מחנה הפליטים בקאלה, עיר הנמל הצרפתית, אינו מפסיק לייצר כותרות. מחר (חמישי) עומד להתפרסם דוח חדש של יוניצ"ף (קרן החירום של האו"ם לילדים) ובו אזהרה, שלפיה צרפת, המדינה שהובילה את דגל החופש והשוויון, כושלת בשמירה על הילדים במחנות הפליטים.
 
על פי הדוח, מחנה הפליטים, המכונה “ג'ונגל המהגרים", הוא כר פורה ונוח לעבריינים המנצלים את הילדים מינית ומאלצים אותם לעבור עבירות בתמורה להברחתם לאנגליה דרך תעלת למאנש. הדוח מתבסס על ראיונות שנערכו עם ילדים פליטים במשך שישה חודשים בדבר תנאי המחיה שלהם במחנה והיחס של הסביבה אליהם. במהלכם התברר כאמור כי הילדים במחנה הפליטים בצפון צרפת סובלים גם מאלימות מינית בתמורה להבטחות שיוברחו לאנגליה.

תרזה מאי, שרת הפנים הבריטית, אמורה בימים הקרובים לעמוד ל"חקירה צולבת" מצד חברי הפרלמנט הבריטי, בנוגע להתמהמהות הממשלה ביישום החלטתה לקלוט את הילדים הפליטים, שכן על פי ארגון “אזרחים" הבריטי, משפחותיהם של 150 ילדים הנמצאים במחנה הפליטים קאלה ממתינות לחבק אותם בבריטניה. ההמתנה לאישורי קבלתם עלולה להימשך שנה. “הם לא רק רחוקים מהוריהם, אלא אף נמצאים רחוק מספסל הלימודים זה שלוש שנים", ציינו בארגון זכויות האזרח הבריטי.
 
ב"ג'ונגל" נמצאים פליטים מכל המדינות הסובלות ממלחמות אחים, החל מפקיסטן, דרך ארצות אפריקה ועד כמובן מדינות ערב. ב־25 בפברואר אישר בית משפט בצרפת להרוס חלקית את מחנה הפליטים. בית המשפט דחה את ערעורם של 250 מהגרים ותשעה ארגוני זכויות אדם צרפתיים, שביקשו להוציא צו מניעה נגד פינויו של המחנה הרעוע והמתפורר. עזיז, שנמלט מפקיסטן, אמר בעקבות ההחלטה כי "מדובר בחדשות רעות, אבל אף אחד לא יזוז מכאן". מדובר אפוא במאבק על החיים ועל המוות, תרתי משמע. אף ששר הפנים של צרפת, ברנאר קזנב, הבטיח כי “יש מקום לכולם באזורים אחרים בצרפת", לאותם פליטים אין לאן ללכת. 
 

בחודשים האחרונים נעשים מאמצים חוזרים ונשנים של מהגרים לפלס את דרכם לבריטניה דרך התעלה. הדבר הביא למתיחות בין הפליטים לבין האוכלוסייה המקומית, ובעקבותיה לפרישה רחבה של כוחות המשטרה המקומיים. מה שבטוח, לא משנה איזה פתרון יימצא, אם בכלל, בצרפת לא יעזו לדבר על הקמת בית סוהר ייחודי לפליטים או מסתננים שנמלטו מאזורי לחימה.

"מלחמת אחים במזומן"


נושאי הכותרות הראשיות של העיתונים המרכזיים בלבנון נחלקו לשניים: הפיצוץ ב"רחוב הבנקים" בלב ביירות מצד אחד, והפיגוע באורלנדו, ארצות הברית, מצד אחר.
 
על פי הדיווחים, מטען החבלה הקטן שהתפוצץ בזמן הפסקת הצום וגרם לפציעות קלות של שני מאבטחי בנק “לבנון ואל־מהג'ר (BLOM)" בלב רחוב הבנקים בבירת לבנון, הוא מסר של חיזבאללה לבנקים במדינה, שלא יגזימו בהיענות לדרישות האמריקאיות להפעלת סנקציות כלכליות על הארגון השיעי. שכן, הבנק המוזכר מוביל את הקשחת העיצומים הכספיים על “זרועו הארוכה של איראן בלבנון", כפי שמכונה הארגון בתקשורת הערבית במפרץ.
 
