יותר משלוש שנים אחרי שאדוארד סנודן הדהים את שירותי הביון ואת כל העולם עם ההדלפות חסרות התקדים על מערך ההאזנות של הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית (NSA), נחשף הסיפור הדרמטי כיצד עורכי דין ומבקשי מקלט בהונג קונג סייעו לו להסתתר במשך כשבועיים עד אשר עלה לטיסה למוסקבה, שם הוא שוהה במקלט מדיני עד היום.
בתחילת יוני 2013, החל סנודן, לשעבר עובד ה-NSA וסוכנות הביון המרכזית (CIA), להדליף את הפרטים המסווגים על תוכניות ההאזנה של המודיעין האמריקאי בסיועם של העיתונאים גלן גרינוולד ולורה פויטרס, עמם הוא נפגש במלון יוקרה בהונג קונג אחרי שהגיע מהוואי, שם היה מוצב. רק ב-9 ביוני, בריאיון שהעניק לגרינוולד, עיתונאי הגרדיאן, הוא נחשף לציבור ובעקבות זאת היה ברור שהרשויות האמריקאיות יפתחו אחריו במצוד.
הנשיונל פוסט הקנדי חושף כי מי שהגיעו לעזרתו היו עורכי הדין רוברט טיבו וג'ונתן מאן שתחילה ארגנו את הגעתו של סנודן לבניין של האו"ם על מנת לבקש מקלט מדיני. אולם מאחר שתהליך הבירור בהונג קונג עלול להימשך שנים והמדליף היה עלול להיעצר, הוחלט להסתיר אותו עד שניתן יהיה להוציא אותו ליעד חדש.
טיבו ומאן החליטו כי המקום הטוב ביותר להסתתר יהיה בקרב מבקשי מקלט בהונג קונג, אשר מתגוררים בחדרים צפופים בפאתי העיר. "אף אחד לא היה חולם שאדם כזה עם פרופיל תקשורתי כל כך גבוה יהיה בקרב האנשים הבזויים ביותר בהונג קונג", אמר טיבו. "שמנו אותו במקום שבו אף אחד לא יסתכל".
הם פנו לשני מבקשי מקלט מסרי לנקה, אותם הם ייצגו בתהליך בקשת המקלט מול הרשויות, והעבירו אליהם את סנודן באישון לילה, כשהוא מחופש. סנודן שהה עמם בדירה הקטנה, 45 מטר רבוע בסך הכל, במשך כשבוע. הוא כמעט לא יצא החוצה מחשש שיילכד ואת הזמן הוא העביר בעבודה על המחשב, אכל ארוחות ממקדונלד'ס והשתמש בטלפונים משומשים ובהצפנה על מנת ליצור קשר עם העיתונאים ועם עורכי הדין כשלא היה ניתן להיפגש פנים אל פנים.
בשלב מסוים, החלה המשטרה לסייר באזור. "אני עדיין זוכר את ההרגשה בבטן שלי כשהייתי שומע את הסירנות מתקרבות לבניין", סיפר סנודן לעיתון הקנדי. "התפללתי שהם מחפשים משהו אחר ומיד התחלתי לנתק את כל הציוד שאולי משדר, מוכן לתזוזה".
עורכי הדין החליטו להעביר אותו לביתה של מבקשת מקלט אחרת בעיר, שם הוא שהה עוד ארבעה ימים לפני שהגיע לדירה של אחד מעורכי הדין. אז החל המהלך להוצאתו של סנודן מהונג קונג, אותו הובילה שרה הריסון, עובדת אתר ההדלפות ויקיליקס. היא רכשה כתריסר כרטיסי טיסה ליעדים שונים על מנת לבלבל את מי שעשויים לעקוב אחרי סנודן, כאשר המטרה הייתה שהמדליף יגיע בסופו של דבר לאחת ממדינות דרום אמריקה ושם יזכה למקלט. אולם במהלך טיסת הביניים למוסקבה, ביטלו האמריקאים את הדרכון שלו והוא נאלץ להיתקע בשדה התעופה עד אשר הרוסים הסכימו להעניק לו מקלט.
בריאיון לנשיונל פוסט, הדגיש סנודן כי הוא יהיה תמיד אסיר תודה למבקשי המקלט שסייעו לו. "תדמיינו את מתנגד המשטר המבוקש ביותר בעולם מגיע לסף דלתכם. האם תפתחו אותה? הם לא היססו ותמיד אודה להם על כך", אמר. "היו להם מאות הזדמנויות לבגוד בי כשהייתי אתם ואי אפשר להאשים אותם, בהתחשב במצב הרגיש שלהם. אבל הם לא עשו את זה".
בשבוע הבא ייצא לאקרנים בארצות הברית וברחבי העולם הסרט "המרגל סנודן" בבימויו של אוליבר סטון ובכיכובו של ג'וזף גורדון-לוויט שמביא את הסיפור של האיש שעומד מאחורי ההדלפה המודיעינית הגדולה ביותר בתולדות ארצות הברית. הסרט מבוסס על הספר "תיקי סנודן" של העיתונאי מארק הרדינג, אולם סטון וגורדון-לוויט גם נפגשו עם המדליף עצמו במוסקבה.