"נזק משני", לפי ההגדרה הרשמית של משרד ההגנה האמריקאי, הוא "פציעה או נזק בלתי מכוונים או מקריים לבני אדם או לאובייקטים שלא היו מטרות צבאיות חוקיות בנסיבות הקיימות באותו זמן. נזק כזה אינו בלתי חוקי לאור היתרון הצבאי הכולל בעצם ההתקפה".
מדריך של חיל האוויר האמריקאי לפגיעה במטרות מוסיף כי "החוק הבינלאומי אינו אוסר על התקפות נגד יעדים צבאיים, אפילו אם הן עלולות לגרום לנזק משני, מאחר שנזק מקרי הוא בלתי נמנע במהלך סכסוך מזוין; אבל הנזק הזה אינו צריך להיות מוגזם ביחס ליתרון הצבאי המצופה".
סוגיית הנזק המשני עלתה בשבוע שעבר לכותרות, אחרי שמפציץ אמריקאי פגע בבית חולים של ארגון הסיוע הבינלאומי רופאים ללא גבולות בעיר קונדוז שבצפון אפגניסטן. זה קרה במהלך המערכה לשחרורה של העיר מידי חמושי הטאליבן. 12 אנשי צוות של הארגון ועשרה מאושפזים נהרגו (כל הקורבנות היו אפגנים), יותר מ־30 נפצעו, ונזק כבד נגרם למבנה.
ארגון רופאים ללא גבולות, שהוקם ב־1971 ולפני 16 שנה זכה בפרס נובל לשלום, נוהג לשלוח את אנשיו לקו החזית הן באזורי סכסוך והן באזורים של התפרצות מחלות קטלניות. כך היה למשל במלחמת האזרחים בלבנון בשנות ה־70, ברצח העם ברואנדה ב־94' ובאזורי ההידבקות באבולה במערב אפריקה בשנה שעברה. על כן, לא מפליא שאפגניסטן היא עדיין אחד מאזורי הפעילות המובילים של הארגון, ומרכז הטראומה בקונדוז הוא בין המתקנים החשובים ביותר. לפי דוח הפעילות ל־2014, אנשי הצוות טיפלו ב־22,193 בני אדם. 54% מהמטופלים סבלו מפציעות כתוצאה מפיצוצים, ירי או פגיעת רקטות.
מאז יום שני, לאחר שחמושי הטאליבן כבשו בסערה את העיר וכוחות הביטחון האפגניים החלו במבצע להחזרת השליטה, בסיוע של כוחות הקואליציה הבינלאומית, טיפלו אנשי הצוות של מרכז הטראומה בקרוב ל־400 פצועים. "מרבית הפצועים היו חברי טאליבן", סיפר אחד הרופאים במקום לאתר החדשות הרוסי "ספוטניק". "טיפלנו בהם כי הארגון שלנו עובד ללא גבולות ושייכות פוליטית. אנחנו מטפלים בכל מי שמבקש מאיתנו עזרה".
בשבת לפנות בוקר היו במקום יותר מ־100 מאושפזים עם מלוויהם, ויותר מ־80 אנשי צוות מקומיים וזרים. הם לא ידעו כי בתוך זמן קצר יהיו חלק מאחת התקריות הקשות והשנויות במחלוקת ביותר מאז פרוץ המלחמה באפגניסטן לפני 14 שנה. מעט אחרי 2:00 החל מטוס AC-130 אמריקאי - דגם מיוחד של הרקולס בעל מערכות תותחים שמסוגל לבצע הפצצה ממושכת של מטרות - לירות לעבר אזור בית החולים.
פצועים אפגנים בבית החולים שהופצץ. צילום: רויטרס
אף שאנשי רופאים ללא גבולות מיהרו להתקשר בהיסטריה לגורמים רשמיים בקאבול, בוושינגטון ובמטה נאט"ו, ולהודיע להם כי מדובר במטרה אזרחית טהורה, ההפצצה נמשכה לסירוגין במשך יותר משעה. "כאשר יצאתי מהמשרד, הבניין המרכזי של בית החולים היה אפוף בלהבות", סיפר המאן נגארטנם, מנהל התוכניות של רופאים ללא גבולות בצפון אפגניסטן. "מי שהיו יכולים, נעו במהירות לשני הבונקרים של הבניין. אבל מטופלים שלא הצליחו להימלט נשרפו למוות בעת ששכבו במיטותיהם.
