כאשר מרקל נמצאת בצרות, היא יכולה להיות עקשנית, אבל היא נמנעת מסיכונים וכמעט שאינה יצירתית", נכתב במזכר ששלח ב־25 במרץ 2009 הממונה על השגרירות האמריקאית בברלין, ג'ון קוניג, לנשיא ברק אובמה, לקראת פגישתו הראשונה עם קנצלרית גרמניה בשולי פסגת נאט"ו. מברק אחר, מ־9 בספטמבר 2009, שנשלח מהשגרירות לקראת הבחירות הכלליות בגרמניה בסוף אותו חודש, נפתח בכותרת "אנגלה 'טפלון' מרקל מכוונת אליה את אור הזרקורים".

שני המברקים המסווגים, בין מאות אלפי המסמכים של מחלקת המדינה האמריקאית שפרסם אתר ההדלפות וויקיליקס בסוף 2010, תיארו היטב את דמותה של הקנצלרית כפי שמתארים אותה כלי התקשורת בארצה: מנהיגה שיודעת להתחמק משערוריות ומסיכונים. כמי ששולטת ביד רמה בגרמניה ובאירופה כבר קרוב לעשר שנים ושמאחוריה ניצחונות מרשימים בשלוש מערכות בחירות - האחרונה שבהן לפני שנתיים - נראה שההתנהלות של האישה הראשונה בתפקיד הקנצלרית משתלמת.

אבל בשבועיים האחרונים עומדת תדמית ה"טפלון" של מרקל למבחן רציני, שעלול לערער את יציבותה של הקואליציה הגדולה שמורכבת ממפלגת הנוצרים הדמוקרטים בהנהגתה ומהסוציאל־דמוקרטים. מסדרה של גילויים בכלי התקשורת הגרמניים עולה כי שיתוף הפעולה בין הסוכנות הגרמנית לביון זר (BND), המקבילה למוסד, לבין הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA) עסק לא רק באיסוף מודיעין על חשודים בפעילות טרור, אלא כלל לכאורה גם ריגול עסקי אחרי חברות אירופיות ואפילו אחרי מנהיגים בכירים ביבשת.

ב־2002, על רקע פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, גיבשו שתי הסוכנויות מזכר הבנה שעסק בתיאום שיתוף הפעולה ביניהן, ושקבע כי לא יבוצעו האזנות לגרמנים או לאמריקאים בגרמניה, וכי במידע שייאסף באירופה ייעשה שימוש רק במקרה של איום טרור ברור.

אולם מהפרסומים שהופיעו בשבועון "דר שפיגל", בצהובון "בילד" ובעיתונים וערוצי טלוויזיה נוספים, עולה כי מאז 2004, ביצעו אנשי ה־BND במתקן ההאזנות המתקדם בבאד אייבלינד שמדרום למינכן (אשר נבנה על ידי האמריקאים), יירוט שיחות טלפון, מסרונים ותכתובות דואר אלקטרוני בניגוד להגבלות בהסכם, וזאת בהתאם למילות מפתח שהעבירו להם אנשי ה־NSA. מי שהיוו יעד להאזנות היו, בין השאר, בכירים בארמון הנשיאות הצרפתי ובמשרד החוץ בפריז, בנציבות האירופית בבריסל, חברות עסקיות - ובהן החברה הביטחונית האירופית EADS וזרוע המסוקים שלה יורוקופטר, שכיום שייכות לאיירבוס - ומיליוני אזרחים גרמנים.

מהדיווח ב"דר שפיגל" עולה כי בקיץ 2013, אחרי שעובד ה־NSA לשעבר אדוארד סנודן חשף פרטים על מבצעי המעקב האדירים של הסוכנות האמריקאית, התבקשו עובדי ה־BND לבחון את מילות החיפוש שהציגו האמריקאים. אחד העובדים מצא לא פחות מ־12 אלף מונחי חיפוש, שכללו גם פרטי דואר אלקטרוני של דיפלומטים צרפתים ובכירים במוסדות האיחוד ובמדינות אירופיות אחרות. כאשר שאל את המנהל שלו מה עליו לעשות עם הממצאים, התשובה הייתה "למחוק".

מסמכים מודיעיניים שפורסמו ב"בילד" חשפו כי אף שחלק מההאזנות בוצעו בלי ידיעת לשכת הקנצלרית, אשר מפקחת על שירותי הביון, עדכונים על הכוונה להרחיב את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארה"ב מעבר להסכמות של 2002 הגיעו לשולחנו של תומס דה מייזר, מי שהיה ראש לשכתה של מרקל וכיום שר הפנים, כבר בשנת 2008, אולם הוא לא עשה דבר בעניין. דה מייזר הופיע שלשום בפני ועדת המודיעין של הפרלמנט וטען כי לא ידע על ריגול נגד חברות גרמניות, ושאפילו מנע בקשות של האמריקאים להרחיב את שיתוף הפעולה המודיעיני.

