לאחר היוודע דבר מעצרו של השר לשעבר, גונן שגב, בחשד לריגול למען איראן, מתבררים כעת עוד פרטים ועוד אנשים אשר היו קשורים אליו או הכירו אותו. אחד מהם היה עיתונאי "עובדה", עמרי אסנהיים, אשר עבד בעבר במעריב, וכתב עליו כתבה נרחבת ב-2004, בה חשף חלק מאופיו הבעייתי. אסנהיים חשף כי שגב היה דמות להערצה במושב תל עדשים, והפך להיות אדם חשוב במקום, בעיקר כי תפקד כרופא משפחה אשר היה מוכר בכל בית.



אסנהיים, שנמצא במונדיאל ברוסיה, פרסם פוסט בו כתב על ההיכרות ביניהם: "גונן שגב היה רופא המשפחה שלנו בתל עדשים. הוא היה ה'טורטלים' (זוג העשירים מארץ נהדרת - מ.א) עוד לפני שהם היו כאלה: יפיוף, אינטליגנט, אחד שהגיע מחוץ למושב כדי להיות הדוקטור. היה לו כובע בוקרים רחב, וסוס שהיה רוכב עליו, ואם אני לא טועה גם גידל תירס בשדות. רכב לא היה לו, לפחות בהתחלה, אז אמא שלי לקחה אותו טרמפ מתחנת האוטובוס לבית החולים בעפולה, שם, כך נדמה לי, התמחה.



"אחר-כך, כשהיינו נערים, רפול לקח אותו לרשימה שלו בצומת, והתגאינו ברופא שלנו. לא רק הסלב השלישי ממושב קטן (קדמו לו רפול כמובן, ח"כ יגאל כהן ואליק רון) - אלא גם אחד שיש לו הכל: רופא, בוקר, חקלאי ועכשיו גם ח"כ ושר. כשהסתבך בפעם הראשונה, נשלחתי מ"מעריב" להכין עליו כתבת פרופיל ענקית למוסף. הגעתי לפגוש אותו בהארכת המעצר. בפעם האחרונה שראיתי אותו הייתי ילד, לכן היו מוזרים האזיקים שלו על הידיים והרגליים".



"עייף, ולא מגולח, הוא לחץ את ידי, נשבע שהאמת עוד תתברר, וביקש שאזכור לו בכתבה חסד נעורים. ואז גונן נעלם לכמה שנים בכלא. אתמול קראתי שיואשם בריגול חמור". הכתבה, אותה כתב אסנהיים, חשפה טפחים מאישיותו של שגב, שכבר מאז סומן כמישהו שלא היה קשה לגלות כי הוא עלול לסרוח. בכתבה מגוללים מספר מקרים בחייו, בהם ניהל במניפולציות אנשים שהיו בחייו, ואף את הטעויות שהביאו אותו לכלא.



במהלך הכתבה, הביא אסנהיים את הפרופיל, שכלל בין היתר קטעים כמו "במהלך חקירתו התקשו קציני המשטרה לעקוב אחר כל מקורות ההכנסה שלו בשנים האחרונות. בחלק מהמקרים השתרבבו לעסקיו שמותיהם של עבריינים, כמו רוזנשטיין וארביב. בעבר גם סיפר שנפצע בצבא בתאונה מבצעית, אבל האמת היא שהוא נפצע במהלך משחק כדורסל בצבא. מאז הוא סוחב נכות וזוכה לפיצוי ממשרד הביטחון".
 
על המקצוע שבחר: "לא רציתי להיות רופא, רציתי להיות וטרינר, בסוף הפכתי לרופא ילדים כי אנשים מבוגרים זה לא דבר נעים. כל הריחות, הגועל נפש. זה בערך כמו פה במעצר".
 
אחת מהנשים שלמדה איתו סיפרה: "הוא היה טיפוס לא אקדמי בעליל. לאפיין אותו כפלרטטן ומתחיל עם בחורות לא יהיה תלוש. בסוף השנה הוא ביקש ממני שלושה קלסרים של החומר, ועד היום לא החזיר".