הזוכה המפתיע בפרס הנובל לשלום הוא נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס. חמישה ימים אחרי שאזרחי קולומביה דחו במפתיע את הסכם השלום עם מחתרת פאר"ק במשאל עם, הודיעה היום ועדת פרס נובל לשלום כי הנשיא חואן מנואל סנטוס הוא הזוכה בפרס היוקרתי על מאמציו לסיים את מלחמת האזרחים הממושכת ביותר באמריקה הלטינית.
בהודעת הוועדה הנורבגית נאמר כי סנטוס זוכה "בשל מאמציו הנחושים להביא לסיומה של מלחמת האזרחים שנמשכת יותר מחמישים שנה, מלחמה שגבתה את חייהם של לפחות 220 אלף קולומביאנים ועקרה קרוב לשישה מיליון בני אדם". סנטוס יקבל את הפרס בשווי שמונה מיליון קרונות (960 אלף דולר) בטקס בנוכחות משפחת המלוכה באוסלו ב-10 בדצמבר.
חברי הוועדה ציינו כי "הפרס צריך להיראות גם כהוקרה לעם הקולומביאני, אשר על אף קשיים עצומים והתעללויות, לא ויתר על התקווה לשלום צודק, ולכל הצדדים שתרמו לתהליך השלום. ההוקרה הזו שייכת לא פחות לנציגי אין ספור הקורבנות של מלחמת האזרחים". בתגובה לזכייתו כי הוא מקווה שהפרס יעזור לקדם את השלום במדינה. בראיון לתקשורת הנורבגית אמר סנטוס כי הוא "המום ומודה מאוד", וכי הפרס הוא "בעל ערך לא ישוער לקידום תהליך
השלום בקולומביה".
חואן מנואל סנטוס, אמר בתגובה לזכייתו כי הוא מקווה שהפרס יעזור לקדם את השלום במדינה. "אני המום ומודה מאוד", אמר סנטוס והוסיף כי הפרס הוא "בעל ערך לא ישוער לקידום תהליך השלום בקולומביה". מנהיג ארגון הגרילה המרקסיסיטי "FARC" רודריגו לונדונו הגיב בחשבון הטוויטר שלו לזכיית נשיא קולומביה, חואן מנואל סנטוס בפרס הנובל לשלום ואמר כי "הפרס היחד אליו אנחנו שואפים הוא השלום וצדק חברתי עבור קולומביה".
מלחמת האזרחים בקולומביה פרצה בשנת 1964 כאשר ארגון פאר"ק (ראשי תיבות של "הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה") החל במאבק נגד השלטון בבוגוטה במטרה להקים מדינה מרקסיסטית תוך שימוש בטקטיקות של גרילה וטרור. החמושים, שפעלו מתוך הג'ונגלים, הפעילו מכוניות תופת, ביצעו מעשי רצח וחטפו אנשי ביטחון, פוליטיקאים, אנשי עסקים, אזרחים מקומיים ואזרחים זרים. המחתרת, שהופיעה ברשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית, האו"ם והאיחוד האירופי, גם חטפה אלפי ילדים והפכה אותם לחיילים.
בסוף אוגוסט, אחרי שיחות שנמשכו ארבע שנים בהוואנה בתיווכו של נשיא קובה ראול קסטרו, הודיעו ממשלת קולומביה וארגון הפאר"ק כי הצליחו לגבש הסכם היסטורי שנועד לשים קץ לסכסוך המזוין הארוך ביותר בתולדות אמריקה הלטינית. הטקס נחתם על ידי סנטוס ועל ידי מנהיג המחתרת, רודריגו לונדונו המכונה "טימושנקו", בטקס חגיגי בנוכחות עשרות מנהיגים.
בהתאם להסכם, פאר"ק אמור להפוך מארגון צבאי-חמוש למפלגה פוליטית ויוותר על כל אמצעי הלחימה שברשותו ועל מעורבותו בסחר בסמים. 7,000 הפעילים שלו, בהם גם לוחמים שצורפו לארגון בתור ילדים, ישולבו מחדש בחברה הקולומביאנית. בנוסף, הממשלה התחייבה לקדם תוכניות פיתוח באזורים החקלאיים, שבהם היו מרבית תומכי הארגון, ולשלם פיצויים לקורבנות. כמו כן, נקבע כי יוקם בית דין מיוחד שבו יתקיימו משפטים על פשעים שקשורים לתקופת הלחימה, אולם מי שיודו בפשעים נגד האנושות לא יישלחו לכלא וירצו עונשים חלופיים.
עם זאת, ההכרזה על פרס נובל לסנטוס מגיעה ברגע המבחן הדרמטי ביותר של תהליך השלום. ביום ראשון נערך משאל עם על ההסכם ובסיומו התברר במפתיע כי 50.2 אחוז מהאזרחים הצביעו נגדו לעומת 49.8 אחוז לטובתו, פער של כ-61 אלף קולות בלבד. למרות זאת, הבהירו סנטוס וטימושנקו כי הם מחויבים להמשיך את התהליך, אם כי בממשלה הזהירו כי הפסקת האש עשויה להגיע לסיומה בסוף החודש.
החשש העיקרי הוא שסנטוס ייאלץ לשנות את ההסכם בשל דרישות מחנה המתנגדים, בהובלתו של הנשיא לשעבר אלוורו אוריבה, שהביעו מחאה על הכוונה לאפשר למנהיגי פאר"ק להשתלב במערכת הפוליטית ובשל הפטור מעונש בכלא למעורבים בפשעים.
דוברת ועדת פרס נובל הבהירה כי תוצאות משאל העם אינן דחייה של תהליך השלום אלא של סעיפים מסוימים בהסכם וכי סנטוס עדיין ראוי לפרס. "הוועדה מקווה שהפרס הזה יעניק לו חוזק להמשיך במשימה הקשה הזה", אמרה. "יותר מכך, הוועדה מקווה שבשנים הבאות, העם הקולומביאני יקצור את פירות תהליך הפיוס".
228 אישים ו-148 ארגונים היו מועמדים לפרס היוקרתי וסנטוס הוזכר כאחד השמות הבולטים ביותר שעשויים לזכות. מועמדים אחרים שנחשבו לבעלי סיכויים גבוהים היו חברי צוות המשא ומתן בין המעצמות לבין איראן על ההסכם הגרעיני וחברי "הקסדות הלבנות", ארגון ההגנה האזרחי בסוריה, שעסוקים בחילוץ הנפגעים בעקבות ההפצצות הכבדות.
באופן מפתיע, שניים מהמרוויחים הגדולים של קריסת הסכם השלום היו מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, ושר החוץ האיראני מוחמד זריף. ועדת פרס הנובל לשלום הודיעה בתגובה להחלטה הקולומביאנית כי היא מסירה את המדינה מרשימת המועמדים לפרס היוקרתי, מה שמציב את קרי וזריף כמועמדים העיקריים לפרס בשל הסכם הגרעין.
הבחירה הלא צפויה הדגימה שוב עד כמה קשה לחזות מי יזכה, כפי שקרה בשנה שעברה. אז היו מועמדים לזכייה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, עיתון רוסי וכומר אריתראי, ובסוף זכו ארבעה ארגונים טוניסאיים שפעלו כקוורטט והתחייבו להחזיר את הדמוקרטיה למדינה. השנה הוגשו למכון הנובל הנורבגי 376 מועמדויות לפרס, גידול עצום מהשיא הקודם שנקבע בשנת 2014 ועמד על 278 מועמדויות. כלומר טווח האפשרויות היה רחב מאוד.