"במלון מרחבא תוכלו לעבור חוויות מרגשות במגלשות המים או במגרש המיני גולף. עשו הכי הרבה פעילויות או הכי מעט - ממשחק כדורעף שמאיץ את הדופק ועד שכיבה בטראסת שמש מרגיעה. והכל ליד חוף עם חול לבן", כך תיאר אתר האינטרנט של סוכנות הנסיעות תומאס קוק, אחת הבולטות בבריטניה, את מלון אימפריאל מרחבא, שבפורט אל־קנטאווי, בפאתי העיר סוסה שעל חופי הים התיכון.



השקט והרוגע לא נשארים רק בפרסומת, ותוניסיה - ובמיוחד המלונות של קו החוף של סוסה וסביבתה - מהווה יעד פופולרי עבור התיירים הבריטים: בשנה שעברה יותר מ־400 אלף מהם הגיעו למדינה הצפון אפריקאית, עדות להצלחתה להתאושש מהימים הדרמטיים שעוררו את גל "האביב הערבי" לפני ארבע שנים.



אבל ביום שישי הכל השתנה. הצעיר שיצא מהמים, לבוש במכנסי ספורט ובחולצה קצרה, נראה כמו אחד הנופשים הרבים שגדשו את החוף. אולם לפתע הוא פתח שמשייה שמתוכה שלף רובה קלצ'ניקוב והחל לירות לעבר התיירים שהתרחצו במים, שכבו על החוף או נחו ליד הבריכה של מלון מרחבא. במשך 25 דקות נמשך מסע ההרג, מכתים את החול הלבן בגופות ששוכבות בשלוליות דם, עד אשר המחבל סייף א־דין רזגוי נורה למוות בידי אחד השוטרים, לא לפני שהספיק להתפלל ברחוב צדדי.



38 בני אדם מצאו את מותם בפיגוע הקשה ביותר בתולדות תוניסיה. בתוך זמן קצר היה ברור שבין הנפגעים יש אזרחים בריטים, אולם הדיווחים הראשונים על הרוג או שניים התבררו בתוך שעות וימים כמוטעים כאשר המספרים המשיכו לעלות עוד ועוד, עד שהרשויות בלונדון הודו כי 30 מאזרחי הממלכה המאוחדת מצאו את מותם בפיגוע - המספר הגבוה ביותר של נרצחים בריטים בפיגוע מאז מתקפת הטרור בתחבורה הציבורית של לונדון לפני עשר שנים בדיוק.



לאט־לאט גם החלו להופיע השמות והסיפורים על זוגות ומשפחות שרק רצו קצת לנוח, כפי שמבטיחה הפרסומת של תומאס קוק, ונקלעו לתוך עוד אחד ממסעות ההרג של תומכי דאע"ש. משפחה אחת ספגה מכה משולשת - ג'ואל ריצ'רדס (19), דודו אדריאן אוונס (49) וסבו צ'רלס אוונס (73) בדיוק התחילו חופשה משפחתית של שבוע, שלאחריה היו אמורים להמשיך גם לפריז, כשנהרגו ממטח היריות של רזגוי. אחיו של ג'ואל, אואן (16), נשרט מאחד הקליעים והצליח להסתתר בגינה סמוכה, שם סייע לבריטית אחרת שנורתה בגבה. "אני צריך להתקשר לאמא", אמר בבכי לרופאים שטיפלו בו.



זה לא היה הפיגוע היחיד באותו יום שישי שחור. בצרפת פרץ מוסלמי לתוך מפעל כימי ליד ליון, תלה ראש ערוף על הגדר וניסה לפוצץ את המכלים המסוכנים באמצעות מטעני חבלה לפני שנעצר. בכוויית רצח מחבל מתאבד של דאע"ש קרוב ל־30 שיעים במסגד במהלך תפילות יום שישי השני של חודש הרמדאן.



החשש כי גל הפיגועים יעודד התקפות דומות גם בבריטניה הביא להגברת האבטחה, כולל כוחות מיוחדים שהוצבו כדי להגן על האלפים שהחלו להגיע


לווימבלדון, לצפות בטורניר הטניס היוקרתי, ולהוראה לאנשי הביטחון להימנע מלבישת מדים בעת שאינם בתפקיד כדי שלא יהוו מטרה לתומכי דאע"ש.



"זה איום שמרחף מעל כולנו. האירועים היום התרחשו בתוניסיה ובצרפת, אולם הם יכולים לקרות בכל מקום", אמר ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ביום שישי. שלושה ימים לאחר מכן הוא כבר הכריז כי הפיגוע היה "הכרזת מלחמה על בריטניה" והבהיר כי המאבק בקיצוניות האסלאמית הוא "הקרב של דורנו".


נראטיב רעיל



הפיגוע בחוף התוניסאי התרחש כעשרה ימים בלבד לפני שבריטניה תציין עשר שנים ליום שבו הטרור האסלאמי הכה בלב הממלכה. מעט אחרי השעה שמונה וחצי בבוקר של ה־7 ביולי 2005 התפוצצו בזה אחר זה ארבעה מחבלים, בני משפחות מהגרים, בשלוש תחנות של הרכבת התחתית ובאוטובוס. 52 בני אדם נרצחו במתקפה, מחציתם בפיצוץ תחנת התחתית בכיכר ראסל, ומאות נוספים נפצעו.



