מי מאיתנו לא אוהב מידי פעם לעשות מרתון של הסדרה האהובה עליו, או אפילו מרתון של כמה סדרות במקביל. מדובר באסקפיזם נפלא שמנתק אותנו מהעולם האמיתי, ואם עושים זאת פעם בתקופה אין עם זה בעיה. אבל כשעושים בינג' לסדרות על בסיס יומיומי, זה כבר בעייתי ופוגע בבריאות הנפשית ובשינה שלנו, כך נמצא במחקר חדש.
במחקר של חברת Patient.info, בו השתתפו 2,000 גברים ונשים מכל קבוצות הגילאים, כמחצית מהם הודו שחשו רע מבחינה נפשית לאחר שסיימו מרתון של סדרה. מבין כל אלו, צעירים בגילאים 18-24 ספגו את הנזק הרב ביותר מכל הבחינות. הם היו בעלי סיכוי של פי חמישה לחוש בדידות, פי שלושה לחוש מדוכאים ופי שניים לחוש חרדה, בעיות שינה וריקנות. לעומתם בני 55 ומעלה היו בעלי סיכוי נמוך יותר לחוות בעיות נפשיות בעקבות מרתון סדרות.
"הממצאים האלו מדגישים כמה מההשלכות המדאיגות של מרתון סדרות, בייחוד בקרב צעירים", הסבירה ד"ר שרה ג'ארביס, מנהלת קלינית בחברה. "כבר תקופה ארוכה שאנו מודעים להשפעות הפיזיות בקרב מי שנחשבים 'בטטות כורסה', אבל אנו גם צריכים להיות מודעים לכך שאם לא נמתן את הרגלי הצפייה שלנו זה עלול גם להזיק לבריאות הנפשית שלנו". אז מה עושים כדי לצאת מהמצב הזה? למומחים יש כמה המלצות בנושא.
צמצמו את שעות הצפייה
זה צריך להיות הדבר הראשון שאנו עושים, אם אנחנו רוצים להרגיש טוב יותר. כמובן שלא מדובר על התנזרות מוחלטת מסדרות, אלא פשוט הקצבת זמן סביר לצפייה מידי יום, כך שלא יפגע לנו בשינה, בבריאות הנפשית או הפיזית. מדובר בתהליך שכדאי שיהיה הדרגתי, למשל על ידי הורדת פרק אחד כל יום.
אופציה נוספת היא לצפות בפרק ואז ללכת לעשות משהו אחר כדי לשבור את הרצף. יתכן שלאחר מכן בכלל לא תרצו לצפות בפרק נוסף, ואם עדיין תרצו, זה יהיה פחות נורא. "חברות הסטרים הופכות את זה לקשה במיוחד להפסיק, בכך שהן לא משאירות מרווחים בין פרק לפרק, אבל למה לא פשוט לכבות את זה ולפרוס את הפרקים על פרק זמן ארוך יותר?" הציע מומחה השינה ד"ר ניל סטאנלי. "אי אפשר להפסיד שינה בלי לשלם על כך מחיר כבד".
אופציה נוספת היא לצפות בפרק ואז ללכת לעשות משהו אחר כדי לשבור את הרצף. יתכן שלאחר מכן בכלל לא תרצו לצפות בפרק נוסף, ואם עדיין תרצו, זה יהיה פחות נורא. "חברות הסטרים הופכות את זה לקשה במיוחד להפסיק, בכך שהן לא משאירות מרווחים בין פרק לפרק, אבל למה לא פשוט לכבות את זה ולפרוס את הפרקים על פרק זמן ארוך יותר?" הציע מומחה השינה ד"ר ניל סטאנלי. "אי אפשר להפסיד שינה בלי לשלם על כך מחיר כבד".
תעשו כושר
זה ככל הנראה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות כשאנו מתיישבים או שוכבים מול נטפליקס לעוד בינג' איכותי של הסדרה האהובה. אבל זה כבר ידוע מזמן שפעילות גופנים מפחיתה סטרס, דיכאון וחרדה, וגם עוזרת לישון, אז למה לא לנסות את זה? אפילו אם זו רק הליכה קלה, זה חשוב לנו כדי להזרים דם לגוף וזה גם ירחיק אותנו מהמסך. מחקרים מצאו שיציאה החוצה משפרת את הבריאות הנפשית, משפרת את הבריאות הפיזית ומפחיתה מצב של בידוד חברתי. כמובן שרצוי להימנע מפעילות גופנית ממש סמוך לשינה, שכן זה ימלא אותנו באנרגיות ויקשה עלינו להירדם.
תאכלו בריא
ישיבה או שכיבה ממושכת מול סדרות מעודדת אותנו בדרך כלל גם אכילה לא הכי בריאה, כמו פיצה או המבורגר או כל מאכל שמנוני אחר. אם עושים זאת מידי פעם זה בסדר, אבל אם זה נעשה על בסיס קבוע יש לזה השלכות לטווח הרחוק. "צריכת חומרים ממריצים כמו קפאין, סוכר או אלכוהול עלולים להגביר את תחושות הסטרס והחרדה" הסבירה ד"ר ג'ארביס. "כמו כן מאכלים עתירי שומן ופחמימות יכולים לגרום לירידה מהירה של הסוכר בדם, מה שעלול להותיר אותנו אטיים ורדומים". אז מה אפשר לעשות במקום זאת? ג'ארביס ממליצה: "להעביר זמן בבישול ארוחה טעימה היא דרך מצוינת להסיח את הדעת מהמרתון מול נטפליקס בחיפוש אחר הפרק או הסדרה הבאים". אנחנו ממליצים, לעצלנים מבינינו, פשוט לחתוך ירקות ולנשנש, אבל למה שתקשיבו לנו...
דברו עם מישהו
הגיוני שנרגיש רע אחרי בינג' מסיבי של סדרות, אבל אם זה לא עובר כדאי מאוד שנדבר עם מישהו. תחושות מתמשכות של בדידות, דכדוך וחרדה דורשות התייחסות וטיפול, כדי שלא יחמירו. מעבר לכך, כשאנחנו מרגישים כל כך רע עם עצמינו הנטייה הטבעית היא לפנות למרבה האבסורד לדברים שיזיקו לנו עוד יותר.
"כשאנו מרגישים מדוכדכים אנו לרוב נמשכים לדברים שגורמים לנו להרגיש יותר גרוע, כמו אוכל לא בריא צפייה מרובה בסדרות", הסביר קאל סטרוד, מהקרן לבריאות הנפש באירלנד. "אם אתם מוצאים את עצמכם תקועים במעגל כזה, דיבור עם מישהו על מה שאתם עוברים הוא הצעד הראשון לשבור את המעגל. בין אם אתם מתמודדים עם תחושת ריקנות, דיכאון או חרדה, דיבור עם רופא, חבר או בן משפחה הוא צעד ראשון חיוני בדרך להחלמה".
"כשאנו מרגישים מדוכדכים אנו לרוב נמשכים לדברים שגורמים לנו להרגיש יותר גרוע, כמו אוכל לא בריא צפייה מרובה בסדרות", הסביר קאל סטרוד, מהקרן לבריאות הנפש באירלנד. "אם אתם מוצאים את עצמכם תקועים במעגל כזה, דיבור עם מישהו על מה שאתם עוברים הוא הצעד הראשון לשבור את המעגל. בין אם אתם מתמודדים עם תחושת ריקנות, דיכאון או חרדה, דיבור עם רופא, חבר או בן משפחה הוא צעד ראשון חיוני בדרך להחלמה".