בתום דיון ארוך: חוק הלאום אושר היום (שלישי) בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, לקריאה ראשונה, ברוב של תשעה תומכים מול שבעה מתנגדים. הוועדה בראשות חבר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) התכנסה הבוקר, במטרה לדון על החוק ולהכינו להעלאה להצבעה במליאה מחר. אחת הסיבות, לכך היא שאם הכנסת תתפזר ותלך לבחירות מוקדמות אפשר יהיה להחיל על הצעת החוק בכנסת הבאה את דין הרציפות, אם תאושר בקריאה ראשונה.
יושב ראש הוועדה פתח את הדיון ואמר כי "התוצאה היא פרי איזונים ומשא ומתן בתוך הקואליציה וכן עם האופוזיציה. הקשבנו רוב קשב לטיעוני האופוזיציה והשינויים באים לביטוי גם אם לא במלואם". הוא הסביר: "סעיף 1ד שיצר עליונות לאלמנט היהודי והכפפה של האלמנט הדמוקרטי לאלמנט היהודי הוסר מההצעה שמונחת לפניכם. אין בכך לומר שהחוק נחות מול חוקי יסוד אחרים אלא לומר שהיהודית והדמוקרטית שלובות זו בזו ולא כפופות אחד לשני". אוחנה הוסיף כי "עמדתי על כך שהמשפט העברי לא ייכלל בחוק הזה וכל עוד אני יו"ר הוא לא ייכנס".
חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) אמרה בדיון: "אני לא יכולה להתעלם מהעיתוי למה דווקא היום? אני כמובן יודעת את התשובה". היא הוסיפה כי "אי אפשר להתעלם מכך שהחוק הזה שצריך להיות חוק שמזהה אותנו, חוק לאום צריך להיות חגיגה אך בהבאתו עכשיו הופך להיות כלי שרת בידי הפוליטיקה הקטנה, עוד חוק שבו שהליכוד החליט להראות את הלאומיות והלאומנות שלו כשריח הבחירות באוויר". לדבריה, זה לא ראוי ,לא נכון וראוי שנוריד את זה.
מה משמעות החוק?
הצעת החוק נועדה לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. עוד מוצע בחוק הלאום לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. בנוסף, קובעת הצעת החוק כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.
לקראת ההצבעה אמר חבר הכנסת רועי פולקמן, יו"ר סיעת (כולנו) כי "הסיכומים שהשגנו בחוק הלאום יביאו לאיזון נכון בחוק להיותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית". לדבריו, הורדת סעיף העליונות (של 'יהודית' על 'דמוקרטית' א.ב.) היא חיונית כדי לשמור על ערך השווין וזכויות הפרט של אזרחי ישראל. "מפלגת כולנו תמשיך לשמור על הממלכתיות הישראלית ולוודא שכל חקיקה בכנסת תשמר את הערכים הדמוקרטיים שלמענם נבחרנו", הוסיף.
יצויין כי במהלך הדיונים הוצא סעיף עליונות החוק (1 ד) מהנוסח. באופן הזה נשמר האיזון בחוקי היסוד בין ערך המדינה היהודית היהודית לערך זכויות הפרט במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית (חוק כבוד האדם וחירותו 1א).