מאחורי שינוי התדמית שעובר לאחרונה ארגון המדינה האסלאמית, דאעש, עומדים כמה גורמים, ובהם הכישלונות בשדה הקרב, צמצום האפשרויות לשיגור יחידות "קומנדו" של מחבלים מסוריה ועיראק למשימות באירופה והגברת הפיקוח על ההגירה הבלתי חוקית, שמגבילה את הצטרפותם של זרים ללחימה בשטח. כל אלו גורמים לדאעש ותועמלניו לפנות לקהלים חדשים כדי לגייס אותם לשורותיו ולשלוח אותם לבצע פיגועי טרור.



במסגרת השינוי שמתחולל בדרכי הפעולה של הארגון הרצחני, נראה שאנשיו אינם בוחלים עוד אפילו בנשים, שעד כה הוגבלו בסוריה ובעיראק למילוי תפקידים במשק הבית ולשימוש כבנות זוג ללוחמים.



אחרי שבוע בסימן איום הנשים המחבלות בצרפת, הגיע השבוע תורם של הילדים. נער מוסלמי בן 15 נעצר כשיצא מביתו בפריז חמוש בסכין והודה בכוונה לדקור אנשים רבים ככל האפשר במקום ציבורי מרכזי. הנער היה מוכר היטב למשטרה בגין מה שמכונה בצרפת "מגמות הקצנה", ואפילו נגזר עליו מעצר בית אחרי מתקפת הטרור הגדולה בנובמבר שעבר. הצעיר, בן לאב נוצרי מקונגו ולאם מוסלמית, קיבל הוראות באמצעות אפליקציית המסרים "טלגרם", הפופולרית בקרב ארגוני הטרור, מן המפעיל הבכיר של מחבלים מתחילים ראשיד קאסים, מוסלמי צרפתי בן 29, ששמו חוזר בכל הפיגועים ומעשי הרצח שבוצעו לאחרונה על ידי מחבלים "חובבים".



קאסים היה מדריך נוער במרכז קהילתי בעיר רואן במחוז נורמנדי לפני שעבר בעצמו "הקצנה" בעת ביקור באלג'יריה ויצא עם אשתו וילדיו לסוריה ולעיראק. שם הוא הפך למומחה בתעמולה באינטרנט ובהפעלת רשתות טרור. השנה הוא החל בהפעלת חובבים וחובבי טרור רדומים בצרפת. בין היתר, הוא הפיץ באורח שיטתי רשימות יעדים אפשריים ונהג לקשר בין מתנדבים לג'יהאד במקומות שונים שלא הכירו ביניהם. כך קישר בין כמה נערות שתכננו פיגוע בבית כנסת בעיר ליון, אך נעצרו בטרם הוציאו את מזימתן לפועל. הוא גם מי שקישר בין שני רוצחיו של הכומר ז'אק האמל בכנסייה בסנט אטיין דו רוברה בנורמנדי ביולי האחרון.



מוכרות למשטרה



גם בשיטות הפיגועים של דאעש חלו שינויים. במקום מתקפות טרור מאורגנות, לפי שירותי הביטחון הצרפתיים, השיטה החדשה של דאעש לביצוע פיגועים בצרפת ובאירופה היא הצבת מכוניות תופת - שיטה מסורתית ומובילה בארצות המקור של הטרור. הארגון צפוי לנקוט את השיטה הזאת גם בעתיד בניסיון לפגוע במקומות הומים ורגישים, בנוסח הפיגועים הגדולים בעיראק ובמוקדי טרור אחרים. גורמים ביטחוניים אומרים כי גם אם, למרבה המזל, מדובר עד כה בניסיונות כושלים ובמידה רבה חובבניים, יש להתכונן לאירועים הבאים שעלולים להצליח. הנשק הקר, הסכין וכל מכשיר חד אחר תפסו במקרים רבים את מקום הנשק החם, שקשה יותר להבריח או להשיג אותו.



אחת החזיתות החדשות כאמור נוגעת לגיוסן של נשים. 275 נשים צרפתיות הצליחו להגיע לסוריה עד כה. 59 נעצרו בפרשות טרור בצרפת. בין 35 הקטינים שנעצרו היו 12 קטינות. בשבוע שעבר, ארבע מחבלות מוסלמיות מתחילות אבל ותיקות ברשתות החברתיות של הטרור, ששתיים מהן נוצריות שהמירו את דתן, העמידו את משטרת צרפת ואת שירותי הביון שלה על רגליהם. זה לא קרה משום שהן לא לבשו בורקיני חתרני בחופי הרחצה, אלא לאחר שניסו להוציא אל הפועל פיגוע באמצעות מכונית תופת, אך נכשלו במשימתן.