לאיוס זולטן ייקס, אח שעובד במרפאה בקונדוז מאז מאי שעבר וישן בחדר מאובטח בבית החולים כאשר החלה ההפצצה הכבדה, סיפר בבלוג מיוחד שפרסם באתר האינטרנט של הארגון על רגעי האימה. "הרגעים הראשונים היו פשוט כאוס. מספיק אנשי צוות שרדו ולכן יכולנו לסייע לכל הפצועים שפגיעותיהם היו ניתנות לטיפול. אבל היו יותר מדי פצועים שלא יכולנו לסייע להם. איכשהו, הכל היה ברור מאוד. פשוט טיפלנו בכל מי שהיו צריכים טיפול ולא קיבלנו החלטות - איך אפשר להחליט במצב כזה של פחד וכאוס?".
"המצב כולו היה קשה מאוד. ראינו את העמיתים שלנו מתים", הוסיף ייקס. "אלה אנשים שעבדו קשה במשך חודשים, בלי הפסקה בשבוע האחרון. הם לא הלכו הביתה, הם לא ראו את המשפחות שלהם, הם רק עבדו בבית החולים כדי לסייע לאנשים וכעת הם מתים. האנשים האלה הם חברים, חברים קרובים. אין לי מילים להביע את זה. זה לא ניתן לתיאור".
גרסאות הגנרל
שעות עברו עד שהאמריקאים ונאט"ו - שאחראית על פעילות הכוחות הזרים באפגניסטן - החלו להגיב על התקרית. בהודעת נאט"ו נמסר כי התקיפה האווירית בוצעה בעקבות ירי לעבר יועצים אמריקאים שפעלו לצדם של הכוחות האפגניים באזור בית החולים. "הפגיעה הביאה לנזק משני במתקן רפואי סמוך. התקרית נמצאת בחקירה", נמסר מנאט"ו.
בהמשך היום התנצל המפקד האמריקאי של הכוחות באפגניסטן, גנרל ג'ון קמפבל, על התקרית, ומסר כי קצין חוקר נשלח לוושינגטון כדי לבדוק את הירי. גם הנשיא ברק אובמה ושר ההגנה, אשטון קרטר, הביעו צער על "אובדן החיים הטרגי" והבטיחו חקירה מקיפה שכל פרטיה יפורסמו. גם משרד המשפטים האמריקאי, נאט"ו וצבא אפגניסטן פתחו בחקירות משלהם.
ביום שני כבר הציג קמפבל גרסה חדשה, ולפיה התקיפה לא בוצעה בשל ירי על כוחות אמריקאיים שהיו בשטח אלא בעקבות בקשה של הכוחות האפגניים. "הייתה קריאה לתקיפה אווירית כדי להשמיד איום של הטאליבן, וכמה אזרחים חפים מפשע נפגעו בטעות", אמר הקצין הבכיר, שהוסיף כי "אם בוצעו טעויות, נכיר בהן. האחראים ישלמו ואנחנו ננקוט צעדים כדי להבטיח שהטעויות לא יחזרו על עצמן".
למחרת, בהופעה בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט, הודה הקצין הבכיר כי הפגיעה הייתה "טעות". "אני אבהיר את דברי: ההחלטה לספק חיפוי אווירי הייתה החלטה אמריקאית שנעשתה במסגרת שרשרת הפיקוד", אמר. "בית החולים נפגע בטעות. לעולם לא היינו פוגעים במכוון במתקן רפואי מוגן".
הבית הלבן הגן על התנהלות הצבא. "אין מדינה בעולם ואין צבא בעולם שפועל יותר ואשר מציב רף גבוה יותר כדי להימנע מקורבנות אזרחיים מאשר ארה"ב", אמר הדובר ג'וש ארנסט ביום שני, בהכרזה שמזכירה את העמדה הישראלית לנוכח החקירות על ביצוע פשעי מלחמה מצד צה"ל בזמן פעולות צבאיות ברצועת עזה.
ביום רביעי גם התקשר הנשיא אובמה לנשיאת רופאים ללא גבולות, ג'ואן ליו, כדי להתנצל ולהביע צער על התקרית.
גנרל קמפבל במהלך הדיון בסנאט. "לעולם לא היינו פוגעים במכוון במתקן רפואי". צילום: רויטרס
החורים השחורים
בארגון רופאים ללא גבולות דחו את העמדה האמריקאית. "התיאור של הממשל ממשיך להשתנות - מנזק משני לתקרית טרגית וכעת ניסיון להעביר את האחריות לממשלת אפגניסטן", מסר מנהל הארגון, כריסטופר סטוקס. "המציאות היא שארה"ב הטילה את הפצצות, ארה"ב פגעה בבית חולים מלא בפצועים ובאנשי צוות. הצבא האמריקאי נותר אחראי למטרות שהוא פוגע בהן, אפילו כאשר הוא חלק מקואליציה".
