ליחה' היא מילה קשה, אבל עדיין כל כך הכרחית. כאשר היא חסרה, סדקים קטנים מתרחבים - אפילו באופן בלתי מכוון - והופכים למחפורות עמוקות. הכרה בכך שטעינו, והנכונות להחזיר את מה שנלקח - כבוד, הגינות, אהבה - הופכים אותנו ראויים למחילה. זה עוצר זיהום. אם אנחנו לא מסוגלים להתנצל, זה אומר שאנחנו לא מסוגלים לסלוח. בבית שבו אין התנצלויות חסר אוויר, והמים הופכים מעופשים. כל כך הרבה פצעים של סבל, כל כך הרבה דמעות במשפחות מתחילות עם המחסור בצירוף המלים היקר הזה: 'אני מצטער'". 



את הדברים הללו אמר האפיפיור פרנציסקוס בדרשה שנשא בוותיקן בחודש מאי האחרון ואשר עסקה במילות המפתח לחיי משפחה טובים - "בבקשה", "תודה" ו־־"סליחה". המילים הללו, ובייחוד בקשת הסליחה, אינן תקפות רק לעניינים שבתוך הבית אלא גם בין אדם לחברו, בין אנשי עסקים ללקוחות ובין מנהיג מדינה לאזרחים - אולם למרבה הצער, לא תמיד שומעים אותן ברגע האמת.
 
לרגל יום הכיפורים, אנחנו חוזרים לכמה מההתנצלויות ובקשות הסליחה הבולטות והמעניינות ביותר של השנה האחרונה. לא תמיד הן הגיעו לכותרות, לעתים הן גם היו מפתיעות, אבל הן הוכיחו כי בסופו של דבר אין מנוס מהתנצלות על טעויות ועל מעשים שפגעו באמון או אפילו הביאו לפגיעות פיזיות. 


הילארי, יש לך מייל

השאלה שליוותה לא מעט זמן את מערכת הבחירות המתחממת לנשיאות ארצות הברית לא הייתה אם הילארי קלינטון תהיה מועמדת המפלגה הדמוקרטית, אלא מי ירוץ מולה בצד הרפובליקני. אבל השבועות האחרונים הראו שמה שנראה עד לא מזמן כסיפור סגור אצל הדמוקרטים, מתחיל להראות סימנים של מרוץ חדש שאילץ את קלינטון לפנות לאסטרטגיית בקשת הסליחה. 
 
הכל החל במרץ האחרון, כאשר הניו יורק טיימס חשף כי בעת כהונתה כמזכירת המדינה בקדנציה הראשונה של ממשל אובמה, השתמשה קלינטון רק בכתובת מייל פרטית ובשרת דואר פרטי. וזאת בניגוד לנהלים שקובעים כי כל עובדי הממשל חייבים להשתמש בכתובת מייל עם הסיומת ".gov". עיקר תשומת הלב הופנתה לאפשרות שקלינטון גם ניהלה תכתובות שכללו מידע מסווג שעלול לפגוע בביטחון הלאומי, כולל בפרשת הפיגוע בקונסוליה בבנגזי בספטמבר 2012, שבו נרצח השגריר האמריקאי בלוב. 
 
ימים אחדים אחרי הפרסום הודתה קלינטון כי "היה טוב עבורי אם הייתי משתמשת בשני טלפונים נפרדים ובשני חשבונות מייל נפרדים" וטענה כי השתמשה במייל הפרטי רק בשל "נוחות" וכי מעולם לא דנה בו במידע מסווג. היא אף העבירה את כל התכתובות לידי מחלקת המדינה על מנת שניתן יהיה לפרסם את תוכנן. 


פגיעה קשה באמינותה, הילארי קלינטון. צלום: רויטרס
כחודש לאחר מכן, הכריזה קלינטון על כניסתה הרשמית למרוץ והסקרים הראו כי היא בדרך הנכונה - לא רק במפלגה, אלא גם בבחירות הכלליות מול כל אחד מהמועמדים הרפובליקניים האפשריים. ההרגשה הייתה שהסיפור של המיילים נמצא מאחוריה, אפילו בלי התנצלות פומבית מצדה. 
 
אבל הסערה לא נעלמה לחלוטין. בשבועות האחרונים קבע המבקר הכללי של סוכנויות הביון האמריקאיות כי לפחות שני מיילים שנשלחו לקלינטון על תוכנית הגרעין הצפון קוריאנית היו מסווגים ביותר. מחלקת המדינה פרסמה אלפי תכתובות, שחלקן צונזרו, והעידו על כך שהיו בהן פרטים שנגעו לביטחון הלאומי, והבולשת הפדרלית בוחנת את שרת הדואר הפרטי של קלינטון על מנת לקבוע אם היה טיפול לקוי בחומר מסווג. 
 
ההשפעה הייתה מיידית. סקרים הראו כי 51 אחוז מהאמריקאים אינם מאמינים לקלינטון - הנתון הגבוה ביותר מאז שבעלה ביל נבחר לנשיאות בשנת 1992 - וכי מרבית הבוחרים מתארים את קלינטון כ"שקרנית" ו"בלתי הגונה". במקביל, החל הסנאטור ברני סנדרס לנגוס בתמיכה של קלינטון, בעיקר במדינת המפתח ניו המפשייר, וגברו השמועות כי גם סגן הנשיא, ג'ו ביידן, עשוי להצטרף למרוץ. 
 
