עונת בחירות אינה הזמן המתאים לחדשות טובות. בעונת בחירות יש מועמדים, והמועמדים צריכים לייצר כותרות כדי לקבל תמיכה, וחדשות טובות עשויות להפריע לייצר כותרות. לפעמים הן מפריעות כל כך, עד שמוטב להתעלם מהן, כמו שעשה בשבוע שעבר הסנאטור לינדזי גרהאם, מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית.



לגרהאם יש בוחרים שאומנו במשך שנים ארוכות להתנגד להפלות. יש להם סיבות טובות להתנגדות הזאת, אבל הסיבות הללו לא בהכרח מוליכות אותם


למסקנות נכונות. כדי לזכות בתמיכתם, התייצב גרהאם בשבוע שעבר עם הצעת חוק חדשה - לאסור כל סוג של הפלה אחרי החודש החמישי להריון.



אפשר להגן על הצעת חוק כזאת. אבל קשה לטעון שיש לה חשיבות דרמטית בשינוי תמונת ההפלות באמריקה, שרק 1.5% מתוכן מתבצעות אחרי החודש החמישי. ובמילים אחרות: אם גרהאם יצליח להעביר את החוק - ובכלל לא בטוח שחשוב לו להעביר את החוק כפי שחשוב לו לייצר את הכותרת לקראת הפריימריז - התוצאה תהיה קצת פחות הפלות. לא הרבה פחות.



ממילא, הפלות הוא מוסד ההולך ונעלם באמריקה, עם גרהאם ובלעדיו. זה מה שנחשף לפני כמה ימים בסקירה ארוכה ומפורטת של סוכנות הידיעות אי.פי שכללה בדיקה של 45 מתוך 50 המדינות של אמריקה. כל המדינות שאוספות מידע שאפשר לבדוק בנושא הזה. מאז שנת 2010 מדובר על ירידה של 12% במספר ההפלות בסך הכל. זו ירידה משמעותית.



והשאלה היא כמובן מה גורם לה.בשנים האחרונות עברו באמריקה עשרות חוקים חדשים נגד הפלות, מהם מגבילים למדי. מומחי מכון גוטמאכר, המתמחה בנושא, ספרו 267 חוקים ביותר מ-30 מדינות בארצות הברית. לחוקים הייתה השפעה בכמה מדינות. לעתים השפעה משתקת על תעשיית ההפלות.



277 מרפאות נסגרו בטקסס כתוצאה מחוקים כאלה, 12 מרפאות באריזונה, עוד 12 במישיגן, עוד כמה באוהיו, ועוד אחת, עסוקה במיוחד, בווירג׳יניה. בכל המדינות הללו קשה יותר לעבור הפלה כיום מכפי שהיה לפני חמש שנים. ובכל המדינות הללו שיעור ההפלות אכן ירד.



תחילת הדרך



הפסיקה המפורסמת ״רו נגד וייד״ מלפני 40 שנה היא זו שאפשרה הפלות באמריקה. היא אמורה הייתה לשים קץ לקרבות הפוליטיים נגד ההפלות, אך לא


עשתה זאת. לוחמי הימין הדתי המתנגדים להפלות למדו להכות בה באמצעות חוקים מגבילים מכל מיני סוגים. הגבלות על גיל, הגבלות המחייבות להרחיק מרפאות, הגבלות המסתמכות על אישורי רופאים או הורים, ועוד ועוד.



בצפון קרוליינה, לאחר שעברה לשליטת מחוקקים רפובליקנים, נסגרו כל המרפאות שביצעו הפלות. בית המשפט העליון, שנשלט כבר שנים ארוכות בידי


רוב שמרני, נטה לאשר את ההגבלות. רק לפני כמה ימים אישר בית משפט פדרלי את החוקים שעברו לאחרונה בטקסס, והדורשים ממרפאות המבצעות


הפלות להחזיק שירותים, ציוד וצוות ברמה של בתי חולים. תוצאת החוק הזה תהיה דרמטית: רוב רובן של המרפאות, שהן קטנות בהרבה מבתי חולים ולא יכולות להרשות לעצמן תקציב אחזקה של בתי חולים, ייסגרו. ההנחה כיום היא שמתוך 41 מרפאות שנותרו במדינה השנייה בגודלה באמריקה יישארו רק שבע.




