פרטים חדשים ומזעזעים נחשפו אתמול אודות מה שהתרחש במהלך חטיפת הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. בכתבה מקיפה שפרסם המגזין האמריקאי "ניו יורק טיימס" עולים פרטים קשים על מה שארע באותו יום גורלי.

במהלך המתקפה הרצחנית, שמונה טרוריסטים מארגון ספטמבר השחור פרצו למעונות הספורטאים בכפר האולימפי ורצחו אחד עשר ספורטאים ישראלים אחרי מצור ממושך וניסיון חילוץ כושל.
על פי אילנה רומנו ואנקי שפיצר, אלמנותיהם של שניים מהנרצחים, הספורטאים עברו עינויים קשים והוכו לנגד עיניהם של חבריהם בהם אף סירוס שביצעו המחבלים ביוסף רומנו, בעלה של אילנה. הסיפורים הקשים על היחס של המחבלים לקורבנות נתגלו לשתי הנשים רק עשרים שנים, לאחר שעורך דין שהחזיק בתמונות של האירוע חשף אותן בפני הנשים.

היחס של החוטפים היה נושא שעלה לדיון ציבורי סוער שבזמנו והערכות שונות על רגעיהם האחרונים של החטופים שנרצחו עלו. היום, יותר מ-40 שנה לאחר הטבח, בוחרות נשות הנרצחים לספר את הסיפורים הקשים. "מה שהם עשו זה שהם חתכו את איבר מינו דרך התחתונים והתעללו בו", אמרה אילנה רומנו למניו יורק טיימס.
אנקי שפיצר, מייצגת משפחות הקורבנות, מספרת כי ראתה את התיעוד המזעזע יחד עם מסמכים שפרסמו הרשויות בגרמניה בשנת 1992. "התמונות היו גרועות ממה שיכולתי לדמיין", היא מספרת. המגזין בחר שלא לפרסם את התמונות עצמן, בשל אופיין הקשה.
יוסף רומנו ניסה להיאבק בחוטפים כשפרצו למתחם הדירה. הוא נורה במהלך ההתנגדות לחטיפה, עבר עינויים קשים ולאחר מכן סורס. לא ברור אם עוד היה בחיים כשסורס אך הוא נפח את נשמתו לנגד עיניהם של יתר החטופים. אחרים הוכו עד מצב של עילפון ועצמות שבורות. 
"הטרוריסטים תמיד טענו שלא התכוונו לרצוח אף אחד אלא לשאת ולתת על שחוררם של חבריהם מבתי הכלא בישראל", אמרה שפיצר בראיון. "הם טענו כי רק בגלל ניסיון הפריצה הכושל של המשטרה הגרמנית נהרגו בני ערובה. אך זה לא נכון. הם באו לפגוע בבני אדם, הם באו להרוג".