מטעמים מובנים, יצאו שני העיתונים המזוהים עם חיזבאללה להגנתו. “אל־אחבאר" (“החדשות") פרש את סיפור פיצוץ לבנת החבלה על עמודו הראשי עם כותרת שמספרת את כל הסיפור מבחינתו: “הטרור מכה בבנק ‘לבנון ואל־מהג'ר': מצור על ההתנגדות באמצעות סנקציות ומלחמת אחים". ואילו “א־ספיר" (“השגריר") כתב: “הפיצוץ בבנק ‘לבנון ואל־מהג'ר' – מלחמת אחים במזומן?".

"אין קל יותר מההנחה המיידית כי חיזבאללה עומד מאחורי הפיצוץ, במטרה להזהיר את הבנקים מיישום מוגזם של חוק הסנקציות הכלכליות האמריקאיות נגד הארגון", כתב א־ספיר בעמודו הראשון, “זהו ההסבר הספקולטיבי והסטריאוטיפי הפשוט, בלי מאמץ בכוונות המתקפה החשודה. ההיגיון אומר שמי שעומד מאחורי הפיצוץ מעוניין להבעיר את המחלוקת בין הבנק לחיזבאללה כדי שהפערים ביניהם יתרחבו ותימשך ההסתה נגד הארגון, מה שיביא למלחמת אחים כמו באזורנו, ואשר לבנון הצליחה עד כה להימנע ממנה".
 
מנגד, היו גם עיתונים שהובילו את הקו של המתנגדים לחיזבאללה בלבנון: “אל־לוואא" (“הדגל") בחר בפתיח “פיצוץ בבנק בלום: מסר חם לבנקים; דרישות לעמדה מרתיעה בתגובה", והמשיך תוך שימוש בסמנטיקה של נסראללה: “בזמן, במקום ובהקשר פוליטי שנלמד היטב, עד כדי מקצועיות, נשמע אתמול פיצוץ עז עם עשן שחור סמיך מעל רחוב ‘מחאלת פרדאן' – הכביש הרחב שמכונה כביש הבנקים מתחילתו עד סופו".
 
“א־נהאר" (היום) של משפחת חרירי, העיתון שנוקט קו לוחמני נגד חיזבאללה, היה חד־משמעי בכותרתו הראשית: “טרור נגד הבנקים... המסר הגיע, אך לא ישנה דבר".
 
“אל־בלד" (“הארץ") הציג עמדה מאוזנת, כאשר הביא את כל הקולות שהדגישו כי יש להמתין לחקירה. הוא אף ציטט את מנהיג הדרוזים בלבנון, וליד ג'ונבלאט, שאמר כי מטרת הפיצוץ שכוון נגד הבנק היא לפגוע בלירה הלבנונית, והוסיף כי “יש לקדם מפת דרכים בין הבנקים לבין חיזבאללה". 
 
כאמור, כל העיתונים הלבנוניים הדגישו בכותרות הראשיות גם את פיגוע הטרור באורלנדו. "אל־בלד" בחר בכותרת “טבח באורלנדו: דאע"ש לקח אחריות"; ב"א־נהאר" נכתב: “מפלצת אורלנדו רוצחת 50 ומרעידה את אמריקה. דאע"ש נטל אחריות"; "אל־לוואא" כתב: “הטרור הדאע"שי מכה באורלנדו: 100 הרוגים ופצועים"; "א־ספיר" כתב: “זאב בודד גורם לפלורידה לדמם. 100 קורבנות"; ואילו "אל־אחבאר" של חיזבאללה, שנלחם אף הוא בדאע"ש, כתב: “'ע'זווה' אורלנדו: דאע"ש לקח אחריות על 11 בספטמבר החדש". ע'זווה הוא מונח שכוונתו קרב להרחבת הטריטוריה המוסלמית.