ניצחון בעירבון מוגבל: למרות ניצחון המורדים, אסד עדיין מוביל

לאחר קרב שארך שבוע, הצליחו מורדים סורים לפרוץ בסוף השבוע האחרון את המצור ההדוק על מזרח העיר חלב, אזור בשליטת המורדים שבו שרדו כ־300 אלף איש. המצור, שהוטל על העיר לפני חודש, הביא למחסור במצרכי מזון ובדלק ומנע מהאוכלוסייה מלברוח מפני ההפצצות הכבדות של משטר אסד וחיל האוויר הרוסי על מזרח העיר. הימנעות הקהילה הבינלאומית מפעילות לסיום המצור, לצד תפקידם המכריע של מורדים אסלאמיסטים וג’יהאדיסטים מהאזורים הסמוכים לעיר חלב בפריצת המצור, משרתת את הנרטיב הג’יהאדיסטי שלפיו מדינות המערב אינן מוטרדות מסבלם של מוסלמים סונים וכי מושיעי האוכלוסייה בסוריה הם הג’יהאדיסטים עצמם.

הצלחת המורדים בקרב, למרות הפצצות אוויריות בלתי פוסקות של רוסיה והמשטר הסורי, התאפשרה מכמה סיבות. הראשונה היא שהמורדים פתחו במתקפה על כוחות המשטר לאורך חזית של כ־20 קילומטרים לאורך פאתי העיר חלב מדרום וממערב. כתוצאה מכך, המשטר, שסובל ממחסור ניכר בכוח אדם, לא יכול היה לשנע כוחות מנקודה אחת לאחרת, שכן בכולן היה לו צורך במספר גדול של לוחמים להדיפת המתקפה.

בחרו לברוח

גורם מכריע נוסף הוא הפער במורל, מידת הארגון ואיכות הלוחמים בין הצדדים הלוחמים. בצפון סוריה, לוחמי העילית של המשטר, הג’יהאדיסטים השיעים שהובאו להילחם לצד אסד על ידי איראן היו מרותקים לחזיתות מדרום לחלב (באזור אל־עיס) ומצפון לחלב (באזור מלאח). לכן המשטר התקשה לשנע אותם לחזית הנחוצה. לפיכך, מי שנאלצו להתמודד עם התקפת המורדים היו בעיקר לוחמים סורים מהצבא הסדיר וממיליציות מקומיות. מוטיבציית הלחימה של הלוחמים הסורים בצד המשטר היא נמוכה. יש השתמטות נרחבת משירות צבאי באזורים בשליטת המשטר, והמשטרה הצבאית עורכת מבצעי מעצרים תכופים ונרחבים של משתמטים. בשל כך, רוב הלוחמים הסורים משרתים בכפייה או למען המשכורת. ברגע האמת, כאשר הברירה היא להילחם או לברוח, רובם המכריע של הלוחמים הסורים בצד המשטר בחרו לברוח. בשל כך, כוחות אלו כמעט לא הצליחו לנצל את ההתקפות האוויריות של המשטר ורוסיה על מנת לפתוח במתקפות נגד. לעומת זאת, המורדים הסורים, בייחוד הקיצונים יותר, חדורים רוח קרב, והם היו נחושים לפרוץ את המצור מעל חלב ולמנוע את ההרעבה האטית למוות של האוכלוסייה הנצורה.

גורם שלישי היה ארגון לקוי ויכולת פיקוד ושליטה ירודים בצד המשטר, לעומת אלו של המורדים. התוכנית לפריצה לחלב תוכננה במשך חודשים מתוך הבנה כי מזרח העיר צפוי ליפול תחת מצור. המורדים בתוך חלב הנצורה פעלו תחת חדר המבצעים המאוחד “שחרור חלב”, והמורדים מחוץ לחלב פעלו ברובם תחת חדר המבצעים “צבא השחרור”. שני חדרי המבצעים תיאמו את פעולותיהם ותכננו את הקרב יחדיו. לעומתם, שלל המיליציות הסוריות של המשטר, הצבא והלוחמים השיעים הזרים אינם פועלים תחת מערך פיקוד ושליטה אחיד. בנוסף, אף שתוכניות המתקפה של המורדים דלפו לאינטרנט לפני כמה שבועות, מסתמן שהמשטר כלל לא נערך לקרב.