שרת הפנים, תרזה מיי, דיווחה השבוע כי כוחות הביטחון הצליחו לסכל לא פחות מ־40 מזימות של פעילים אסלאמים קיצונים לביצוע פיגועים בבריטניה מאז מתקפת ה־7 ביולי, ולפי ראש הממשלה קמרון, רק בחודשים האחרונים נמנעו חמש פעולות טרור "בולטות". בין אותן 40 מתקפות שסוכלו נכללים הניסיון לפוצץ מטוסי נוסעים מעל האוקיינוס האטלנטי באמצעות מטעני חבלה נוזליים באוגוסט 2006, מזימה לפוצץ מרכז מסחרי במנצ'סטר ב־2009, ותא טרור שהורכב בעיקר מרופאים מוסלמים וניסה לפוצץ מכוניות תופת בלונדון ביולי 2007.



ההצלחות הרבות הן תוצאה של פעילות נרחבת של כוחות הביטחון הבריטיים, בהובלת סוכנות הביון MI5 ויחידות הלוחמה בטרור של הסקוטלנד יארד, אבל כמו תמיד במאבק בטרור, בלתי אפשרי לעצור את כל הפיגועים. כך היה ב־22 במאי 2013, כאשר מייקל אדבולג'ו ומייקל אדבוואלה, בנים למשפחות מהגרים מניגריה שהתאסלמו, תקפו את החייל לי ריגבי בעת שצעד בקרבת הבסיס שלו בדרום־מזרח לונדון. הם דרסו אותו במכוניתם ואז רצחו אותו בסכין וגרזן ואף התרברבו על מעשיהם מול העוברים והשבים ההמומים כשהם מנופפים בידיהם המוכתמות בדמו של ריגבי. השניים נעצרו כאשר ניסו להסתער על השוטרים שהגיעו למקום ונידונו למאסר עולם.



על אף שהטרור האסלאמי הוא האיום המרכזי על בריטניה זה יותר מעשר שנים, עלייתו המטאורית של דאע"ש בסוריה ובעיראק בשנה האחרונה היא שהסלימה את האתגר. לפי הערכות, לפחות 400 בריטים הצטרפו לשורותיו של ארגון הטרור האכזרי, הבולט שבהם הוא "ג'ון הג'יהאדיסט" - שלפי הפרסומים שמו האמיתי הוא מוחמד אמוואזי - שכיכב בסרטי ההוצאה להורג של האזרחים הזרים שהוחזקו בידי דאע"ש.



כוחות הביטחון לא מסתירים את חששם כי אותם לוחמים זרים שישובו לבריטניה, ועשרות מתוכם כבר נמצאים בממלכה, יהפכו לתאים רדומים שיוציאו לפועל פיגועים קשים בזכות ההכשרה שעברו בלחימתם לצד ארגון הטרור, בדיוק כמו מהדי נמוש, שביצע את פיגוע הירי במוזיאון היהודי בבריסל בשנה שעברה. זו הסיבה לכך שהרשויות הבריטיות מקדמות צעדים לתפיסת דרכוניהם של מי שחשודים בהצטרפות לארגוני טרור מעבר לים.



אולם המאבק האמיתי הוא נגד התעמולה הקיצונית של דאע"ש, בעיקר ברשתות החברתיות, שמצליחה לגייס עוד ועוד תומכים שעושים את הדרך לעבר אזורי הקרבות. רק בחודש שעבר נודע על שלוש אחיות מברדפורד שנטשו את בעליהן ונסעו לסוריה עם תשעת ילדיהן כדי להצטרף לאחיהן שכבר נלחם בשורות דאע"ש, ובפברואר פורסם כי שלוש נערות בנות 15 ו־16 עזבו את בתיהן וחצו את הגבול מטורקיה לסוריה. קרוביו של טאלחה אסמאל (17), שהפך למחבל המתאבד הבריטי הצעיר ביותר כאשר התפוצץ בצפון עיראק בתחילת יוני, טענו כי הוא מעולם לא הפגין עמדות קיצוניות, אבל קיצונים באינטרנט הצליחו לנצל אותו.



"עלינו להתעמת עם הנראטיב הקיצוני שמרעיל מוחות צעירים", הכריז קמרון בנאום בפרלמנט ביום שני. "האנשים שעושים את הדברים האלה עושים את זה בשם אידיאולוגיה מעוותת וסוטה שחוטפת את האמונה האסלאמית, וטוענת כי רצח המוני וטרור אינם רק דבר מקובל אלא גם הכרחי. עלינו להתעמת עם הרוע הזה עם כל מה שיש לנו".



