דוח חמור: ועדת חקירה ממלכתית בבריטניה, שעסקה במלחמת עיראק, האשימה היום (רביעי), את טוני בלייר ביציאה למלחמה מיותרת, שערערה את יציבות המזרח התיכון. הוועדה קבעה כי בלייר, אז ראש ממשלת בריטניה, שכנע את עצמו כי לעיראק יש נשק להשמדה המונית, למרות שהמודיעין לא הצביע על כך וכאשר דיווח לפרלמנט על מסקנות המודיעין, לא עמד על ההבדל בין אמונות אישיות ומידע מוצק, אם כי הוועדה לא האשימה את בלייר בכך ששיקר ביודעין לפרלמנט.
כזכור, מלחמת עיראק פרצה כאשר כוחות אמריקאים ובריטיים תקפו את עיראק, כבשו את המדינה והפילו את שלטון מנהיגה העריץ, סדאם חוסיין. בלייר ונשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש, טענו כי בידי חוסיין מאגרי נשק כימי והוא מפתח אמצעים לייצור נשק גרעיני. לאחר הפלישה למדינה לא נמצאו בה מתקנים פעילים לייצור נשק גרעיני או מאגרי נשק כימי ומערך הייצור של נשק ההשמדה ההמונית במדינה היה הרוס. במלחמה נהרגו כ-15 אלף לוחמים עיראקיים, 5,000 חיילים אמריקאים וכ-200 חיילים בריטיים.
היה אפשר לצפות את עליית דאעש
הוועדה קבעה גם שהיה מידע על כך שהפלת שלטונו של חוסיין, תערער את היציבות באזור ותאפשר לכוחות כמו אל-קאעידה (או בדיעבד, דאעש), לפרוח, אך למרות זאת, בלייר ובוש לא התכוננו למציאות שכזאת ולא הכינו תוכניות לייצוב המדינה. בלייר טען להגנתו, כי האשמה בכישלון המלחמה היא בכך שהמודיעין הסתבר כשגוי וכי אי אפשר היה לדמיין את העוינות שתהיה במדינה אחרי הפלישה. בנוגע לעליית גורמים רדיקליים בעיראק, בלייר טען כי "לא הייתה דרך לדעת על המכשולים האלה", אך הוועדה דחתה את הטענות הללו ואמרה שהיא "לא מסכימה עם הטענה שזאת תוצאה של ראייה בדיעבד, וכי הסיכונים של מתיחות פנימית בעיראק, מעורבות איראנית, חוסר יציבות אזורית והתגברות הפעילות של אל-קאעידה בעיראק, כל אלה זוהו באופן מפורש לפני הפלישה למדינה".
ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון אמר בתגובה לדוח כי על הממשלה ללמוד ממה שהשתבש במלחמה הזאת וכי "התערבות צבאית היא תמיד דבר מסובך, כך גם תכנון של מה יקרה לאחריה. אני לא מאמין שמישהו כאן נאיבי להאמין שיש פתרונות מושלמים, שיכולים לפתור את הבעיות האלה לנצח", כמו כן הוסיף כי "אסור שבריטניה תצמצם את פעילותה בעולם" וכי השותפות עם ארצות הברית היא חיונית לביטחון בריטניה.
ראש האופוזיציה בבריטניה וראש מפלגת הלייבור, ממנה הגיע בלייר לשלטון, ג'רמי קורבין, אמר כי "המלחמה הזאת לא הייתה מוצא אחרון, אלא מתקפה אגרסיבית שבוצעה תחת טענות שקריות, כפי שגם הוועדה הכירה, וככך צריך להתייחס אליה כפעולה לא חוקית על פי הדין הבין לאומי. בריטניה צריכה לקיים מדיניות חוץ עצמאית מארצות הברית ולבסס את המדיניות שלה לפי הדין הבין לאומי".