ככל שחולפים הימים מאז אושר חוק הלאום, הולך ומחריף המשבר ביחסים בין המדינה לאוכלוסיות הלא־יהודיות ובעיקר עם העדה הדרוזית, שבניה משרתים בכוחות הביטחון, רבים מהם ביחידות קרביות. המשבר חודר גם לצה"ל, ונכון לאתמול שלושה קצינים דרוזים כבר הודיעו כי בכוונתם לפרוש מהצבא.

בפוסט שפרסם היום (רביעי) שר החינוך נפתלי בנט, הוא מציין כי הוא מזהה סכנות של התרחקות מהעדה הדרוזית בעקבות המחאה. "אני מזהה שתי סכנות", כתב בנט, "שהעדה עלולה לצאת מהקונצנזוס ישראלי ולהפוך לנושא שבמחלוקת פוליטית. הסכנה השנייה היא התרחקות של ציבור דרוזי מסוים מחיבור למדינת ישראל. שתיהן סכנות חמורות. כולם צריכים להימנע כעת מפעולות ואמירות שיפגעו בכולנו קדימה שנים רבות". 
 
עוד הוסיף השר, כי "יש כאן שחקנים מסוימים שאינם תמי-לב. מנצלים את מצוקת העדה הדרוזית כדי ליירט את חוק הלאום ולפעור תהום בין הדרוזים לבין המדינה כאשר הדרוזים עצמם מעניינים אותם כקליפת השום. היה צריך לרתום מראש את הציבור לחוק, בפרט את העדה הדרוזית. עם זאת חשוב להדגיש: החוק, כפי שמנוסח, הוא חיוני וחשוב מאין כמוהו. המלצה לכולם: קיראו את החוק. אם ישראל לא תהיה יהודית היא לא תהיה דמוקרטית". 
 


"לכן אני קורא לציבור הדרוזי: אחים אנחנו. ברור לכולם שמדינת ישראל היא הבית שלכם. אל תלכו שולל אחר מחרחרי הקיטוב. בואו ננצל את המשבר ונהפוך אותו להזדמנות היסטורית לתקן את הבעיות באמת, והן ממש אינן קשורות לחוק הלאום". עם זאת, בנט הבהיר כי  אין בחוק שום פגיעה בזכויות אזרח. "נדמה לי שכל אדם הגון שקורא את חוק הלאום יסכים שאין בו שום פגיעה בזכויות הפרט של אף אזרח ישראלי, בוודאי לא של בני העדה הדרוזית המופלאה. להיפך, הוא חוק חיוני. יחד עם זאת, משלל סיבות, העדה הדרוזית פגועה וזועקת את כאבה המצטבר", ציין.

בתוך כך, קצינים בכירים במיל' מהעדה הדרוזית מבהירים ביחס להודעות האחרונות של אנשי הקבע כי זו לא הדרך, ואומרים כי להערכתם הגל הזה יעבור. "הצבא הוא המקום בו הצעירים הדרוזים מרגישים שוויון מלא ולכן דרך הפעולה הזו אינה הדרך הנכונה ולא נכון שקצינים צעירים ינהלו את הדבר הזה בתוך הצבא", ציינו.



בית הקברות הצבאי בבית ג'אן. צילום: עלי סעד




"אם קצין מעוניין להביע עמדה פוליטית - שישתחרר מהצבא"

ד"ר אמיר חניפס, יו"ר פורום הדרוזים נגד חוק הלאום אמר היום: "אני מגנה מעורבות פוליטית של הצבא. אם קצין מעוניין להביע עמדה פוליטית שישתחרר מהצבא ויגיד מה שהוא רוצה. אנו נמשיך למלא את חובתנו כמו שנילחם על זכויותינו. הצבא חייב להישאר מחוץ לוויכוח. ועדיין על כלל אזרחי המדינה האזרחיים להתנגד לחוק הנוראי".

כזכור, כדי לבלום את התופעה נזעק אתמול הרמטכ"ל גדי איזנקוט והוציא הודעה שבה הוא "קורא לכלל מפקדי צה"ל וחייליו להותיר את הנושאים הפוליטיים השנויים במחלוקת מחוץ לכותלי הצבא". "כצבא עם ממלכתי שייעודו שמירה על ביטחון תושבי ישראל וניצחון במלחמה, אנו מחויבים לשמירה על כבוד האדם", כתב הרמטכ"ל. "צה"ל מחויב לנושא ללא קשר למוצא, דת ומגדר. כך היה וכך יהיה תמיד. התחייבנו כי האחריות המשותפת ורעות הלוחמים עם אחינו הדרוזים, הבדואים ויתר בני המיעוטים המשרתים בצה"ל ימשיכו להוביל את דרכנו".
 
איזנקוט שוחח עם השייח' מואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה בישראל, שהתלונן כי בצבא אומנם יש שוויון, אבל באזרחות בהחלט ישנה אפליה. איזנקוט הבהיר כי מבחינתו של צה"ל ישנו שוויון מלא בין כל המשרתים, יהודים ולא יהודים.
 
לאחר הפגישה ביקש טריף להבהיר: "אני מסכים לחלוטין עם דברי הרמטכ"ל ומבקש להותיר את כל הנושאים הפוליטיים והציבוריים השנויים במחלוקת, בהם חוק הלאום, מחוץ לצבא. אני פונה אל הקצינים והחיילים הדרוזים בשירות הסדיר: 'תסמכו עלינו, אנו ניאבק עבורכם. אין לנו שום ויכוח עם הצבא - אתם חיילים ומפקדים נאמנים, ואני סומך עליכם שתשאירו את עצמכם ואת צה"ל מחוץ למעגל הוויכוח הציבורי'".