על המדרכה ברחוב הצדדי, שממנו יצאו מדי פעם כוחות משטרה לעבר הבית ברחוב רפובליק 48 בפרבר סן דני בצפון פריז, נבח כלבה של היחידה ללוחמה בטרור (RAID - ראשי תיבות של "חיפוש, סיוע, התערבות, הרתעה") מול כלב קטן לבוש אפוד שנבח לעברו בחזרה. "זה הבן של דיזל", אמר לי שוטר והתכוון לכלבת התקיפה דיזל, שנהרגה בירייה באותו בוקר כשפרצה ראשונה לדירת המחבלים בקצה הרחוב.



הכלבה דיזל הייתה הקורבן היחיד מצד כוחות הביטחון במבצע הפשיטה הגדול שביצעו ב־18 בנובמבר בפרבר סן דני כחלק מהמצוד אחר חשודים במעורבות בביצוע מתקפת הטרור בפריז חמישה ימים קודם לכן. כוחות הביטחון פשטו על דירתו של עבד אל־חמיד אבעוד, אזרח בלגי בן 27 ומי שנחשב למפקד מתקפת הטרור, של בת דודו חאסנה עיט בולהאסן ושל עוד שותף שלא זוהה עד היום. לפי תיאורי המשטרה, בדירה של השלושה התנהל קרב סוער בין שני הצדדים החמושים. אלא שכעת, כחודש אחרי הסערה, עולות תהיות מטרידות לגבי תפקודם של הכוחות המיוחדים של משטרת צרפת ולגבי ההתרחשות עצמה, כפי שתוארה לציבור ולתקשורת. מה קרה שם באמת?


עיי חרבות

במהלך הבוקר ההוא בפרבר סן דני, שתואר בתקשורת כמבצע פשיטה רחב היקף, שמעתי ירי בלתי פוסק מכיוון הבית שבו התבצרו המחבלים וקולות נפץ וירי ברחובות הסמוכים, וראיתי שוטרים באפודי קרב מכוונים את נשקם בפינות רחוב ורצים לעבר מבנים שונים. אופנועני המשטרה הגיעו כדי לתגבר את זירת הקרב, רובוט הובא למקום כדי לזהות חומרי נפץ ולפרוץ מכשולים, והרחובות הסמוכים נחסמו על ידי כוחות צבא. המבצע נראה כמו מערך מלחמתי לכל דבר. בהקלטה של דיאלוג בין השוטרים ליושבי הדירה החשודה, שביצע אחד השכנים, נשמע אחד השוטרים צועק לחאסנה בולהאסן: "איפה החבר שלך?". "הוא לא חבר שלי", היא עונה בהקלטה שזכתה לחשיפה עולמית. השוטר חזר על השאלה והיא חזרה על התשובה והתחננה לשוטר מעבר לדלת: "אדוני, תן לי לצאת". אחר כך נשמעו קולות ירי ונפץ.



בתקשורת פורסם תחילה כי בולהאסן הייתה "מחבלת מתאבדת" וכך מצאה את מותה. אלא שלדברי מכריה, לבולהאסן לא היה פרופיל של מתאבדת או מחבלת. כאמל, איש עסקים צעיר שמתגורר בשכנות ועלה, לדבריו, על הגג כדי לצפות בקרב, סיפר כי בולהאסן נורתה ברגע שיצאה מהדירה. תיאור ההתרחשות מעלה את השאלה: האם היא באמת רצתה למשוך את השוטר למלכודת, כפי שטענו לאחר מכן אנשי היחידה ללוחמה בטרור? "לא ידענו למי היא צועקת", אמר לוחם ביחידה ללוחמה בטרור. "מכל מקום, היא בחרה להיות שם". כמאל התרעם מצדו על המחיר הנמוך שבו מוכרים שכנים את ההקלטות והצילומים שעשו. ״צריך להתחיל מ־5,000 יורו״, הוא קבע. לאחר מכן הספקנו עוד לראות שלושה גברים בתחתונים נגררים על ידי לוחמים מחוץ לבניין. נאמר לנו כי מדובר בחוליה שנייה שנלכדה.



בסיומו של אותו בוקר, שבו נהרגו שני מבוקשים – בהם בולהאסן ואבעוד – ונעצרו שבעה, סיפר התובע הכללי פרנסואה מולנס כי שוטרי היחידה ללוחמה בטרור ירו במהלכו לא פחות מ־5,000 כדורים לעבר המחבלים. הוא תיאר קרב יריות בן שבע שעות, סיפר על האופן שבו נפרצה דלת הדירה וטען שחמישה שוטרים נפצעו עד לניצחון שסיכל את תוכניתם של המתבצרים לבצע פיגוע ברובע העסקים לה דפאנס. בסיומה של הפשיטה הפך הבניין, שבו התגורר אבעוד, לעיי חרבות. אלא שאט־אט החלה הגרסה הרשמית של ממשלת צרפת להתערער. זה קרה לאחר שמתחת להריסות ולגופות המרוטשות לא נמצא כל נשק כבד או אוטומטי, פרט לאקדח אחד ושרידי רימון וחגורת נפץ. על המיגונים שהוקמו סביב הבניין לפני הפשיטה לא נמצאו פגיעות כדורים מכיוון דירת המחבלים. אז מי ניהל את קרב היריות במשך שבע שעות? התשובה המתבקשת היא: ככל הנראה אנשי יחידות העילית בינם לבין עצמם.


