משפט שמתנהל בבית דין צבאי בביירות נגד חמישה אזרחים לבנונים, הנאשמים בשיתוף פעולה עם המוסד, עשוי לשפוך חדש על גורלו של הנווט הישראלי רון ארד, שמטוסו הופל בדרום לבנון לפני 30 שנה. במהלך עדותו של אחד הנאשמים, הוא טען להגנתו כי מסר לישראל מידע שגוי על ארד תמורת כסף.
כזכור, מטוסו של ארד הופל מעל מחנה פליטים באזור צידון. בישראל האשימו בזמנו את תנועת אמל השיעית בלקיחת הנווט בשבי, אולם התנועה לא אישרה או הכחישה את חלקה בסוגיה. רק בשנת 2006 הודיע מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, כי ארד נפטר וגופתו לא נמצאה, זאת מבלי להסביר מה בדיוק גרם למותו. בישראל, מנגד, לא הכירו בגורל זה והחל מו"מ לחילופי אסירים ערבים בתמורה לנווט הישראלי. במקביל, ארגונים יהודיים ברחבי העולם הציבו פרס ענק לכל מי שימסור מידע אודות הנווט.
ללב התסבוכת הזו נכנסו אישים לבנונים רבים בטענה כי הם יודעים מה עלה בגורלו של ארד, בהם חמישה הנאשמים בבית הדין הצבאי במדינה: ג'ורג' דהאן, מהדי דנאף, מופיד קונטאר, אליאס דהאר וקרינה טקש. החמישה הואשמו בסיוע למודיעין הישראלי בכך שהוליכו שולל ארגון ישראלי, שהמוסד עומד מאחוריו, כי הם מחזיקים שבשיניים של הנווט ובחלק מעצמותיו. עוד הם מואשמים כי ניסו לערוך מכירה פומבית של חלקי גופתו של ארד. מה שחיזק את הטענות הללו היא עצם העובדה ששלושה מהם - דנאף, קונטאר ודאהר היו מפקדי שטח ב"מפלגה הלאומית-סוציאלית הסורית" בתקופת מלחמת לבנון.
קונטאר ודאהר הופיעו אתמול בפני בית הדין, כשבמקביל נמחק האישום נגד דהאן שנפטר. שני האחרים נשפטים שלא בפניהם. בלב עדותו של קונטאר, המכונה "BOSS", עלו פרטים חשובים ומעניינים מאד, במידה הם אכן נכונים בנוגע לגורלו של ארד, עד כדי כך, שאב בית הדין, גנרל חליל איברהים, הפסיק בשלב מסוים את הדיון והפך אותו לחשאי משום שקונטאר אמר שביקש למסור את המידע שברשותו לנשיא המדינה עצמו. "שמו של הנשיא הוזכר כאן ולכן נהפוך את הדיון לחשאי", אמר השופט, "איננו יכולים להמשיך את הישיבה בנוכחות התקשורת".
זמן קצר לפני זה חשף קונטאר כי ב-1988 קיבל שיחת טלפון מהאחראי על המפלגה באזור דהור א-שוויר, בה נמסר לו כי "החבר'ה שבו אדם". לדברי קונטאר, הבכיר מסר לו כי במהלך חקירתו של האדם לא הגיעו לדבר וכי הוא "מדבר בכמה שפות, וכאשר שואלים אותו בערבית הוא עונה בצרפתית וכששואלים אותו באנגלית הוא עונה בספרדית". הוא הוסיף כי האסיר אמר כי הוא שבוי ישראלי שהגיע מצידון. "עליתי לרכב יחד עם כמה חבר'ה, שמנו אותו בתא המטען והבאנו אותו לדהור א-שוויר", סיפר.
