“נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית מתעצם והופך לאתגר אסטרטגי. הבעיה חרגה מהתחום הפלילי ומתאפיינת בהתרופפות המשילות במרחב הציבורי. אין מדובר עוד רק ב’בעיה של הציבור הערבי’, אלא באיום על החברה הישראלית כולה. הקו המפריד בין הממד הפלילי לבין איומים ביטחוניים דק למדי, וקיימת זליגה בפועל מהתחום הפלילי ללאומי”. כך כותבת ח”כ רות וסרמן לנדה במכתב לראש הממשלה נפתלי בנט על אודות הפשיעה הגוברת במגזר הערבי.
במכתבה מפרטת וסרמן לנדה (כחול לבן), המכהנת כחברה בוועדת ביטחון הפנים, בוועדת החוץ והביטחון ובוועדה לתשתיות לאומיות, וכן משמשת כיו”ר השדולה למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית, את הצעדים שהמדינה חייבת לנקוט כדי לטפל בתופעה.
על פי וסרמן לנדה, התוכנית למיגור הפשיעה כוללת עשרה שלבים: סימון סמנטי של הבעיה כ”מכת מדינה”, מבצע איסוף רחב היקף של אמל”ח על בסיס מידע מודיעיני שנמצא בידי המשטרה, יצירת נוכחות משמעותית של גורמי אכיפת החוק ברחוב הערבי, רתימת המנהיגות הערבית והקמת חמ”ל משותף וייעודי, שתפקידו לתאם בין גורמי האכיפה השונים: שב”כ, צה”ל ומשטרה.
עוד מציעה וסרמן לנדה לטפל באופן ממוקד במצוקת הדור הצעיר לנוכח האבטלה הגואה בקרב בני 18־24 במגזר הערבי. “בחוק ההסדרים יש יעד לאומי לתעסוקה לגברים ערבים בגיל 25, אולם דווקא בגילאים 18־24, כש־30% מהשנתונים הללו לא הולכים ללימודים אקדמיים, יש לפתוח אפשרויות תעסוקה על מנת להיאבק בפשיעה”, היא טוענת.
בנוסף, ממליצה וסרמן לנדה, יש לשקם את האמון הקהילתי במשטרה, להוסיף תקני עובדות סוציאליות דוברות ערבית ולהחמיר את הענישה בעבירות פשיעה ואלימות חמורות. לבסוף מציעה וסרמן לנדה קידום הסברה וניהול שיח עם הציבור הערבי.
“אנו בשעת חירום ועל סף אסון לאומי, ועל כן הגשתי לראש הממשלה ולסגן השר לביטחון הפנים מתווה של עשרה צעדים לביצוע מיידי”, אמרה וסרמן לנדה. “כמעט בכל יום מתווסף עוד קורבן לרשימה הארוכה של כ־100 נרצחים מתחילת השנה. הטיפול בחברה הערבית הוזנח בשנים האחרונות. לא יעלה על הדעת, למשל, שאין חמ”ל משותף שמתאם בין גורמי האכיפה השונים במישור המבצעי, המודיעיני והדוברותי תחת פיקוד מבצעי של המשטרה, כפי שהיה לאחרונה במבצע לאיתור האסירים הנמלטים מכלא גלבוע. זהו רק צעד אחד, ויש לפעול גם ליצירת הזדמנויות תעסוקה ולשים דגש על הפן הסוציאלי”, היא מסכמת.