אחד הכלים המרכזיים שמקדמת הממשלה הבריטית הוא אסטרטגיה חדשה למאבק בהקצנה, שבמסגרתה אפשר יהיה להוציא מחוץ לחוק ארגונים קיצוניים שעד כה היו יכולים להמשיך לפעול מאחר שלא עמדו בקריטריונים שמגדירים ארגוני טרור; ייסגרו מקומות שבהם נערכים מפגשים בעלי אופי קיצוני; תוכניות טלוויזיה יצטרכו לקבל אישור שאינן מכילות תוכן קיצוני; והאוניברסיטאות והמכללות יידרשו שלא לתת במה לדוברים קיצוניים. ביום רביעי גם נכנס לתוקפו חוק שקובע כי בתי ספר, בתי כלא, בתי חולים, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך חייבים לפעול כדי שלא יתקיימו בתחומם פעולות שמסייעות להקצנה.



גם בני משפחתה של מרים היימן (31), שנהרגה בפיצוץ באוטובוס בכיכר טוויסטוק לפני עשר שנים בעת שהייתה בדרכה לעבודתה, התגייסו למאבק בהקצנה בבתי הספר. הם החליטו לנצל את הטרגדיה האישית שלהם כדי לפתח תוכנית לימודים מבוססת אינטרנט שנועדה לבחון כיצד הפיגועים השפיעו על הקורבנות ובני משפחותיהם, בנוסף למודולים חינוכיים שקשורים למדינת אודישה בהודו שממנה הגיעה משפחתה של אמה של מרים ופעילות חברתית שנועדה להבטיח כי בני הנוער יישארו מחוברים לקהילה.



"הבנו שאם אנחנו רוצים לגרום לשינוי, עלינו להשתמש במדיום של החינוך ולטפל בילדים צעירים בעת שהם צעירים. אחרי הכל, זה מה שהקיצונים עושים - הם מקצינים תפיסות של אנשים צעירים ופגיעים", הסבירה האחות, אסתר היימן, בשיחה עם "הגרדיאן" השבוע. "אנחנו לא אומרים שאנחנו יכולים לפעול נגד ההקצנה בעצמנו, אבל היינו רוצים לתרום לזה".



רק תרגיל



בשל המעורבות הבריטית הגוברת במאבק הבינלאומי בדאע"ש - כולל הפצצות אוויריות בסוריה ובעיראק, שליחת מדריכים צבאיים לעיראק וסיוע הומניטרי לקהילות שהותקפו בצפון המדינה - העלו הרשויות באוגוסט אשתקד את רמת הכוננות ל"חמורה", שמשמעותה שיש סבירות גבוהה לפיגוע טרור, דרגה אחת בלבד מתחת להתרעה מפני פיגוע בטווח הזמן המיידי.



השבוע קיבלו תושבי לונדון הזדמנות להבין כיצד עלולה להיראות מתקפת טרור בבירה הבריטית, כאשר מאות שוטרים, חיילים, סוכני ביון וכוחות הצלה נוספים ניהלו בימים שלישי ורביעי את מבצע מגדל חזק, התרגיל הגדול ביותר ללחימה בטרור שנערך אי פעם בעיר.



באחד התסריטים המרכזיים של התרגיל תקפו שלושה "מחבלים" חמושים בכלי נשק אוטומטיים עוברים ושבים ברחוב, וירו גם לעבר כלי רכב משטרתי שהוזעק למקום. לאחר מכן נכנסו ה"טרוריסטים" לתוך תחנת רכבת תחתית, שם התנהל קרב יריות בינם לבין כוחות המשטרה.



מי שהיה עובר באזור, יכול היה לחשוב שמדובר בהתקפה אמיתית. חובשים וכבאים נראו מפנים הרוגים ופצועים שגילמו שחקנים, סירנות נשמעו ברחבי העיר, ושוטרים חמושים התרוצצו ליד תחנת הרכבת הנטושה אלדוויץ'. גם מקבלי ההחלטות נטלו חלק בתרגיל כאשר ועדת הביטחון העליונה - קוברה - כונסה לישיבת חירום.



התגובות ברשתות החברתיות היו מגוונות. "מי חשב שזה רעיון טוב לעשות את זה מיד אחרי האירועים האחרונים?", תהה אחד הגולשים, בעוד שגולשת אחרת דווקא ציינה כי "בתור תושבת לונדון שעברה את פיגועי המחתרת האירית ואת ה־7 ביולי, אני שמחה שכוחות החירום מוכנים".



במשטרת לונדון הבהירו כי התרגיל לא קשור לפיגוע בתוניסיה, וכי החלו לתכנן אותו מיד לאחר מתקפת הטרור במערכת המגזין "שארלי הבדו" בפריז בינואר האחרון, תוך התחשבות בתסריטים כמו פיגוע בני הערובה בבית קפה בסידני בסוף השנה שעברה או מתקפת הטרור במומביי בנובמבר 2008.



"התרגיל מראה שאנחנו מוכנים למקרה של התקפה ושאנחנו בוחנים את עצמנו ובוחנים את שיתוף הפעולה עם סוכנויות אחרות, ובמקומות שבהם אנחנו לא מתנהלים היטב, אנחנו לומדים את זה ומנסים להיות טובים ככל שאנחנו יכולים למקרה שמשהו יתרחש בלונדון", אמרה מנהלת התרגיל מטעם משטרת לונדון, מקסין דה ברונר.