תחושת אופוריה

מעל 20 קבוצות מורדים השתתפו בקרב לפריצת המצור על חלב מכיוון דרום־מזרח העיר. הקבוצות שלחמו מתוך העיר לפריצת המצור הן ברובן קבוצות המסונפות לצבא סוריה החופשי או קבוצות אסלאמיסטיות מתונות. לעומת זאת, קבוצות הלוחמים שהגיעו מחוץ לעיר ותרמו תרומה מכרעת לפריצת המצור הן ברובן קבוצות קיצוניות דוגמת ג’בהת פתח א־שאם (שרק לאחרונה התפצלה מאל־קאעידה) ואחראר א־שאם הסלפית. המורדים המתונים יותר בתוך העיר חלב כשלו במאמץ למנוע את הטלת המצור על העיר לפני חודש, כאשר מיליציות של המשטר התקדמו צפונית לחלב וקטעו את הדרך האחרונה ממזרח חלב לעולם החיצון.

התקדמות המורדים בקרב ולאחר מכן פריצת המצור יצרו תחושת אופוריה בקרב אזרחי מזרח חלב, שידעו שאם לא יוסר מעליהם המצור, הם יגססו אט־אט, כפי שאירע באזורים שעליהם הצליח משטר אסד להטיל מצור. העובדה שהמורדים הג’יהאדיסטים עשו את עיקר המאמץ בפריצת המצור מקנה להם יוקרה עצומה במזרח חלב בפרט ובקרב תומכי האופוזיציה בכלל. בעוד המורדים המקומיים במזרח חלב ימשיכו ליהנות מתמיכה עממית משום שהם מקומיים, מאזן הכוחות בתוך העיר חלב צפוי להשתנות לטובת קבוצות קיצוניות יותר. מורדים סורים לעתים קרובות עוברים מקבוצה לקבוצה בהתאם למידת היוקרה שלהן.

בנוסף, התעלמות מדינות המערב מהמצור בחלב ויתר פשעי המלחמה של המשטר ושל רוסיה בסוריה, והסתפקות בהבעת “דאגה” לצד היעדר כל נכונות להתערב ולהפסיק את הקטל וההרעבה, משרתות את הנרטיב של הג’יהאדיסטים בסוריה. על פי נרטיב זה, המערב תומך בהרג של מוסלמים סונים בסוריה ובעצם משתף פעולה עם המשטר, רוסיה ואיראן. העובדה שארצות הברית הפחיתה ואף הפסיקה את זרימת הנשק לקבוצות החילוניות שבהן היא תומכת, אשר השתתפו בקרב לפריצת המצור על חלב, רק מחזקת תפיסה זו בקרב סורים.

למרות הצלחה חשובה זו של המורדים בסוריה, מאזן הכוחות בסוריה עדיין נוטה לטובת המשטר, שנהנה מסיוע אווירי של רוסיה וממשלוחי כוחות רגליים בדמות לוחמים שיעים ג’יהאדיסטים שאיראן מטיסה. מצבורים עצומים של אמצעי לחימה שהמורדים תפסו בקרבות בחלב אומנם יטו במידה מסוימת את מאזן העוצמה בצפון סוריה, אך כל עוד המשטר שולט באוויר ומתוגבר בכוחות רגליים שיעים, והסיוע למורדים ימשיך להיות מוגבל, הם יתקשו להמשיך ולשחזר את ההצלחה של פריצת המצור מעל חלב. 

הכותבת היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית שעוסקת בסוריה