על כן, כאשר המצב החל להסתבך, החלה קלינטון החודש במסע התנצלויות. תחילה היא הביעה צער שהפרשה "בלבלה אנשים והעלתה שאלות רבות" וציינה כי "אני לוקחת אחריות וזו לא הייתה הבחירה הטובה ביותר". אולם כאשר התברר כי זה עדיין לא עצר את הסחף נגדה, היא התייצבה לראיון ברשת ABC והכריזה קבל עם ועולם: "זו הייתה טעות. אני מצטערת על כך. אני לוקחת אחריות".
 
המבחן האמיתי של קלינטון יגיע ב־22 באוקטובר, כאשר היא תגיע לשימוע בפני הוועדה המיוחדת שהקימו הרפובליקנים בבית הנבחרים לחקירת כשלי הממשל בפיגוע בבנגזי, ושם תיאלץ לספק את גרסתה המלאה הן להתנהלותה במהלך המתקפה, ובמיוחד לשימוש שעשתה במייל הפרטי במהלך כהונתה. אם דעת הקהל תחשוב כי היא סיפקה את כל התשובות, ייתכן שאז באמת יחל המסע האמיתי של קלינטון לעבר הבית הלבן. אם לא, ייתכן שכל הקלפים ייטרפו מחדש. 

 קטן ביפן

"האנזיי" היא מילת מפתח בתרבות היפנית, שמשמעותה היא התבוננות עצמית. כלומר, היכולת של האדם להכיר בטעויות שלו ולהבטיח כי הוא ישפר את דרכיו. זו הסיבה שלא פעם ניתן לראות פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים ביפן ניצבים מול המצלמות, מודים בשגיאות שלהם תוך קידות חוזרות ונשנות - ובדרך כלל גם פורשים מתפקידם. 

ההתנצלות הבולטת ביותר של השנה ביפן הגיעה מטושיבה, אחד התאגידים הגדולים בעולם שעוסק בתחומים שנעים מאלקטרוניקה ועד כורים גרעיניים. ביולי האחרון חשפה בדיקה של ספרי החשבונות של טושיבה כי התאגיד ניפח את הרווחים שלו ב־151.8 מיליארד ין (1.22 מיליארד דולר) בשנים האחרונות וכי מנהלי המחלקות העלימו הפסדים ושינו נתונים על מנת לעמוד בלחץ להציג הכנסות גבוהות. 
 
בעקבות זאת הודיע נשיא התאגיד, היסאו טנאקה, על התפטרותו ובעקבותיו הלכו עוד שמונה בכירים. "אני רואה את זה כאירוע המזיק ביותר לחברה שלנו ב־140 שנותיה", אמר טנאקה. "אני לא חושב שאפשר להתגבר על הבעיות האלה בין לילה".
 
כעת, כאשר ספרי החשבונות כבר יותר נקיים, מתבררת התמונה האמיתית של מאזני התאגיד. לפי הנתונים שפורסמו החודש, בשלוש החודשים של שנת הפעילות - בין מרץ ליוני - נרשם הפסד של 12.27 מיליארד ין, כאשר בין מרץ 2014 למרץ 2015 עמד ההפסד הכולל על 37.8 מיליארד ין לעומת רווח של 16.7 מיליארד ין בשנה הקודמת. הסיבה לכך היא ירידות במכירות המחשבים האישיים והטלוויזיות. 

על פשעי הקולוניאליזם

האפיפיור פרנציסקוס, כאמור, הסביר את חשיבותה של הסליחה, והשנה הוא יישם זאת בפועל - ואפילו לא על שגיאה שלו אלא על פשעים שבוצעו מאות שנים לפני שהוא הפך למנהיג הדת הקתולית. ביולי האחרון הגיע פרנציסקוס, האפיפיור הלטיני הראשון בהיסטוריה, לביקורו הראשון באמריקה הדרומית. במהלך דברים שנשא בבוליביה, תחנתו השנייה בסיור, הוא הביע צער על הפשעים שביצעו המיסיונרים הקתולים נגד הילידים המקומיים של היבשת בזמן הכיבוש האירופי לפני 500 שנה. 


מוטב מאוחר מלעולם לא, האפיפיור פרנציסקוס השני. צילום: רויטרס
"יש מי שאומרים בצדק 'כאשר האפיפיור מדבר על קולוניאליזם, הוא מתעלם מפעולות מסוימות של הכנסייה'. אני אומר לכם זאת בצער: פשעים כבדים בוצעו נגד התושבים הילדים של אמריקה בשם האל", אמר האפיפיור. "אני מבקש בצניעות סליחה, לא רק על הפגיעה מצד הכנסייה עצמה אלא גם על הפשעים שבוצעו נגד הילדים במהלך הכיבוש של אמריקה". 
 
