שר הביטחון, משה יעלון, אשר נמצא בביקור עבודה בשוויץ, מצנן את ההתלהבות לגבי נירמול היחסים עם טורקיה, שנמצאים בשפל מאז אירועי המרמרה. יעלון עצמו, שהתבטא כבר בעבר בנושא ותקף את טורקיה, המשיך את הקו ואמר כי הטורקים ממשיכים לתמוך בחמאס ובאחים המוסלמים וכי הוא לא בטוח שישראל וטורקיה יגיעו בסופו של דבר להסכם. "אני לא בטוח שנגיע להסכם, יכול להיות", אמר יעלון במסיבת עיתונאים, "הם חייבים להיענות לתנאים שלנו להסכם כדי שנוכל להתגבר על המכשולים הללו".
יעלון אמר את הדברים בתגובה לפרסומים של דבריו של דובר מפלגת השלטון בטורקיה שטען כי השיחות פיוס עם ישראל נמצאות בשלב מתקדם וחיובי. יעלון אמר בנושא כי בניגוד למערכת היחסים הטובה בין שתי המדינות, היחסים הדרדרו משנת 2012: "לא יזמנו שום הידרדרות ביחסים, ארדואן יזם", אמר שר הביטחון והוסיף: "דוגמה לכך היא משט המרמרה. ניסינו ליישב את הסכסוך, גם אני הובלתי משלחת ונכשלנו ושוב ניסינו. אנחנו מוכנים ליישב את המחלוקת אבל גם לנו יש תנאים משלנו".
בין היתר הדגיש השר כי ישראל לא תקבל את תמיכת טורקיה בטרור מההנהגה המדינית של החמאס: "טורקיה מארחת את מפקדת הטרור של חמאס ואנחנו לא נוכל לקבל זאת". במהלך היום קיים שר הביטחון פגישת עבודה עם מקבילו השווייצרי, גאי פארמלין, ועם הרמטכ"ל השווייצרי. כמו כן ביקר בבסיס חילוץ והצלה של הצבא השווייצרי.
הטורקים מאותתים: "השיחות מתקדמות היטב"
עיקר המחלוקת היא בסוגיית דרישת אנקרה להסיר את המצור מעל רצועת עזה וקבלת גישות חופשיות לרצועה, כולל של כלי שיט טורקיים. מהצד הישראלי משתתפים בשיחות שליחו של ראש הממשלה למגעים עם טורקיה, יוסף צ'חנובר, וממלא מקום היועץ לביטחון לאומי יעקב נגל, ואילו סגן שר החוץ הטורקי פרידון סינירלולו מייצג את אנקרה.
ביום שלישי, כך דווח בתקשורת הטורקית, נועד מלקולם הונליין, יו"ר ועידת הנשיאים הנחשב מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, באנקרה עם הנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן ועם ראש הממשלה אחמט דאווטאולו. בישראל מסרבים לתנאי המוקדם של טורקיה, מאחר והדבר יביא לא רק להסרת המצור, אלא לזעם בצד המצרי, שמתנגדת להתקרבות בין חמאס לטורקיה.
סוגיה אחרת שנמצאת שבמחלוקת היא פעילות חמאס בטורקיה. בעוד שאנקרה נעתרה לבקשת ירושלים לגרש את בכיר החמאס סאלח ערורי, דבר שפורסם כבר בדצמבר שעבר, ישראל טוענת כי מפקדת חמאס עדיין פועלת להעברת כספים ותכנון פיגועים מאיסטנבול. כאמור, ישראל הסכימה לפצות את משפחות הרוגי מרמרה ב-20 מיליון דולר, בנוסף להתנצלות רשמית על אירועי המשט.