הכל התחיל כשבראשון בלילה, לפני שבוע וחצי, גילה מלצר במסעדה ברובע הבילויים ההומה של סן מישל, בין כנסיית נוטרדאם למטה הכללי של המשטרה, מכונית ללא לוחית זיהוי שאורותיה מהבהבים ומכל גז על אחד המושבים. במשך שלוש שעות ניסה בעל המסעדה להזעיק את המשטרה עד שבסוף שלחה ניידת בבוקר. גם אחרי גילוים של שישה מכלי גז מלאים בתא המטען טענה המשטרה כי לא נמצא כל מרעום או מנגנון הצתה. אך אורנלה גיליגמן, בת 29, אחת משתי המחבלות שהביאו את המכונית למקום, הודתה בחקירתה כי ניסתה להצית את המכלים ולהביא לפיצוצם בעזרת מכלי דלק ואפילו סיגריה. כאשר ראתה את המלצר חשבה שמדובר בשוטר וברחה, עם שותפתה אינס מדאני בת ה-19, בתו של בעל המכונית. גיליגמן, שנתפסה על ידי המשטרה כשניסתה להימלט עם בן זוגה מביתה בדרום לשדה תעופה, סיפרה שהשתיים ניסו להחנות את המכונית ליד מגדל אייפל כדי לפוצץ אותו.



מכונית התופת בסאן מישל
מכונית התופת בסאן מישל



שתי המחבלות, גיליגמן ומדאני, פעלו עם שתי מחבלות נוספות, שרה הרבואט בת ה-23 ועמל סקאו בת ה-39 בעיירה בוסי סנט אנטואן מדרום לפריז, שם תכננו פיגוע בתחנת הרכבת הגדולה גאר דה ליון בפריז. הן נלכדו בידי השוטרים שארבו להן כשיצאו ממקום המחבוא. הרבואט ומדאני תקפו את השוטרים בסכינים בקריאות "אללה אכבר" ופצעו אחד מהם. השוטרים ירו, ומהירי נפצעה מדאני ברגליה. ברשותה נמצא מכתב שבו נשבעה אמונים לדאעש וכתבה: "אני תוקפת אתכם בשטח שלכם כדי להטיל עליכם אימה".



כל הנשים שנעצרו היו מוכרות למשטרה כקיצוניות אסלאמיות שניסו בעבר לצאת לסוריה. הרבואט, קתולית שהתאסלמה, הייתה מאורסת בזה אחר זה לשני מחבלים שביצעו מעשי רצח אכזריים וחוסלו על ידי כוחות הביטחון בקיץ האחרון: לארוסי עבאללה שרצח קצין משטרה ואת אשתו השוטרת בביתם ביוני האחרון, ועאדל קרמיש ששיסף את גרונו של הכומר הישיש האמל בכנסייה במחוז נורמנדי. גיליגמן מצדה מקורבת לחייאט בומדיין, בת זוגו ושותפתו של חמדי קוליבאלי, המחבל מהפיגוע בהיפר-כשר, שנמלטה לסוריה והייתה הראשונה שהוצגה כלוחמת בתעמולה הרשמית של דאעש בצרפת.



התובע הכללי של צרפת פרנסואה מולנס גילה כי הנשים הופעלו מסוריה על ידי ראשיד קאסים, שקרא להן באינטרנט "למלא מכלי גז, להדליק אותם בתוך מכונית ולפוצץ אותם". לדברי מולנס, חל שינוי ברור בתפקידן של הנשים בשירות הארגון, ואם עד עכשיו עסקו במשימות של "משק בית", עכשיו הן מופעלות במשימות חבלה.



הסוציולוגית דוניה בוזאר אומרת כי תופעת ההתגייסות לביצוע מעשי טרור נוגעת ל"צרפתיות שיש להן תפיסה של שחרור האישה. בגלל הקושי לצאת מצרפת וסירוב המדינה האסלאמית לקבלן כלוחמות בשטחה, הנשים הללו הן פצצות אנושיות שיעשו הכל כדי להגשים את שליחותן האלוהית".



סיף ומסאז'ים



הטרור האסלאמי חוזר לצרפת בצורות ובמקומות לא צפויים, אך נראה שהשלטונות מעדיפים להצניע ככל האפשר את פרסומו, לפסול ככל האפשר קשר של אירועים אלימים לטרור האסלאמי ולנסות לייחסם להפרעה נפשית. כך קרה בלילה שבין יום שני לשלישי בשבוע שעבר; שוטרים שהוזעקו על ידי שכנים לבניין מגורים בפרבר קורבוואה ממערב לפריז, גילו מחזה זוועה: הדם זרם מתחת לדלת, ובפנים הם גילו צעיר סנגלי בשם ז'אן קלוד אוחז בידיו את ראשה הכרות של אמו בת ה־53 שאיתה התגורר.



לדברי השכנים, הצעיר צעק "אללה אכבר". לדברי עדת ראייה שהציצה, לדבריה, "בחור המנעול", הוא הכריח את אמו לכרוע על ברכה לפני שערף את ראשה בסכין. לאחר שהשתלטה עליו, המשטרה העדיפה להעביר את הרוצח לבית חולים פסיכיאטרי. זאת אף שמקור בחקירה מסר כי הרוצח, שנעצר בעבר בגין כמה מעשי אלימות, לא גילה עד כה שום סימנים של הפרעה נפשית. דאעש עצמו קורא באופן קבוע לצעירים למרוד בהוריהם, שאינם מניחים לבניהם להצטרף לשורותיו, ואף להענישם על כך.