נקבר ביער בולוניה
לדברי קונטאר, הוא לא ראה את הקצין הישראלי באותו יום, אך למחרת ראה אותו בלבוש אזרחי כשמצבו היה קשה מאחר והוא עונה והוכה במהלך החקירה עד כדי כך שלא יכל לעמוד על הרגליים. הוא העיד כי דרש מהחברים שלו להביא לשבוי אוכל ולאפשר לו להתרחץ כדי שיוכל לחקור אותו. "יצאתי מהאזור ובתוך פחות מ-48 שעות התקשרו אלי והודיעו לי כי האסיר נפטר. הוא נכנס למקלחת והתעכב המון זמן ומצאנו אותו וללא רוח חיים", אמר קונטאר בעדותו, "ביקשתי שיקברו אותו במקום לא ידוע והוא נטמן ביער בולוניה".
בשלב הזה נשאל קונטאר על ידי השופט: "האם חקרת אותו?". קונטאר השיב: "לא. באלפרזל (המקום אליו הובא האסיר) לא ידעו את זהותו, כי בזמן שהתחילו את החקירה נכנסו לשם אנשים וביקשו להימנע מחקירתו כי הוא קצין ישראלי. רק לאחר עשר שנים, כשראיתי את תמונתו של רון ארד, הבנתי שזה הוא".
בתשובה לשאלת אב בית הדין, הוא ענה מעורבותם של מהדי, אליאס וקרינה היתה מעצם היותם צוות אחד שפעל והחליט לעשות משהו. "סיפרתי זאת ליו"ר המפלגה עלי קאנסו והוא ענה לי 'אני רוצה להגיע לתוצאות נכונות'. אז ביקשתי פגישה עם נשיא המדינה, מבלי להודיע לו את טיב העניין בשל חשיבותו הרבה". בשלב הזה הפך אב בית הדין את הישיבה לסודית.
בין תאילנד לקפריסין
קונטאר לא סיפר את כל המידע הדרוש בעניין גורלו של ארד, אולם אליאס דהאר הביא עדות שתכליתה מכירת חלקי גופה במשולש שבין תאילנד, קפריסין וביירות. הוא סיפר כי דהאן הוא שהיה אמון על השמירה על ארד בדהור שוייר. "הוא שאל אותי אם אני רוצה להיכנס לעניין ואני שאלתי: "מה יעלה בגורלי". לדבריו, דהאן השיב לו: "אל תפחד, עומדים איתנו שני נשיאים בלבנון ובסוריה. אמרתי לו שאני אתחיל לעבוד על זה. הוא נתן לי שקית ובה שיניים, אך אח"כ אמר לי שהם לא השיניים של רון ארד. נתתי לו אותן חזרה והחזרתי לו 1,200 דולר. לאחר מותו של עימאד אל קסיס (בן דודו של דאהן וחבר במפלגה הלאומית-סוציאלית הסורית), אמר לי מהדי (דנאף): 'אם אתה רוצה, אני אביא לך את השיניים'. הוא נתן לי עצם תמורת צ'ק בסך 3000 דולר אך התברר לאחר מכן שהדבר לא נכון".
דאהר סיפר כי הוא טס לתאילנד במקומו של דהאן, שם נפגש עם אדם שדיבר ערבית עילגת, סיפר שהוא מייצג את דאהן. "הוא נתן לי עצם תמורת 3,000 דולר ואף ביקש ממני לשלם 500 דולר נוספים כדי לבדוק אותה. גם במקרה זה הודיע לי דאהן שהדבר לא נכון", אמר.
דאהר סיפר עוד כי בן דודו מלאד יוסף, הוא שהכיר לו את קרינה וכי היא לבנונית שנשואה לאיש דת קפריסאי הפועלת בארגון זכויות אדם ועוקבת אחר רון ארד. לדבריו, היא היתה מוכנה לשלם 10,000 דולר תמורת עצמותיו ותמונתו של ארד. דאהר סיפר כי נפגש עם קרינה בקפריסין והיא שילמה 12,000 דולר כדי שיעביר אותם למהדי דנאף. "התמונה והעצמות לא היו אמיתיות", העיד דאהר.
העיתון הלבנוני אל ג'מהוריה טוען בדיווח כי בעלה של קרינה העביר את העצמות והתמונה לשגרירות ישראל בקפריסין, זאת מבלי לדעת שהם לא אמיתיות.