לקראת ההצבעה הצפויה היום (ראשון) בוועדה המיוחדת לחוק הלאום, קיבלו חברי הכנסת מכתב מטעם חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס. החוקרים מציינים, כי השינויים שנערכו במהלך סוף-השבוע בחוק, עליהם עתידים להצביע חברי הכנסת מבלי שנערך בהם דיון מהותי, הם בעלי משמעות ואינם זניחים, ומכאן שמדובר בהליך חקיקה לא ראוי. מהלך זה מצטרף לכך שמאז ההצבעה בקריאה הראשונה, נערכו שינויים משמעותיים בחוק, אך התקיימו שני דיונים בלבד. כך למשל, לא נומק מדוע הוחלט להשמיט את הסעיף שעיגן את היותה של ישראל "מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות". 



קרמניצר ופוקס מסבירים, כי הוספת התייחסות ל"זכותו הדתית" של עם ישראל בנוסח החוק שיובא להצבעה, עשויה להביא ליצירת תשתית לחיזוק השפעת הדת על המדינה. כך למשל, באמצעות סעיף זה, ניתן יהיה לנסות להגן על חוקיות מהלכים מדירים כנגד ציבורים שונים במרחב הציבורי ובמערכת החינוך, כמו להט"בים ונשים לדוגמא. 
 

בנוגע לנוסח הפשרה לגבי "סעיף ההפרדה ביישובים", אומרים הכותבים, כי בניגוד לנוסח הקודם שהתיר אפליה רחבה, כעת נראה שהנוסח מתיר אפליה קונקרטית אך מזיקה לא פחות- העדפת יהודים בלבד על פני לא יהודים. זהו מצב שאמנם "מוציא את המרצע מהשק", אך עשוי לפגוע קשות בערך השוויון.
קרמניצר ופוקס מבקשים שלא לקבל את השינויים הללו, מבלי לקיים דיון ציבורי כמתחייב בחוק חשוב ומרכזי שכזה.

מאות הסתייגויות

כזכור, הוועדה המיוחדת לחוק הלאום בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) תתכנס היום להצביע על מאות ההסתייגויות שהגישו סיעות האופוזיציה, ולאחר מכן לאשר לקראת הקריאה השנייה והשלישית נוסח של חוק הלאום שיהיה מקובל על כל סיעות הקואליציה. הצפי הוא שעוד לפני כינוס הוועדה בשעות הצהריים יציג ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני ראשי הקואליציה נוסח מרוכך שיהיה מקובל על כל הסיעות וגם על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. 
 
המכשול העיקרי בדרך לאישור החוק הוא סעיף 7 ב', הקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לכנסת, האופוזיציה וגם ארגוני זכויות אדם מתנגדים בתוקף לניסוח הזה. לפיכך, בקואליציה בוחנים כמה נוסחים חלופיים, בהם "המדינה תפעל לקדם, לבסס ולפתח התיישבות יהודית", או "התיישבות יהודית באזורים שבהם נדרש לקיים התיישבות משיקולים לאומיים".

נוסח דומה מציעים גם בבית היהודי. בנוסח שגובש על ידי שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי, נאמר כי "המדינה תפעל לייהוד הנגב והגליל ואזורים ויישובים נוספים שייקבע ביחס אליהם כי הדבר נדרש משיקולים לאומיים ולפיתוח התיישבות יהודית בהם, בין היתר באמצעות תמריצים לעידוד הגירת יהודים אליהם". בנוסף, ייכתב כי "המוסדות הלאומיים, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם גורמי המדינה, יפעלו ליישוב יהודים בכל חלקי הארץ".
 
בתוך כך, סיכמו אוחנה וסלומינסקי להוסיף לנוסח המקורי של סעיף המטרה בחוק הלאום את המילה "דתית", כך שייכתב "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מימש את זכותו הטבעית, התרבותית, ההיסטורית והדתית להגדרה עצמית". מדובר בהישג לאוחנה, שכן סלומינסקי נסוג למעשה מאיומו להצביע נגד חוק הלאום אם לא יוכנס בו סעיף הקובע כי במקרים שבהם הפסיקה הקיימת איננה נותנת מענה לסוגיות משפטיות, יפנו השופטים למשפט העברי. גם סיעת כולנו הודיעה כי תתמוך בהצעת חוק הלאום, לאחר שעל פי דרישתה אין עליונות להגדרת היותה של המדינה "יהודית" על פני "דמוקרטית".