שר התקשורת איוב קרא (ליכוד) קיבל איומים ברצח על רקע הצבעתו בעד חוק הלאום, כך דווח הערב (ראשון) בחברת "החדשות". על פי הפרסום, השר קרא קיבל טלפון מאנשי יחידת מגן, יחידת אבטחת האישים הממשלתית, בבקשה לפקוח עיניים ולהיזהר נוכח האיומים. כמו כן נשקלת האפשרות להצמיד לשר מאבטח נוסף.



השר קרא כתב הערב בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא אינו מפחד מהאיומים כלפיו: "אני לא נרתע מההסתה והאיומים נגדי ונגד משפחתי - ולא מפחד. אמשיך לייצג את בני עדתי בכבוד ובגאון - כפי שעשיתי בעבר ואעשה גם בעתיד". לדבריו, "חוק הלאום לא הופך אותנו לאזרחים סוג ב' - אלא להפך, הוא משלים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואינו סותר אותו. החוק החדש בשום אופן לא גורע מזכויות הפרט המובטחות לאזרחי ישראל על כל תושביה".

"חוק הלאום אף מעניק מעמד מיוחד לשפה הערבית, שלא תיפגע, ומסדיר את השימוש בה במוסדות הממלכתיים. אני ממשיך לעמוד מאחורי הצבעתי - ואיומים על חיי לא ישנו את עמדותיי הנחרצות ואת השקפת עולמי הלאומית והציונית".



היום דן בג"ץ בעתירת חברי הכנסת הדרוזים נגד חוק הלאום, שהוגשה יחד עם פורום עורכי הדין הדרוזים ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. השופט יוסף אלרום קבע כי לא יוצא צו ביניים, אולם העביר את הדיון להרכב של שלושה שופטים ונתן למדינה 30 יום להגיש את תגובתה. 

אחד ממגישי העתירה, ח"כ אכרם חסון (כולנו), אמר אתמול כי "אין לנו בעיה עם העם היהודי ואין לנו בעיה שמדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, אבל מה איתנו?", שאל ח"כ אכרם חסון (כולנו). "מה עם מי שהקריב למען קום המדינה ונלחם למענה, מה עם 420 חללים ומעל אלף מאתיים נפגעי ונכי צה"ל? חוק הלאום עושה ממני אזרח סוג ב, ליתר דיוק מעגן בחוק שאנו אזרחים סוג ז', הרי בין כה אנחנו מופלים לרעה כאזרחים - בתכנון, בחינוך, בתקציבים ובמה לא, עכשיו לבוא ולחוקק חוק שפותח פער בין בני המיעוטים ליהודים ובעצם מרחיק את התקווה לנקודת זינוק שווה בין הבנים שלי לבין בנים יהודים", הוסיף. 

עוד אמר חבר הכנסת כי "אין ספק שמדינת ישראל זו מדינת העם היהודי, אבל למה לפתוח פערים ולהראות כמה אנחנו גזענים במדינה הזאת". חסון הצביע נגד החוק, וכן הצביע בעד כל ההסתייגות נגדו, וכן פעל בכדי להכשיל את החוק. לסיכום אמר: "נעשה הכל בכדי לעצור את החוק הגזעני הזה, ולא רק בשביל העדה שלי, אלא בעיקר בשביל הפנים היפות של מדינת ישראל. החוק פוגע באחיי היהודים בראש ובראשונה, אך לצערי שיקולים פוליטיים זולים ניצחו את טובת מדינת ישראל, בימי בן גוריון ובגין החוק לא היה מוגש", אמר.