איום פנימי

עבור מרקל - שגדלה במזרח גרמניה הקומוניסטית, שבה ההאזנות היו חלק מהמציאות היומיומית בזמן המלחמה הקרה - מדובר בעניין מביך. רק לפני שנתיים, אחרי שהתברר כי ה־NSA צותת לטלפון האישי שלה, היא מיהרה למחות על כך בפני האמריקאים והכריזה כי יש דברים שמדינות ידידות אינן עושות זו לזו. אבל כעת, כאשר מתברר כי לשכתה לא ידעה על ההאזנות הנרחבות - או ידעה ולא פעלה לעצור אותן - היא מוצאת את עצמה בעמדת התגוננות.

ביום שני הבהירה מרקל כי התפקיד שלה הוא לשמור על האיזון בין הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי מול האיומים לבין הפיקוח על התנהלותה של סוכנות הביון. "פעלנו נכון כאשר הפעלנו פיקוח על ה־BND בפרלמנט, ואני חושבת שזה חיוני ביותר", אמרה. "אבל מצד שני, סוכנויות ביון פועלות להבטיח את ביטחון הציבור, והממשלה הגרמנית תעשה הכל כדי להבטיח שהיא יכולה לבצע את התפקיד שלה. ביצוע המשימות מול איומי הטרור הבינלאומי נעשה בשיתוף פעולה עם סוכנויות מודיעין אחרות, וזה כולל בראש ובראשונה את ה־NSA".

באופן טבעי, הפרסומים עוררו קריאות מהאופוזיציה השמאלנית בדרישה להתפטרותם של מרקל, דה מייזר ושל ראש הסוכנות, גרהרד שינדלר, שאף הואשמו בבגידה בשל הסיוע לסוכנות האמריקאית. ההאשמה החמורה וחסרת התקדים הופיעה גם ב"דר שפיגל", שהציג את תמונותיהם של שלושת האישים על השער תחת הכותרת "הבגידה", והכריז כי "לאפשר למעצמה זרה לקבל גישה למידע גרמני ולסודות, ולהסכים לכך בשתיקה, או להכריז שחברות גרמניות הן כלי במשחק גדול יותר, זה כמו בגידה באינטרסים גרמניים".

אבל מה שמדאיג במיוחד את מרקל הוא הקואליציה שלה, שם המפלגה הסוציאליסטית לא הסתירה את מורת רוחה מהפרסומים, גם אם עדיין אין איומים ממשיים בפרישה מהממשלה. "מה שמתרחש זה סקנדל שמסוגל לגרום להשלכות חמורות", אמר מנהיג המפלגה, סגן הקנצלרית ושר הכלכלה זיגמר גבריאל, שהדגיש כי אף שמרקל הבהירה לו כי לא היה ריגול עסקי עם ה־NSA, הוא מחכה שכל הממצאים ייחשפו.

סגנו של גבריאל במפלגה, ראלף סטגנר, היה בוטה יותר. "עבור הקנצלרית, המשחק של שמירת מרחק מהפרסומים בעצם אמירתה 'אין לי שום קשר לזה' לא עובד יותר", אמר לעיתון "סודויטשה צייטונג". "אנגלה מרקל חייבת לתת הסבר עכשיו!".

על אף ניסיונותיהם של מרקל ואנשיה להרגיע את הרוחות, בינתיים נמשכת הסערה. התובע הציבורי של גרמניה הודיע כי פתח בחקירה על מנת לבחון אם סוכנות הביון הפרה את החוק, וגם ועדת המודיעין של הפרלמנט חוקרת את הפרשה, ומרקל הודיעה כי תסכים לתת עדות. גם חברת איירבוס דרשה הסברים מהממשלה בגרמניה והודיעה כי היא מתכוונת "להגיש תלונה פלילית נגד אנשים בלתי ידועים בחשד לריגול עסקי". הצרפתים ציינו כי הם עומדים בקשר עם הגרמנים ועוקבים אחרי החקירה, אולם אם יתברר כי ה־BND אכן ריגל אחרי ארמון האליזה עבור ה־NSA, יהיו לכך השלכות על האמון בין הצדדים שמשתפים פעולה באופן הדוק בסוגיות כמו איראן ואוקראינה.

אחרי עשור שבו הצליחה מרקל להצדיק את תדמית הטפלון שלה, אשת הברזל של אירופה נמצאת בעיצומו של אחד המשברים הקשים ביותר במהלך כהונתה, כנראה החמור ביותר שבהם. עם זאת, מנפרד גלנר, מנהל חברת הסקרים פורסה, אמר לסוכנות בלומברג כי עד כה נראה שהפרשה אינה משפיעה על הפופולריות של מרקל בציבור. "זה יהיה מסוכן עבור הקנצלרית רק אם יוצג נגדה משהו מוצק, אבל אני לא רואה את זה", ציין.

אולם סקר שפורסם אתמול בבילד מצא כי 62% מאמינים שהפרשה "פגעה באמינות" של מרקל. 42% ציינו כי הם רוצים שראש סוכנות הביון יתפטר בשל מעורבותו לכאורה בהאזנות הסתר.

ייתכן כי חלק מהמעורבים בפרשה, ובראשם דה מייזר ושינדלר, ייאלצו לשלם את המחיר בימים הקרובים. אם זה יקרה, יהיו שיאמרו שהם שכבו על הגדר למען הקנצלרית, אבל עוד לא ברור אם האש אכן תגיע גם עד מרקל ותעיב על מורשתה של הקנצלרית שכבר הודיעה כי זו הקדנציה האחרונה שלה.