ניקולא סרקוזי. צילום: ארז חרודי, "עושים צילום"
ניקולא סרקוזי. צילום: ארז חרודי, "עושים צילום"



חידוש אחר שמתחולל בארגון הוא פיגועי טרור בבית הסוהר. אחת המטרות שלהם היא לערער על הקריאות לרכז את החשודים ב"הקצנה" באגף או בבית כלא מיוחד עד ש"יירפאו". הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, שעורך קמפיין סביב הגברת צעדי המאבק באסלאם הקיצוני, דורש מתקני כליאה מיוחדים לחשודים. שר הפנים ז'אן ז'אק אורוואס מוכן להגביר את אמצעי השמירה ולצמצם, למשל, למינימום את החפצים האישיים שהאסירים יכולים להחזיק, אך מתנגד לבתי כלא כאלה כדי שלא להפוך אותם לחממות לטרור. האירוע שהתרחש בשבוע שעבר בבית הכלא באוני מצפון לפריז, באגף השמור לקיצונים אסלאמים המועמדים ל"דה-רדיקליזציה" - טיפול ב"הקצנתם" - עשוי להוכיח את טענתו.



במסגרת האירוע, אחד האסירים, בילאל טאני, שהוסגר על ידי טורקיה לצרפת לאחר שניסה לעבור את הגבול לסוריה, תקף את אחד הסוהרים בעזרת מכשיר חד בעל להב של 20 סנטימטר שהיה ברשותו. האסיר דקר אותו בגרונו ובגבו והשאיר בגופו חתכים עמוקים. הוא גם פצע סוהר נוסף שבא לעזרת המותקף, בעוד אסירים אחרים באגף קראו פסוקים מהקוראן. לפני שנלכד מרח התוקף את דמו של הסוהר על דלת תאו.



אגב, השבועון "לה פואן" גילה כי במסגרת תוכנית ה"דה-רדיקליזציה" נהנו האסירים הג'יהאדיסטים משיעורי סיף, מסאז'ים, קבוצות דיון על חילוניות ותרפיה בעזרת בעלי חיים. השופטת החוקרת ביאטריס ברוז'ר אומרת כי הבעיה האמיתית תתחיל כשיהיה צריך לכלוא מספר גדול של נשים וקטינים קיצוניים ופנאטיים, כהגדרת שר הפנים ברנאר קזנב. עד כה במאסר קטינים שמו דגש בחינוך ובטיפול שנועד להחזירם למוטב.



לפי גורמים בקהילה היהודית, יש עוד מרכיב בלתי צפוי שעלול להצטרף למערך החדש של דאעש: היהודים המתאסלמים. לפני קרוב לשנתיים דיווחתי ב"מעריב" על הרוג יהודי ראשון בשורות דאעש בסוריה, הצעיר רפאל עמר בן ה־22 מהעיר לונל. בנוסף, דווח גם על צעירה יהודייה מפריז שביקשה לפגע בחנות המותגים של הוריה, ואחרת שתכננה להשתתף בפיגוע נגד בית כנסת בליון. על פי הדיווחים, בליון עצמה היו עשרות סיפורי התאסלמות. נשיא הוועד למלחמה באנטישמיות בצרפת, סמי גוזלן, יודע על משפחות שלמות שהתאסלמו בקהילות שונות. כך למשל, בתו בת ה-15 של רופא יהודי כתבה שצריך להרוג את כל היהודים.



רפאל עמר, היהודי הראשון שנהרג בשורות דאעש
רפאל עמר, היהודי הראשון שנהרג בשורות דאעש



באופן פרדוקסלי, מגייסי היהודים לאסלאם, בעיקר בקרב יוצאי ארצות האסלאם, מצביעים על ערכים משותפים ועל הקרבה בין שתי הדתות מול הנצרות. ויש עוד גורם שהם מסמנים: המשיכה אל העוצמה. "היום האסלאם שולט, וגם היהודים נמשכים אליו", אומר גוזלן. להערכתו, תופעה זו רק צפויה להתרחב. "דגל ישראל אינו יותר סמל לניצחון".



לדעת גורמים בקהילה היהודית, התופעה חמורה מספיק כדי להביא להקמת קרן ל"דה-אסלאמיזציה" וקו טלפון לייעוץ פסיכולוגי לצעירים "מאוימי ההתאסלמות" ולהוריהם. אבל גורמים העוסקים בביטחון הקהילה מעלים עוד אפשרות שמבחינתם אינה כל כך מטורפת כפי שהיא נשמעת: מה יהיה על אותם מתאסלמים בסתר כשיחליטו לנצל, אולי בהשראת דאעש, את חוק השבות ולעלות ארצה? ואולי המסע הזה כבר התחיל?