נשיא המדינה ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד יכריזו מחר על מבצע חנינות גדול לרגל 70 שנות עצמאות לישראל. הנשיא הכריז בספטמבר האחרון, במהלך ביקור בבתי הסוהר צלמון וחרמון, כי הוא בוחן, בתיאום עם משרד המשפטים ושירות בתי הסוהר, קידום מהלך מיוחד של חנינות. מאז נעשתה עבודת מטה במחלקת החנינות של משרד המשפטים בשיתוף עם היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד אודית קורינלדי סירקיס, שבה גובשו הקריטריונים למבצע החנינות, שעל פי הערכות יכלול מאות אנשים.

מחר יתקיים בבית הנשיא כנס מיוחד בסוגיה, שבמהלכו תציג שקד את הקריטריונים. במהלך המבצע המדינה תאפשר לאזרחיה הנושאים רישום פלילי חד־פעמי, ובתנאי שאינם מהווים סכנה לציבור, לפנות בתוך זמן מוגדר לנשיא ולמשרד המשפטים ולהגיש בקשה מנומקת למחיקת רישום פלילי ולקיצור עונשי מאסר.

בישראל הוענקו פעמיים חנינות כלליות: ב־1949 וב־1967, לאחר מלחמת ששת הימים. בחנינות לא נכללו אסירים שביצעו פשעים חמורים, דוגמת רצח. מאז עלה רעיון החנינה הכללית לדיון ציבורי מספר פעמים, בין היתר בשנת היובל למדינה, אך לא יצא לפועל.

שקד. תציג את הקריטריונים לחנינה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ישנן שש קטגוריות של בקשות חנינה: הקלה בעונש מאסר או המרתו בעונש אחר, הקלה בפסילה מנהיגה, הקלה בקנסות כלליים, הקלה בקנסות תעבורה, קציבת מאסר עולם וקיצור תקופת התיישנות או מחיקה של רישום פלילי.

כל אדם רשאי לפנות לנשיא ולבקש שתיבחן בקשתו להתערבות הנשיא בעניינו, בין אם מדובר באסיר המבקש לקצר את תקופת המאסר שהוטלה עליו, ובין אם מדובר במי שניתנה לגביו החלטה שיפוטית בהליך פלילי והוא מבקש לשנות את תוצאותיו. בבית הנשיא נערכים לגל פניות ואף הגדילו את מצבת כוח האדם לקראת מבצע החנינות. הקריטריונים למבצע יוצגו מחר לציבור.

במהלך הסיור בספטמבר אמר ריבלין: "אני מקבל לא מעט בקשות חנינה למחיקת מרשם פלילי. בחלק מהן עולה סיפור של שיקום מרשים, שהתחיל בתהליך טיפולי משמעותי בכלא. סמכות החנינה היא הסמכות העיקרית הנתונה בידי הנשיא. זו זכות גדולה, אבל גם אחריות גדולה".