ח"כ דני סיידה מש"ס הוא דמות חריגה, לא רק במפלגתו החרדית־ספרדית, אלא גם בכנסת בכלל. בשעה שרבים מעמיתיו מנצלים את הפגרה כדי לטייל בחו"ל, לנפוש עם המשפחה או לנדוד בין טקסי הרמת כוסית לחג, סיידה משכים קום ולאחר תפילת שחרית עולה על הטרקטור ויוצא אל כרמי הגפן שלו, עם ראשית עונת הבציר.
 

סיידה, בן 59, נשוי ואב לשישה, המתגורר במושב ספסופה במועצה האזורית מרום הגליל, הוא החקלאי עובד האדמה היחיד מבין כל 120 חברי הכנסת.

ברשותו כ־50 דונם כרמים ליין הנטועים על המורדות הדרומיים של הר דלתון, עשרה דונם מטע זיתים מזן ברנע לייצור שמן ולול גדול של מטילות. הוא שותף בדיר כבשים וגם במיזם תיירותי שבהקמתו החל טרם נבחר לכנסת.


"אני חקלאי מבטן ומלידה", הוא מעיד על עצמו בגאווה. "נולדתי בהוויה חקלאית. כילד אני זוכר איך הצטופפנו כולנו בחדר אחד, ובחדר השני גידלנו אפרוחים".


הוא חריג בש"ס לא רק בשל עיסוקו בחקלאות, אלא גם בגלל חזותו. בניגוד לחבריו לסיעה הוא לא מתלבש בסגנון ליטאי הכולל חליפה שחורה, עניבה ומגבעת קנייטש.


הוריו עלו מתוניסיה בשנות החמישים. "אבא שלי גידל תמרים בתוניסיה", הוא מספר. "בספסופה נתנו לכל משפחה חצי פרדה, פרה אחת ולול עופות מטילות בן כ־200 עופות, אבל אבא עבד בעיקר בעבודות דחק ובעבודות ייעור בקק"ל. הוא התקשה לשרוד את החיים כאן ונפטר כשהייתי בן 6".

את ההחלטה להקדיש את חייו לחקלאות קיבל סיידה לאחר שחרורו מהצבא, שבו שירת כקשר מח"ט בחטיבה 300, החטיבה המרחבית בעוצבת הגליל, האחראית על הביטחון השוטף בגזרה המערבית של הגבול בין ישראל ללבנון.


ב־1985 השתחרר מהצבא, התחתן וחזר בתשובה. "כשהשתחררתי מהצבא, ההתיישבות העובדת - הקיבוצים והמושבים - הייתה במשבר כלכלי כבד. המשבר בחקלאות הוביל להתפרקות ארגוני הקניות הגדולים של המושבים. בשנים אלה נקלעו המושבים לחובות גדולים והיו על סף ריסוק", הוא משחזר.

המשבר הכלכלי פגע קשות במושב, והשירותים שהאגודה השיתופית סיפקה לחברים נפסקו. כך גם השיווק ועיבוד המטעים המשותף. כדי לנסות לסייע למושבים לצאת מהמשבר נבחר סיידה לוועד המושב, ולדבריו "משם בעצם התחיל העיסוק האינטנסיבי שלי בחקלאות".


הפעילות הציבורית הפגישה אותו לראשונה עם תנועת ש"ס ועם ראשה אריה דרעי, שאיתו הוא שומר מאז על קשרי ידידות אמיצים ואף נחשב לאיש אמונו.

"זה קרה כמעט במקרה", הוא מספר. "בשיאו של המשבר, כשלספסופה כבר לא היו מים להשקות את המטעים, ואזלה התערובת לעופות בלולים, כי לא יכולנו לשלם, ערכנו הפגנות וסגרנו את היישוב. באמצע הלילה הגיע אלינו ח"כ הרב אריה גמליאל מש"ס. הוא סיפר שנשלח על ידי דרעי לסייע לנו. ואכן, הסיוע שקיבלנו אפשר לנו לצאת מהמשבר הראשוני".


מאז, התהדק הקשר בינו לבין ש"ס. סיידה: "הייתי פעיל בעשייה החקלאית באזור, הייתי סגן ראש המועצה האזורית וכיהנתי גם כראש המועצה הדתית האזורית מרום הגליל".


ב־2012, לקראת הבחירות לכנסת ה־19, מינה דרעי את סיידה ליועצו לענייני התיישבות וחקלאות, ובבחירות לכנסת ה־20 הוא שובץ במקום ה־14 ברשימת ש"ס לכנסת. אולם אף שהמפלגה זכתה בשבעה מנדטים, בשל שורת התפטרויות מהרשימה ובשל פרישת חברי כנסת במסגרת החוק הנורווגי, הוא עשה את מה שנראה בתחילת הדרך בלתי אפשרי - והחל לכהן כחבר כנסת.


בתחילה כיהן כיממה בלבד במקום יגאל גואטה שהתפטר. לאחר יממה "השתחרר מהכנסת", משום שסגן השר משולם נהרי, שהתפטר במסגרת החוק הנורווגי, שב לכהן בה. בפברואר 2018 החליף סיידה את סגן השר יצחק כהן, שגם הוא התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי.


כבר בנאום ההשבעה שלו הודיע סיידה כי הוא רואה עצמו כנציגם של חקלאי ישראל במשכן. "אני מתכוון לממש עד תום את המנדט הציבורי שניתן לי. אנסה לסייע ככל שאוכל לאחי החקלאים בני המושבים, המושבות והקיבוצים, ולשמור בכל דרך על חוסנם. מושבים וקיבוצים פורחים ומשגשגים משדרים חוסן וביטחון המחלחלים לעבר אויבנו מבעד לגדר", הצהיר.


עד לשובה של הכנסת מפגרה הוא מנצל את הזמן לבציר ענבים. "הכרם שלי מיועד לייצור יינות קברנה סוביניון, מרלו, שירז, קברנה פרנק ושרדונה. כשאני עובד בכרם ומולי נשקפים הר מירון, רמת דלתון והרי הלבנון, לבי מתרחב. זה הסיפוק הכי גדול שלי. אני מעדיף את העבודה בשדה על פני נאום במליאה", מצהיר סיידה. "אני מקווה שכשאגיע ל־120 לא יגידו לי, 'קיבלת גן עדן כבר בעולם הזה וכעת אתה משוחרר'", הוא מתבדח.


עם זאת, סיידה רואה בתפקידו הפרלמנטרי שליחות חשובה לסייע ככל האפשר לחקלאות בישראל ביחד עם ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני), שנשלח לכנסת כנציג הקיבוצים. "זה כנראה הבציר האחרון שלי, משום שאני מעביר את כל המשק לניהול ילדי", מוסיף ח"כ סיידה, "צריך לסייע בכל הכוח להתיישבות העובדת וזאת שליחותי".