בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה היום (שישי) את ערעורה של לארה אלקאסם, הסטודנטית האמריקאית שכניסתה לישראל נמנעה בשל קשריה לתנועת ה-BDS. בית המשפט קבע כי לא היה פגם שמצריך התערבות בהחלטת המדינה שלא לאפשר את כניסתה של אלקאסם לארץ, וכי למשרד הפנים סמכות רחבה בתחומים אלה.

בית המשפט הביע ביקורת על התנהלותה של אלקאסם, תוך שהוא מציין כי היא מחקה את היסטוריית פעילותה בפייסבוק, ובכך לא היה ניתן למנוע את מתן אשרת הכניסה לישראל במעוד מועד. עוד ציין בית המשפט כי אמנם "על הוויכוח בעניינים ציבוריים צאיך להיות 'ללא מעצורים, ללא איסתניסיות ופתוח לרווחה'", אך קריאות לחרם נגד מדינת ישראל ומוסדותיה אינן ביקורת אלא אפליה.

בנוגע לטענות האוניברסיטה העברית, בה אלקאסם הייתה אמורה ללמוד, העריך בית המשפט שנסיבותיה המיוחדות של הסטודנטית ייגרמו לכך שמניעת כניסתה לא ירתיעו סטודנטים ואקדמאים נוספים מלנטול חלק בפעילויות אקדמיות בישראל.



 



 

 

כזכור, אלקאסם ניסתה להיכנס לישראל לפני מעט יותר משבוע לצורך לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית, אך במעבר הגבולות היא עוכבה והוחלט שאין לאפשר כניסתה לישראל בשל פעילות BDS בעברה. אלקאסם בחרה לערער על ההחלטה ומאז שהתה במתקן הכליאה בשדה התעופה בן גוריון. 

עורך דינה של אלקאסם, יותם בן הלל, טען בערעור כי החוק נגד כניסת פעילי BDS, שחוקק ב-2017, שייתכן שהוא כלל אינו חוקתי, כלל לא רלוונטי למקרה הזה. לדבריו, החוק מדבר על מי שכרגע נמצא בתפקיד בארגון BDS. "אלקאסם עזבה את ארגון SJP באוניברסיטת פלורידה לפני שנה וחצי. זה צריך לסיים את הסיפור".

"המדינה עושה דמוניזציה לאלקאסם, ומציירת אותה כמנהיגת ה-BDS. גם לפני שעזבה את הארגון, היא לכל היותר היתה מנהיגה של ארגון שמנה 8 אנשים במקסימום. היא לא מהווה איום על אף אחד". בן הלל הוסיף כי "גם המרצים שלה באוניברסיטה הראו כי היא כבר לא חלק מהארגון. כל הראיות שהמדינה מביאה לא משנות משום שהן לא רלוונטיות להיום".

מהאוניברסיטה העברית נמסר: "האוניברסיטה העברית מצרה על החלטה שלא לאפשר לסטודנטית לארה אל-קאסם להיכנס לישראל וללמוד באוניברסיטה העברית תואר שני במשפטים. הסטודנטית החליטה לבוא ללמוד ולחיות בישראל בניגוד לעקרונות החרם ואף הצהירה על התנגדותה לחרם על ישראל. אנו סבורים שהחלטת השרים, השר לעניינים אסטרטגיים ושר הפנים לגרש אותה מישראל שגויה ולא מקדמת את המאבק ב-BDS, להיפך, מזיקה למאמצי האקדמיה בארץ למשוך סטודנטים וחוקרים מחו"ל לתוכניות בינלאומיות".

"הממשלה הקציבה מיליוני שקלים לעידוד תוכניות בינלאומיות בתחום ההוראה והמחקר, שנועדו לקדם את האינטרס הציבורי ולחזק את תדמיתה של מדינת ישראל בעולם. המדיניות הנדונה נוגדת מטרה זו".