על רקע התנהלות משפט נתניהו ועדותו של עד המדינה ניר חפץ, יעלה היום (שני) ח"כ איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) "הצעת חוק שתעצור את המשפט", כדבריו. מדובר בסוג של "החוק הצרפתי" שיגיע אל ועדת השרים לענייני חקיקה. עד לשנת 2005 נהנו כל חברי הכנסת מחסינות אוטומטית. לאחר שורה של סערות סביב השימוש שעשו הח"כים בחסינות, החוק שונה ומעתה חבר כנסת שרוצה להימנע מהעמדתו לדין צריך לבקש בעצמו חסינות מהכנסת, שמחליטה אם לתת לו אותה.
בהצעת החוק שיזם בן גביר נכתב כי חוק החסינות ישונה ביחס לראש הממשלה ולשרים, והם ייהנו מחסינות אוטומטית, שתוסר רק במקרה שבו הכנסת תצביע באופן אקטיבי בעד הסרת חסינותם.
סעיף נוסף, שהוא הדרמטי מכולם, מאפשר למעשה את עצירת משפטו המתנהל של נתניהו. בטיוטת הצעת החוק שניסח בן גביר נכתב: "דין פלילי שהתנהל נגד חבר הממשלה טרם כניסתו של חוק זה לתוקף יעוכב תוך 30 ימים ויחודש רק במידה שניטלה מחבר הממשלה החסינות לגבי האשמה הנדונה". בדברי ההסבר להצעת החוק טוען בן גביר כי מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר את עבודתם הסדירה של ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי ויתר השרים, מבלי שיחששו מהגשת כתב אישום נגדם.
עוד טוען בן גביר כי בשנים האחרונות הוגשו כתבי אישום בסוגיות תקדימיות נגד חברי הממשלה, בניסיון להשפיע על החלטת הבוחר ולהדיח חברי ממשלה מכהנים באמצעות כתבי אישום, על ידי פקידים ויועצים משפטיים שמכניסים לתפקידם אג'נדה והשקפת עולם. על הצעת החוק חתמו הח"כים מכלוף מיקי זוהר, יצחק פינדרוס, משה אבוטבול, חוה אתי עטייה, מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי ומאי גולן.
"לא ניתן לקבל מצב שבו היועץ המשפטי לממשלה מנהל את המדינה עם כוח בלתי מוגבל, כאשר ביכולתו לקבוע מי יהיו שרי הממשלה וראש הממשלה באמצעות הגשת כתבי אישום מופרכים שלא מאפשרים להם לתפקד בעצמאיות מוחלטת", אומר בן גביר.
"עם זאת, אין ספק שהפארסה שמתרחשת במשפט נתניהו זירזה אותי להעלות את הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה, אך ההצעה שיזמתי נכונה לכל ממשלה שהיא, גם לממשלת שמאל. הגיע הזמן ליטול את השלטון מהמשפטנים והפקידים שגנבו לנו את המדינה, ולהשיבו לידי נבחרי הציבור", הוסיף.
שר המשפטים גדעון סער הודיע אתמול כי יביא לוועדת השרים לחקיקה את החוק למניעת הסתה ברשתות החברתיות. לדבריו, החוק מאפשר להסיר מרשתות חברתיות תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. מדובר בהצעת חוק הדומה להצעת החוק הממשלתית שאושרה בקריאה ראשונה על ידי הכנסת ב־2 בינואר 2017. מדינות כמו אוסטרליה וגרמניה כבר חוקקו חוקים בנושא.
הצעת החוק מאפשרת לבית משפט מחוזי להחליט על הסרת תוכן מסית המפורסם על ידי אחת מספקיות התוכן ובכללן גוגל, פייסבוק, טיקטוק וטוויטר. בדיון שיתקיים בבקשה להסרת הפרסום יוזמנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל או המפעיל של אתר האינטרנט שבו פורסם התוכן וכן נציגי ספק השירות.
"להסתה ברשתות החברתיות יש קשר ישיר לפגיעה בביטחון הציבור", מסביר סער. "עצירת הצעת החוק הממשלתית מ־2017 הייתה גחמה שביטאה הפקרה של הציבור וביטחונו. לכן החלטתי לחדש את יוזמת החקיקה החיונית הזאת".
חוק נוסף שיועלה היום ואשר צפוי גם הוא להידחות מכונה "חוק ברקת", ומטרתו למנוע ממועמד בעל הון אישי גדול להשקיע יותר מ־100 אלף שקל בשנה מכספו בקמפיין לבחירתו. מטרת החוק, שיעלה ח"כ דודי אמסלם מהליכוד, היא ליצור שוויון הזדמנויות למועמדים ולמעשה למנוע מח"כ ניר ברקת להשקיע מכספו באירועים גדולים שיסייעו לבחירתו לראשות הליכוד לאחר פרישתו של נתניהו.
