בסוף השבוע חשף אתר “מוג’ ניוז” האיראני את מה שכינה “נתונים מבהילים מדוח סודי” המעלה את סוגיית העובדות בזנות בבירה טהרן. החשיפה, דווקא בימי חודש הצום הקדוש, חודש הרמדאן, הכתה גלים. האתר, שאחראי בעצמו לכתיבת הדוח, הדגיש כי אינו חושף את כל התמונה, אך הוא נכון להציג את ממצאיו בפני הממשל אם יידרש לכך. “הזנות ורכישת המין מתקיימות בטהרן, שם מספר היצאניות הולך וגדל בצורה מסוכנת ביותר”, נכתב בתחקיר שמפנה אצבע מאשימה כלפי האחראים על המוסר במדינה, שלפי האתר “מתעלמים מהעובדות ונוהגים במדיניות של הסתרה. זאת מחשש לגילוי הסטטיסטיקה בדבר תופעת הזנות. סוגיה זאת נחשבת לאחת הסוגיות שאסור לדבר עליהן”. על פי הדיווח, גם שר הפנים האיראני מתעלם מהעובדות ומהסטטיסטיקות בנושא סוגיית הזנות, ואינו מציג את הדבר בפני הפרלמנט.
בשנה האחרונה נחשפו 32 בתי זנות בבירה טהרן, בעיקר באזורים הרנדי וקיאן־שאהר. שני אזורים אלו הפכו למרכזים לשירותי זנות בבירה, כאשר הסיבה העיקרית לכך שנשים מוכרות את גופן היא רעב. הפסיכולוגית פרחנאז סלימי, שהשתתפה בכתיבת הדוח, סיפרה לאתר כי החלה לפני כמה שנים לטפל בתופעת הזנות וגילתה נתונים מסוכנים ביותר על החברה ברפובליקה האסלאמית. “מדובר בנתונים כואבים ומצערים”, היא אומרת, “במהלך התחקיר שלנו חשפנו מגמה הולכת וגוברת של גברים איראנים, שמוסרים את נשותיהם לתעשיית הזנות, גם כדי לקבל מנת סמים. לחלק מהנשים אין מה לאכול ולכן נאלצות למכור את גופן כדי להתקיים”.
2 עד 20 דולר לפעם
הפסיכולוגית האיראנית גילתה כי ישנן 100 נערות איראניות בטהרן שעוסקות בזנות תמורת 2 עד 20 דולר לפעם. 35% מהיצאניות בבירה האיראנית הן נשים נשואות, שיש להן ילדים ובעלים. לדבריה, “אפטאב”, מרכז הסיוע לנפגעות עבירות מין שהיא עומדת בראשו, מטפל עתה ב־600 קורבנות. “על הפרלמנט והממשלה באיראן לאפשר לנו להעלות למודעות הציבורית את התופעה של הזנות, כולל מתן נתונים, לפני שנגיע למצב מסוכן ביותר, שאחריו לא יהיה ניתן לטפל בתופעה”, הזהירה סלימי. “אנו זקוקים למרכזי שיקום רבים לקורבנות. כיום ישנם רק חמישה מרכזים כאלה המפוזרים בבירה טהרן”. סלימי מספרת כי נשים רבות בבירה נישאות בנישואי תענוגות – נישואים זמניים שמכונים גם נישואי “סיע’ה” – כדי להסתיר את העובדה שהן עוסקות בזנות. “כאשר הן נכנסות להריון, התינוקות ננטשים ברחובות ומשתמשים בילדים האלו למטרות אחרות”.
ראוי לציין כי נישואי הסיע'ה הוא הסכם חוקי, שמאפשר להינשא לתקופות מוסכמות מראש – קצרות או ארוכות. למעשה, מדובר בזנות ממוסדת. בנישואים הזמניים הללו הנשים לא בוחרות את הגברים והבחירה נעשית על ידי הגבר. כמו כן, ההסכם מלווה בתשלום סכום כלשהו מצד הגבר לאישה. ההסכם הזה נערך על פי רוב מול נשים הנתונות במצב כלכלי או חברתי קשה ביותר, במטרה לקבל מהן טובות הנאה מיניות. נישואי הסיע'ה מוכרים רק באסלאם השיעי. האסלאם הסוני לא מכיר במוסד הזה ורואה בו זנות לכל דבר. סלימי ציינה שגורשה מישיבה בוועדת הרווחה של הפרלמנט האיראני: “כאשר הצגתי נתונים, גורשתי מהישיבה. נאשמתי כי אני מפיצה את הזנות”.