"ללא יתרונות מיקוח"

107 שוטרים השתתפו בפשיטה, אבל לא כולם השתייכו לאותה יחידה. כמו מוסדות ציבור אחרים בצרפת, גם היחידה ללוחמה בטרור סובלת מסרבול אדמיניסטרטיבי. בתוך המשטרה יש שתי יחידות מרכזיות ללוחמה בטרור, פרט לכוחות התערבות מיוחדים למחלקות משטרה שונות. לז’נדרמריה - המשטרה הצבאית - יחידה נוספת משלה. התחרות בין הגופים הללו גבוהה, ופרט למלחמה בטרור הם גם נלחמים על כבוד היחידה. כדי למנוע התנגשויות נעשתה חלוקת סמכויות ברורה בין שתי יחידות המשטרה. האחת היא BRI, "חטיבת החיפוש וההתערבות" של המשטרה הפלילית, שמוסמכת לפעול רק בתוך פריז. ה־RAID, שנוסדה עוד ב־1985 בתור תשובת המשטרה האזרחית למשטרה הצבאית, פועלת מחוצה לה.



ה־BRI נשלחה לסן דני כיחידת סיוע וחיפוי שסיפקה ל־RAID, בין השאר, תחמושת שאזלה במהירות. כשכוח RAID פרץ לתוך הבניין ותפס עמדות מסביב, חלו, כנראה, שיבושים בין עמדות הירי השונות, שהביאו לירי לעבר הכוחות הצרפתיים במקום לעבר המבוקשים. לוחמי RAID עלו תחילה לדירה הלא נכונה, פוצצו את הדלת ומצאו בה שלושה מהגרים בלתי חוקיים ממרוקו רועדים מפחד. הם הכו אותם, הכריחו אותם להתפשט וגררו אותם החוצה. ״כל מדרגה שירדתי הכניס לי מישהו עוד מכה״, סיפר אחד מהם. ״בחוץ השכיבו אותי, ושוטרת שמה לי רגל על הפנים ואמרה: ‘אתה רואה, אני אישה, אבל אני דורכת עליך’״. אחר כך, כשכבר הגיעו לדלת הנכונה, המטען שהניחו לא הצליח לפוצץ אותה. ״בפשיטה על מחבלים מתאבדים אנחנו מאבדים את יתרונות המיקוח, משום שהם ממילא מתכוונים למות, ואין לנו שום דבר להבטיח להם בתמורה לכניעתם״, אמר מפקד יחידת RAID.



לאחר פיגוע הירי שבוצע בבית הספר היהודי בטולוז במרץ 2012, ובו נרצחו מורה ושלושה ילדים, ארך המצור על המחבל מוחמד מראח לא פחות מ־36 שעות, שבהן הפעילו שוטרי היחידה את כל ערוצי המיקוח. מראח, כזכור, בחר למות כשנשק שלוף בידו. ב־13 בנובמבר 2015, לעומת זאת, ארכה הפשיטה על אולם התיאטרון הבטקלאן שלוש דקות בלבד. הבעיה הייתה שחלפו שעתיים וחצי עד שניתנה הפקודה לפשיטה, כך שהמחבלים יכלו להמשיך במסע ההרג שבו פתחו בשעה 21:40 כמעט באין מפריע. בשעה 21:50 הצליח שוטר בודד שנכנס לאולם להרוג את אחד המחבלים והכריח את שני האחרים לעלות לקומה השנייה, אך משם הם המשיכו בכל זאת לירות לעבר הצופים. יחידת ה־BRI שהייתה במקום ב־22:15 קיבלה את פקודת התקיפה רק עשר דקות אחרי חצות. אחד הניצולים סיפר לי באותו לילה נורא שההמתנה הייתה עבורו הדבר המייאש ביותר. "זה נמשך ונמשך ואיש לא בא לעזור", אמר.



בדיעבד התברר ששוטרי יחידת העילית היו צריכים לאסוף מידע כדי ללמוד את מבנה האולם. לפי תוכניות החירום, היה צריך להיות בידיהם מידע על כל האולמות, אבל דווקא זה של הבטקלאן היה חסר. מדובר בדבר מתמיה במיוחד בהתחשב בעובדה שעד לפני שלוש שנים נערכה חקירה בעקבות מידע שהתקבל על כוונת גורמים אסלאמיים קיצוניים לערוך פיגוע במקום. אלא שלא רק חוסר המידע הרלוונטי עיכב את הפשיטה, אלא גם הצורך לחכות לעמיתים מיחידת RAID כדי שיבואו לתת חיפוי. בסופו של דבר, הם הגיעו מאצטדיון הסטאד דה פרנס, אחד ממוקדי הפיגועים במתקפה, בסמוך ל־11 בלילה.


גם יחידת עילית שלישית הייתה באותו לילה בפריז. ה־GIGN, תפארת הז’נדרמריה, שפעם, עם הקמתה ב־1975, הייתה לה בלעדיות על משימות השתלטות ולוחמה בטרור, כולל מטוסים חטופים, ואילו כיום מפקדי המשטרה פונים אליה רק בלית ברירה. אנשי יחידה זו יצאו תחילה לסטאד דה פרנס, אך כשהתברר שהאירוע במקום הסתיים, הם הופנו למרכז פריז. בסופו של דבר הגיעו הלוחמים עד כיכר הבסטיליה ונותרו שם כל הלילה. איש לא נזקק לשירותיהם.