אנשי הארגון גם לא הסתירו את זעמם לנוכח הטענות של גורמים באפגניסטן כי חמושי טאליבן פעלו מבית החולים. "ההצהרות מעידות על כך שהכוחות האפגניים והאמריקאיים, שפועלים יחד, החליטו להרוס עד היסוד בית חולים מתפקד עם יותר מ־180 חולים ואנשי צוות, כי הם טענו שהיו שם חברי טאליבן - זה שווה ערך להודאה בפשע מלחמה".
בארגון הסיוע דרשו כי תבוצע "חקירה עצמאית שקופה", שתברר לעומק את כל פרטי התקרית, בעוד מזכ"ל האו"ם, באן קי־מון, קרא ל"חקירה חסרת פניות" ורמז כי אם התוצאות לא יספקו, ייתכן כי הארגון יחליט לתמוך בחקירה עצמאית. ראש נציבות האו"ם לזכויות אדם, זייד ראעד אל־חוסיין, גם דרש חקירה "שקופה ומקיפה" וציין כי "התקפה אווירית על בית חולים עלולה להיחשב פשע מלחמה".
עדיין לא ברור אם בשבועות או בחודשים הקרובים אכן תידרש מועצת זכויות האדם של האו"ם לפתוח בחקירה גם נגד האמריקאים בחשד לביצוע פשעי מלחמה בעקבות הירי, אולם עוד לפני שהסתיימה החקירה של הצבא האמריקאי ונאט"ו, כבר העלתה התקרית כמה נקודות שדורשות תשומת לב.
לפי נתוני משרד הסיוע של האו"ם באפגניסטן, 1,707 אזרחים אפגנים נהרגו בתקיפות אוויריות של כוחות הקואליציה בין 2008 למחצית השנה הנוכחית (32 מתוכם בששת החודשים הראשונים של 2015), ועוד 88 אזרחים נהרגו בתקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים מאז 2012 (27 מתוכם רק השנה). אף שמספר הנפגעים בפיגועי טרור היה גבוה בהרבה - 6,065 קורבנות מפגיעת מטעני צד ועוד 2,087 הרוגים בפיגועי התאבדות ופיגועים משולבים - מדובר במספרים גבוהים. גבוהים מספיק כדי להקשות על הטיעון האמריקאי כי נעשים כל המאמצים להגן על חייהם של אזרחים חפים מפשע, גם בזירת הלחימה המורכבת של אפגניסטן.
הפרשה אף סיפקה דוגמה בולטת לחורים השחורים שבנהלים לבחינת הסיכון להפיכתם של אזרחים בלתי מעורבים ל"נזק משני" במהלך התקפות אוויריות. לפי הקווים המנחים של המטכ"ל האמריקאי לבחינת סיכון לנזק משני שנקבעו ב־2009, לאנשי הבקרה יש סמכות לעצור התקפה אווירית אם יש סיכוי גבוה ביותר לפגיעה באזרחים. אולם התקנות אינן חלות על מערכות נשק אוויריות שמוצבות על כנפי מטוס ואשר הקליבר שלהן הוא פחות מ־105 מילימטר, וזאת מאחר "שהסיכון לנזק משני ממערכות נשק כאלה מקורו בפיזור של התחמושת באזור המטרה ולא בפיצוץ של ראש הקרב".
בשל כך, התקנות אינן מכסות את המפציץ האווירי AC־130, ששימש לתקיפה בקונדוז, וזאת אף שהוא נושא נשק קטלני ביותר - תותחים של 25 מילימטר ו־40 מילימטר - ומסוגל לירות צרורות במהירות עצומה. טייס לשעבר של AC-130 הסביר לאתר ה"דיילי ביסט" כי לפי ההנחיות הנוכחיות, התותחנים על המטוס לא היו צריכים לחכות לאישור מאנשי הבקרה, אלא רק להרגיש שירי מהתותחים יספיק לנטרל את האיום. מאחר שהם קיבלו הודעה כי כוחות ידידותיים נמצאים תחת התקפה, הם פתחו באש בלי לבדוק היטב אם יש יעדים אזרחיים. כעת יהיה צורך לראות אם בעקבות החקירה יעודכנו הנהלים.
גרגורי סטיבן גורדון, פרופסור למשפטים מהאוניברסיטה הסינית בהונג קונג ומומחה לתביעה בגין פשעי מלחמה, הסביר כי החוקרים יצטרכו לבחון לעומק אם אכן חמושי הטאליבן השתמשו בבית החולים לצורך ביצוע התקפות, מפני שאם התשובה חיובית הרי שהמתקן הרפואי איבד את חסינותו בהתאם לחוקי המלחמה. "אפילו אם בוצעו התקפות מבית החולים, ארה"ב הייתה צריכה לכבד עקרונות מסוימים של אמצעי זהירות", אמר ל־CNN. "במילים אחרות, הם היו צריכים להבטיח שהם משתמשים בכלי נשק שהם הכי פחות הרסניים, ולהזהיר אזרחים מבעוד מועד להסתלק".