הציע לאסור הפלות אחרי החודש החמישי להריון. סנאטור גרהאם צילום: רויטרס



בטקסס אחוז ההפלות אכן ירד באופן דרמטי בשנים האחרונות. 12% לפי הבדיקה של אי.פי. וכמו בטקסס, כך גם במדינות אחרות שהעבירו שרשרת


של חוקים המגבילים הפלות: בקנזס ירידה של יותר מ-13%. באוהיו יותר מ-17%. באוקלהומה כמעט 19%. ביוטה 16%. אפשר היה להשתכנע שהחוקים אכן עובדים, שמי שרוצה פחות הפלות צריך להעביר יותר הגבלות. אפשר היה להשתכנע - אלמלא הנתונים אמרו בדיוק ההפך.



שהרי מתברר שגם במדינות שלא העבירו חוקים נגד הפלות ירד שיעור ההפלות בדיוק באותו אופן. באלסקה יש מעט הגבלות, ושיעור ההפלות ירד ביותר


מ-20%. בקונטיקט אין הגבלות, ושיעורן ירד גם כן ביותר מ־20%. הוא ירד במסצ'וסטס, בנבדה, בניו יורק ובהוואי כמעט ב־30%. הוואי היא אחת משש מדינות שאין בהן שום הגבלה על הפלות, ובחמש משש אלו נרשמו ירידות דרמטיות במספר ההפלות.



למעשה, שיעור ההפלות ירד בחמש השנים האחרונות בכל אמריקה, מלבד בשתי מדינות, לואיזיאנה ומישיגן. ומה שמעניין הוא שדווקא שתי המדינות


האלו נשלטות בידי רפובליקנים והעבירו הרבה מאוד (לואיזיאנה) או די הרבה (מישיגן) חוקים נגד הפלות.



ובמילים אחרות, משהו אחר, לא בהכרח החוקים המגבילים, מוריד כנראה את שיעור ההפלות באמריקה.



המתנגדים להפלות טוענים שתפיסת העולם של נשים באמריקה משתנה - שישנו ״דור חדש של נשים שנחשפו לצילומי אולטרסאונד״ - כלומר, נשים שראו כיצד נראה העובר, ועד כמה קל לראות בו את האדם שיהיה. הנשים האלו פחות רוצות להפיל, ותפקידם של החוקים לוודא שלא יוכלו לעשות זאת בלי שיצפו קודם באולטרסאונד.



אלא שנתונים אחרים לא מתיישבים היטב עם הטענה הזאת. אם נשים היו בוחרות להפיל פחות, היו נולדים להן יותר תינוקות. צריך היה להבחין במקביל לירידה בשיעור ההפלות בעלייה בשיעור הילודה. ואין עלייה כזאת. נשים לא בוחרות להמשיך את ההריון - נשים פשוט לא נכנסות להריון. לא במדינות שיש בהן חוקים נגד הפלות ולא במדינות שאין בהן חוקים נגד הפלות. זו הסיבה שבגללה אין הבדל משמעותי בין מדינות עם חוקים למדינות בלי חוקים. זו הסיבה שבגללה שיעור ההפלות יורד גם בטקסס המחמירה וגם בקונטיקט המתירה.