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הכנסייה מתנצלת על הפשעים, אולם זו הייתה בקשת מחילה ממוקדת שנעשתה על אדמת אמריקה שאליה הוסיף האפיפיור את המילה "בצער". האפיפיור המנוח, יוחנן פאולוס השני, כבר התנצל במהלך ביקור ברפובליקה הדומיניקנית ב־1992 על "הכאב והסבל" שגרמו אנשי הכנסייה למקומיים, ושמונה שנים לאחר מכן הוא סיפק התנצלות גורפת על הפשעים שביצעה הכנסייה הקתולית במשך אלפיים שנה נגד יהודים, מי שהואשמו בכפירה, נשים, צוענים וילידים ביבשות שונות. "לעולם לא עוד", אמר. "אנחנו סולחים ואנחנו מבקשים מחילה". 

וזה שלא טועה לעולם
במערכת הבחירות האחרונה לכנסת היה זה יו"ר מפלגת "הבית היהודי", השר נפתלי בנט, שהוביל את הקו של "לא מתנצלים" בקמפיין. כעת, במערכת הבחירות המתחממת בארצות הברית, מספק המיליארדר דונלד טראמפ גרסה דומה, ואף נשכנית יותר, במאבק על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. 
 
"אני חושב שהתנצלות היא דבר נפלא", הוא אמר בתוכנית הלילה של ג'יימי פאלון בשבוע שעבר, ומיד הוסיף: "אבל אתה צריך לטעות בשביל זה. אני בהחלט אתנצל מתישהו, אני מקווה בעתיד הרחוק מאד, אם אני אטעה אי פעם". 
 
ואכן, מאז תחילת הקמפיין שלו בסוף חודש מאי נמנע טראמפ מלומר את המילים "סליחה", "טעיתי" או "אני מצטער", על אף שלא היו חסרות לו הזדמנויות אחרי שעשרות אישים "זכו" לחטוף מחרצובות לשונו של המיליארדר הססגוני והשנוי במחלוקת. על הסנאטור ג'ון מקיין, שהיה מועמד המפלגה לנשיאות בשנת 2008, הוא אמר שהוא לא גיבור מלחמה מאחר שהוא היה בשבי במהלך מלחמת וייטנאם. על מושל פלורידה לשעבר ג'ב בוש, שמתמודד מול בבחירות המקדימות ואשר עמו הוא מנהל קרב תקשורתי ממושך, הוא צייץ בטוויטר כי "בוש צריך לאהוב מקסיקנים בלתי חוקיים בגלל רעייתו".
 
זאת ועוד. את מושל אוהיו, ג'ון קייסיס, כינה טראמפ "נואש", למושל טקסס לשעבר ריק פרי, שפרש בשבוע שעבר מהמרוץ, הוא המליץ "לקנות משקפיים חדשים" ובחשבון הטוויטר שלו הופיע ציוץ שבו נאמר כי "אם הילארי קלינטון לא יכולה לספק את בעלה, מה גורם לה לחשוב שהיא יכולה לספק את אמריקה?" (הציוץ נמחק במהרה וטראמפ טען כי מדובר באיש צוות שהעלה אותו, אבל התנצלות לא הייתה). 


לא מתנצל, דונלד טראמפ. צילום: רויטרס
עם הקצב הגובר של ההתקפות מצדו של טראמפ, אתר המגזין טיים אפילו הציע משחק חדש: "גנרטור ההעלבות של טראמפ". "מרגישים שהוזנחתם מכך שטראמפ לא העליב אתכם או את חבריכם? הנה האפליקציה לזה. הגנרטור מבוסס על חשבון הטוויטר של מי שרוצה להיות נשיא ומספק עלבון עבור כל אחד", נכתב בדברי ההסבר. 
 
העלבון המתוקשר האחרון הגיע בשבוע שעבר, כאשר טראמפ נשמע אומר על קרלי פיורינה, מנכ"לית קונצרן HP לשעבר והאישה היחידה במרוץ הרפובליקני: "האם אתם יכולים לדמיין שאלה הפנים של הנשיאה הבאה שלכם? האם תצביעו לפרצוף הזה?".
 
התגובה של פיורינה הגיעה בעימות הטלוויזיוני ביום רביעי בלילה, כאשר היא אמרה בקור רוח: "אני חושבת שכל הנשים במדינה שמעו בבירור מה מר טראמפ אמר", ומיד זכתה ב־12 שניות של מחיאות כפיים סוערות מהקהל. טראמפ, מצדו, אמר כי "אני חושב שיש לה פנים יפות ואני חושב שהיא אישה יפה", סוג של התנצלות מוזרה בנינוח שוביניסטי. זה לא עצר את פיורינה מלהמשיך ולחבוט בטראמפ לאורך כל הערב, מהלך שסייע לשפר את מעמדה בקרב דעת הקהל. 
 
האם בעקבות העימות ישנה טראמפ את התנהלותו? הסיכויים לכך קלושים, ולו רק בגלל שזוהי אישיותו וזה מה שסייע לו לזנק בסקרים עד כה. המבחן יהיה בתחילת השנה הבאה, כאשר טראמפ יעמוד למבחן המצביעים ואז נראה אם אכן מדובר בגימיק או בדבר האמיתי.