מה שהתחולל מאחורי הקלעים בניסיון של משרד האוצר לסחוט מרשות שדות התעופה סכום עתק של 1.2 מיליארד שקל גובל בהפרה של סדרי הממשל התקינים. את הטיפול בנושא משיכת הכסף הוביל מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שהבין כי הגורם החזק באמת שחייבים לסגור איתו את העניין הוא ועד עובדי הרשות בראשות פנחס עידן ולא הנהלת הרשות.



הסבר: במשרד האוצר חוששים מכוחו של ועד עובדי הרשות. האפשרות להשבתת נתב"ג היא "הבטן הרכה" של האוצר, ולכן, ובניגוד לכל כללי המנהל התקין, נסגר הדיל מול הוועד. לפני שבועיים זימן באב"ד ללשכתו את יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ואת יו"ר ועד העובדים ברשות, פנחס עידן, וסיכם איתם את העקרונות שיאפשרו את משיכת הכסף.



כפי שנחשף כאן לראשונה, מדובר בבונוס של משכורת אחת לכלל העובדים ובתמריץ התייעלות שיכול להגיע עד ל־24 אלף שקל - תלוי במספר הנוסעים שיעברו בנתב"ג. בגלל העלייה בהיקף תנועת הנוסעים דרש הוועד, וקיבל, את עדכון המספר ל־35 מיליון נוסעים בשנה, מה שיגדיל בפועל את המענק. לבסוף הסכים גם האוצר לקלוט 200 עובדים לקביעות בתהליך מואץ. כלומר, במקום שמדי שנה ייקלטו 35 עובדים בתהליך שיימשך עד שנת 2023, סוכם שמדי שנה ייקלטו 60 עובדים בתהליך שיימשך עד שנת 2021.


באב"ד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
באב"ד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


נזכיר שאותו הוועד נעמד על הרגליים ושלח מכתב לראש הממשלה נתניהו כשרשויות מקומיות בסביבת נתב"ג, כמו לוד או יהוד, ביקשו להטיל על הרשות תשלומי ארנונה. הוועד, שלא שותף אז במהלך, חשש, ובצדק, מריקון כספי ההשקעות של הרשות.

במגעים שנוהלו בימים האחרונים מול הוועד וההסתדרות לא הייתה ההנהלה שותפה להסכם ועד אתמול גם לא עודכנה לגביו. היא לא נשאלה מה דעתה על ריקון קופת הרשות, מה המשמעות של צעד זה על תוכניות הפיתוח של החברה, מה ההשפעה על תזרים המזומנים ועוד. ההנהלה, בראשות יעקב גנות, המנכ"ל, ואליעזר מרום, יו"ר הדירקטוריון, ניצבה בפני עובדה מוגמרת.

באוצר לא הסתפקו בכך ורצו למסד בחקיקה את אפשרות משיכת כספי הרשות. בהצעת מחליטים שהוכנה לקראת ישיבת הממשלה מחר, סוכם כי הרשות תפעל לפני נורמות של חברה ממשלתית, 50% מרווחיה יועברו החל מ־2020 לקופת האוצר, מערך החשבונאות יחוזק והעובדים יפעלו על פי נורמות המקובלות לגבי עובדי מדינה. מחשש להסתבכות נוספת עם העובדים הוחלט ברגע האחרון לבטל את הסעיף הנוגע לעובדים ולהשאיר בתוקף את כל האחרים.

נתב"ג. "הבטן הרכה". צילום: פלאש 90
נתב"ג. "הבטן הרכה". צילום: פלאש 90


בהנהלת הרשות היו המומים מההתנהלות של האוצר, שזכתה בפועל לגיבוי גם מצד משרד התחבורה. דירקטוריון הרשות כונס לישיבת חירום שבעקבותיה הובהר כי באופן עקרוני למדינה יש זכות לדרוש את הכספים מהרשות. עם זאת, במצב הדברים שנוצר ולנוכח תוכניות פיתוח עדכניות בהיקף של כ־6.5 מיליארד שקל, יהיה זה בלתי אחראי להסכים להחלטה שהתקבלה תוך עקיפת ההנהלה ומבלי שתנומק.

בשורה התחתונה, ולנוכח כל אלה, הוחלט בדירקטוריון להתנגד לדרישת האוצר לנוכח החשש מקריסת תוכניות ההשקעה העתידיות. עם זאת, אתמול נעשה ניסיון הידברות ראשון עם נציגי ההנהלה, אבל רק לאחר שכל סעיפי ההסכם נסגרו ונקבעו מראש על ידי האוצר בתיאום עם הוועד. הממונה על השכר שלח לנציג ההנהלה זימון לפגישה, שבמהלכה דווח לו לראשונה על פרטי ההסכם עם הוועד.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בקופת הרשות נצברו נכון לסוף 2017 עודפים של 2 מיליארד שקל, וזאת על אף ביצוע פעולות פיתוח בהיקף חסר תקדים וחד־פעמי כמו הקמת שדה התעופה רמון. עמדת האוצר היא שסכומים אלה שהצטברו כתוצאה מהכנסות מסחריות צריכים לחזור לציבור דרך תקציב המדינה. המשרד מקיים שיח שוטף עם הרשות וימשיך לעשות כן כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בפעילות הפיתוח של הרשות כדי לתת מענה לנוסעים בשדה".

עד למועד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובתו לידיעה של יו"ר הוועד פנחס עידן או של דובר רשות שדות התעופה.