מייקל או'הנלון, מומחה לביטחון לאומי ממכון ברוקינגס בוושינגטון שבעברו עבד במשרד התקציב של הקונגרס, היה תקיף יותר. "השימוש במונח 'נזק משני' כדי לתאר את הקורבנות עבור מי שהיו בבית החולים היה חסר רגישות", כתב במאמר שפרסם באתר המכון. "לא רק שאנחנו צריכים למחוק את המונח הזה לעד מהלקסיקון שלנו כשאנחנו מדברים על קורבנות אנושיים במלחמה, ארה"ב צריכה להתנצל על שהשתמשה בו".
המנצח: הטאליבן
מתקפת הפתע של הטאליבן בקונדוז הזכירה את האירועים בעיראק בקיץ 2014, כאשר חמושי דאע"ש הצליחו לכבוש בתוך שעות ספורות את העיר מוסול, במהלך שסיפק לארגון הטרור הקיצוני את תהודתו העולמית והעיד על חולשתם של כוחות הביטחון המקומיים.
ביום שני שעבר הצליחו עשרות חמושי טאליבן, בסיוע של חברים באיחוד הג'יהאד האסלאמי - פלג שפרש מהתנועה האסלאמית של אוזבקיסטן - להשתלט על האתרים המרכזיים בקונדוז, ששוכנת על הדרך הראשית לטג'יקיסטן השכנה, ולהניף את דגלי הארגון מעל המבנים החשובים בעיר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הטאליבן כבשו עיר מרכזית באפגניסטן מאז הפלישה האמריקאית אחרי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר.
יממה לאחר מכן החל צבא אפגניסטן במתקפה נגדית בסיוע של כוחות נאט"ו, וביום שני טענו הרשויות האפגניות כי הושגה שליטה על מרבית העיר וכי דגל המדינה הונף מחדש על בניין המושל. אולם גם לאחר מכן נמשכו חילופי אש והתקפות בזק של החמושים הקיצונים נגד כוחות הביטחון.
האירועים היו עדות לכך שתשעה חודשים וחצי לאחר שמרבית חיילי הכוח הרב־לאומי נסוגו מאפגניסטן והותירו כ־13 אלף חיילים (לעומת כ־100 אלף בשיא המלחמה) שמתמקדים בעיקר באימון הכוחות המקומיים ובסיוע בלחימה בטרור, האיום של הטאליבן עדיין מוחשי ומאיים על יציבות המדינה. זו גם עדות לכך שאף על פי שמיליארדרים הושקעו באימון כוחות הצבא והמשטרה האפגניים, הם עדיין לא מסוגלים לעמוד לבד על רגליהם ולספק הגנה וביטחון לכל חלקי המדינה.
הגנרל קמפבל הודה בעדותו בפני ועדת הסנאט כי כוונתו של אובמה לצמצם את הכוחות האמריקאיים באפגניסטן לאלף חיילים בלבד עד שיעזוב את הבית הלבן כבר אינה רלוונטית. "בהתבסס על התנאים בשטח, אני מאמין שעלינו לספק למנהיגות הבכירה אפשרויות שונות מאשר מה שמציעה התוכנית הנוכחית", אמר.
גם נשיא אפגניסטן, אשרף ע'אני, מבין שכוחותיו עדיין לא יכולים לפעול ללא סיוע אמריקאי. לכן בניגוד לקודמו, חמיד קרזאי, שהכריז לא פעם כי האמריקאים הם אויב וגינה בחריפות פגיעה באזרחים, ע'אני סיפק אחרי הפצצת בית החולים תגובה מתונה, וציין כי "כוחות אפגנים ואמריקאים כאחד חייבים להשקיע מאמצים רציניים כדי לא לפגוע במקומות ציבוריים בפעולות צבאיות".
מי שבינתיים יכול לקטוף את התואר של המנצח הגדול מהאירועים הוא המנהיג העליון החדש של הטאליבן, מולא אחטאר מנסור, שירש את מייסד התנועה, המולא עומאר, שדבר מותו לפני שנתיים נחשף רק ביולי שעבר. בחירתו של מנסור, שלא היה מהבולטים בראשי התנועה, עוררה תסיסה בקרב חלק מהבכירים בטאליבן, אולם ההישג הנוכחי יכול להציג אותו כמי שמסוגל להוביל בהצלחה את הטאליבן במערכה הצבאית, גם לנוכח פעילותו הגוברת של דאע"ש באפגניסטן. "כל הקבוצות הפורשות נמצאות איתנו בקשר כעת", אמר גורם בטאליבן לסוכנות הידיעות הצרפתית. "אנחנו חזקים יותר מאשר בעבר".