גם על השאלה למה נשים נכנסות להריון פחות מבעבר אפשר כמובן להתווכח. ברור שיש ירידה חדה במספר הנערות שנכנסות להריון - וזו יכולה להיות תוצאה של אחד משני דברים: פחות יחסי מין בגיל הנעורים או שימוש נרחב יותר באמצעי מניעה. ברור גם שלמצב הכלכלי באמריקה, שאומנם משתפר אך עדיין אינו טוב כשהיה, יש השפעה על החלטה של נשים ושל משפחות להיכנס להריון. וברור שאמצעי מניעה משפיעים. אמצעי מניעה משופרים נעשו זמינים יותר מאז העברת חוק ביטוח הבריאות באמריקה לפני שלוש שנים. אומנם בית המשפט ניסה להקשות על הנשיא ברק אובמה עם כמה סעיפים מהחוק הזה שהתייחסו ספציפית לחובת המעסיק לממן אמצעי מניעה לעובדיו, ובכל זאת: אמצעי מניעה יעילים נעשו זולים יותר. זה כנראה ההסבר המשכנע ביותר - גם אם לא הגורם היחיד - לירידה המשמעותית במספר ההפלות באמריקה.



ציון דרך



את ההחלטה החשובה שלו בעניין אמצעי מניעה קיבל בית המשפט העליון האמריקאי בדיוק לפני 50 שנה ושבוע - ובאמריקה, לפני כמה ימים, זו הייתה


סיבה לחגיגה קטנה, ציון דרך. זה קרה דווקא במדינה שהיום היא אחת המתירניות ביותר בנושא ההפלות, בתיק ״גרייסוולד נגד קונטיקט״.



מחוקקי קונטיקט רצו להגביל שימוש ב״כל תרופה״ המונעת הריון. בית המשפט העליון קבע שלאזרח האמריקאי ישנה ״זכות לפרטיות בחיי הנישואים״,


והרחיק את המחוקק מחדר המיטות. אלא שאישור להשתמש באמצעי מניעה לא בהכרח מספיק כדי להעלות במידה מספקת את שיעור המשתמשים בהם בפועל. כדי להגיע לתוצאה כזאת צריך לדאוג שהאמצעים יהיו זמינים וזולים מספיק לשימוש לכלל האוכלוסייה.



והקרב על הזמינות הוא קרב שאמריקה עדיין נלחמת. לכאורה, מי שצריך היה להילחם בכל הכוח הם דווקא מי שמתנגדים להפלות ורואים בהן מעשה נבלה, ואפילו רצח. אלא שהם מעדיפים להגביל הפלות ולא לעודד אמצעי מניעה - משום שעידוד אמצעי מניעה משמעו הכרה ואפילו הסכמה לריבוי יחסי מין.



מדינת קונטיקט, בטענותיה במסגרת התיק נגדה לפני 50 שנה, אמרה שאמצעי מניעה יעודדו בגידות בחיי הנישואים. יורשיה של טענה זו במפלגה


הרפובליקנית עודם מתנגדים להפצה מהירה וזולה של אמצעי מניעה, בטענה שמהלך כזה מעודד התפתחות של חברה מתירנית וחסרת רסן.



אפשר להסכים איתם, ואפשר גם לא. מה שבטוח - הם מתקשים ליישב בין שתי מטרות שהם חותרים אליהן, הורדה נוספת של שיעור ההפלות, ובצדה הימנעות משיפור הנגישות לאמצעי מניעה. הנה, ההצלחה בזירת ההפלות כבר מולידה זירת עימות חדשה. בסנאט האמריקאי מתגלגלות היום שתי הצעות חוק שיאפשרו למכור אמצעי מניעה ללא אישור רופא. האחת - של מחוקקים רפובליקנים - תבטל את המרשם, ותאפשר ממכר תרופות. בלי מרשם, לא תהיה לביטוח הבריאות שום סיבה לממן את אמצעי המניעה. הוא יהיה זמין על המדף - אך יקר לכיס.



ההצעה האחרת - של מחוקק דמוקרטי - תעשה כמעט את אותו הדבר: היא תציע אמצעי מניעה ללא מרשם, אבל כאלה שכן מכוסות על ידי ביטוח הבריאות. זה לא הבדל קטן.