של פערים אלה. טרם אישור הצעת חוק בוועדה לפני קריאה שנייה ושלישית, חברי הועדה יוודאו במידת האפשר שלא נוצר פער בנורמות או בלוחות הזמנים להחלתן גם על אזרחי ישראל תושבי האזורים הנ"ל. במקרים חריגים, בהם השתכנעו חברי הכנסת שהשוואת זכויות מלאה אינה אפשרית, תוכל הוועדה לאשר את החוק גם בלא פתרון מתאים לסוגיה זו.
לקראת הדיון, המתקיים תחת הכותרת "יחסי הגומלין בין הכנסת ובין אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון", פתנה האגודה לזכויות האזרח לחברי הוועדה להתנגד לתיקון המוצע. לטענת הארגון, "המינוח 'השוואת זכויות' שבהצעה מתהדר בנוצות של ערכי הדמוקרטיה, הזכויות והשוויון. אולם מדובר במצג מטעה, שהרי לפני חברי הכנסת לא מונחת הברירה בין חיזוק הדמוקרטיה והשוויון לבין החלשתם. במקום זאת, נדרשים חברי הכנסת לבחור בין שתי הברירות שלהלן: מימוש אמיתי ומהותי של דמוקרטיה בתוך ישראל הריבונית תוך מימוש אמיתי ומהותי של המשפט ההומניטארי בשטח הכבוש שתחת שליטה צבאית זמנית; או קעקוע של המשטר הדמוקרטי החל בישראל וכן ערעור על הלגיטימיות של המשטר הצבאי בשטחים".
"אמנם, קיים פער בין החוק החל על אזרחי ישראל המתגוררים בתוך מדינת ישראל לאלו המתגוררים בשטחים, והוא שכשלעצמו מעורר קשיים", אומרים באגודה לזכויות האזרח, "אולם פערי החקיקה האדירים באמת נוצרו ובמכוון בין החוק החל על מתנחלים לזה החל על פלסטינים - שתי אוכלוסיות החיות באותו שטח ותחת שליטת אותו מפקד צבאי אך נתונות תחת שתי מערכות חוק"
בפנייתה לחברי הוועדה, קובעת האגודה כי "ככל שחברי הכנסת מבקשים להפוך להיות הריבון בשטחים הרי שבמקום הנורמות שציינו לעיל יש להחיל בשטחים את הנורמות של המשטר הדמוקרטי החל במדינת ישראל, דהיינו, החלת מערכת חוקים אחת שבמסגרתה כולם שווים בפני החוק הנחקק על ידי כנסת ישראל".
עוד אומרת האגודה כי "אם הכנסת רואה עצמה ריבון בשטחים, הרי שמדובר בסיפוח שמחייב החלת משטר דמוקרטי על כלל תושבי האזור. אלא שהמהלך להחלת הדין הישראלי על המתנחלים באמצעות הכנסת, כמו גם מהלכים ודיונים אחרים המתקיימים בכנסת בשנים האחרונות, אינם מהווים סיפוח במובנו הרגיל והמהותי. מדובר בייצור כלאיים שבו ישראלים בהתנחלויות יסופחו לדמוקרטיה הישראלית ושכניהם הפלסטינים ימשיכו לחיות תחת כיבוש צבאי".