חוזר לשורשים ומגנה את האנטישמיות: מייקל דאגלס, השחקן שהתקרב לאחרונה לדת, פרסם היום טור ב"לוס אנג'לס טיימס", בו הוא מספר כיצד גילה את היהדות וכיצד הוא מתמודד עם השנאה.

דאגלס שיתף וסיפר על הפעם הראשונה בה בנו, דילן, נתקל באנטישמיות. בקיץ שעבר נפש דאגלס עם משפחתו בדרום אירופה ובמהלך החופשה בילה בנו בבריכת השחייה. לאחר זמן קצר חזר הבן בריצה לחדר המשפחה, בעקבות עלבונות שהטיח בו גבר שנכח בבריכה.
כאב שמיד חושב שבנו עשה דבר מה רע מספר דאגלס: "השאלה הראשונה שלי הייתה: 'מה עשית לא בסדר?'"

הילד בדמעות הכחיש כי התנהג לא כשורה. ההבנה הגיעה במהרה: "בהיתי בו ולפתע הבנתי מה גרם לזעמו של אותו גבר: דילן ענד מגן דוד", כתב דאגלס.
השחקן התעמת עם אותו גבר בבריכה והסביר לבנו כי זו החוויה האנטישמית הראשונה בה נתקל.
אביו של דאגלס, קירק, הוא יהודי, אמו דיאנה, אינה יהודיה. את ילדיו הוא גידל ברוח שתי הדתות, כפי שהוא חונך. השינוי בא מאוחר יותר. דאגלס גילה שוב את היהדות דרך בנו דילן שהחל ללמוד עברית ולהתכונן לבר המצווה שלו לפני מספר שנים.
למרות העץ המשפחתי שהופך אותו לנוצרי על פי הדת היהודית, דאגלס נרתע מהגדרות אלו: "למרות שיש יהודים שחושבים שבגלל שאמי אינה יהודיה, הדבר הופך אותי ללא יהודי, אני למדתי בדרך הקשה שמי ששונא את היהודים לא מבצע את אותה אבחנה".

"מישהו חושב שאותם אנשים שנפגעו בהיפר כשר בפריז קשורים בצורה כלשהי לקונפליקט הישראלי פלסטיני או לבניית ההתנחלויות?"
 
דאגלס נזכר בחוויה האנטישמית הראשונה שלו וכתב: "המקרה של דילן הזכיר לי את המפגש הראשון שלי עם אנטישמיות בתיכון, כשחבר אמר לי שכל היהודים מרמים בעסקים. מבלי לדעת רבות על היהודית הגנתי על היהודים והיום חמישים שנה לאחר מכן אני מגן על בני".
את האנטישמיות דאגלס מגדיר כמחלה ומונה מספר סיבות להתפרצותה. אחת היא היסטורית: "בכל מקום בו הכלכלה במצב רע, במקומות בהם יש עוני, קל יותר להאשים את היהודים מאשר למצוא את הסיבה האמיתית למצב העגום", כתב דאגלס.
 
הסיבה השנייה לאנטישמיות היא שנאת ישראל, אותה הוא מכנה "לא הגיונית". כדוגמא השחקן הביא את האירועים האנטישמיים שהתרחשו לאחרונה באירופה ואמר: "מישהו חושב שאותם אנשים שנפגעו בהיפר כשר בפריז קשורים בצורה כלשהי לקונפליקט הישראלי פלסטיני או לבניית ההתנחלויות?".
את האחריות לטיפול בבעיית האנטישמיות דאגלס מטיל על המנהיגים וגם על האזרחים. "המנהיגים הפוליטיים הם אלה שצריכים להטיף נגד השנאה וגם המנהיגים הדתיים". כדוגמא דאגלס מביא את התבטאותו של ראש הממשלה הצרפתי, מנואל ואלס שאמר כי בלי היהודים צרפת לא תהיה צרפת.
גם קריאתו של האפיפיור פרנסיסקוס הוזכרה, כשאמר כי יש להרחיק את האנטישמיות מליבו של כל אדם ומליבה של כל אישה.
לבסוף מטיל דאגלס את האחריות גם על עצמו באומרו כי האחריות היא של האזרח הפשוט וגם של הקהילה המוסלמית. "זה האתגר שלנו ב-2015, אם נתעמת עם האנטישמיות בכל פעם שנפגוש בה נוכל לעצור את ההתפשטות שלה ואת השגעון שהיא מביאה עימה", כתב דאגלס.
בנימה אופטימית חתם דאגלס את מאמרו במשאלה: "הבן שלי חזק, אבל גם הוא למד את הסכנות בהן נתקל היהודי. זהו שיעור שהייתי מקווה שהוא לא ילמד, שיעור שאני מקווה שהוא לא יצטרך ללמד את ילדיו".