"אנחנו זוכרים את כל הלכלוך שאמרו וכתבו על טראמפ", אמרה צעירה שנדחקה בין מאות מפגינים שהצטופפו בפינת רחוב 56 והשדרה החמישית, הצומת היוקרתי של מנהטן שבמרכזו ניצב מגדל טראמפ. "בשם אלוהים, הקו קלוקס קלאן הצביעו בעדו וניאו־נאצים באמריקה מעריצים אותו", צעקה אישה אחרת. 

המחאות ההמוניות נגד הנשיא הנבחר דונלד טראמפ נמשכו בסוף השבוע בערים הגדולות ובריכוזים אורבניים ברחבי ארצות הברית, בהם מיאמי, פילדלפיה, פורטלנד, אטלנטה, שיקגו, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס.



אבל להפגנות בתפוח הגדול הייתה משמעות מיוחדת. ניו יורק גאה במוניטין שלה כמעוז הליברליות ונושאת דגל הפוליטיקה החברתית בארצות הברית. "הוא לא הנשיא שלנו", "זאת לא אמריקה שלנו", היו בין הדברים שצעקו אלפי המוחים, בעוד השוטרים ניסו להרחיק אותם אל מאחורי מחסומים. המפגינים נראים כועסים ומאוכזבים כי קיומם לא בא לידי ביטוי מספיק בתוכניות החדשות המשודרות בארצות הברית. "הבאתי את ילדי להפגנה כי חשוב לי שיהיו שותפים לאווירה של מחאה על נשיא נבחר כמו טראמפ", אמרה מפגינה לכתב ערוץ טלוויזיה מקומי.



רוב העוברים ושבים הביטו בהפגנה באהדה. "אני יכולה להבין אותם", אמרה אישה שחצתה את הכביש עם עגלת תאומים. מנגד, היו שהשמיעו גידופים. "לכו לעזאזל", צעק גבר קשיש ונופף במקל ההליכה שלו באיום.



"ניו יורק הרוויחה נשיא שהוא יליד העיר והפסידה את אחד הצמתים הסואנים בכרך", קונן "ניו יורק טיימס" בדיווח על הפגנות האלפים מול מה שהעיתון תיאר כ"הבית הלבן המתנשא ל־58 קומות". לפי הדיווח, "הפינה מלאה בבריקדות שהציבה המשטרה, שוטרים ובלשים לבושים בגדים אזרחיים מפטרלים בסביבה. אפילו השמיים מעל למגדל טראמפ הוכרזו ביום שישי האחרון 'אזור אווירי מוגן'".



בחירה צורמת


אוכלוסיית המטרופולין ניו יורק הנה מגוונת מבחינה דמוגרפית וכוללת מיעוטים מגזעים, מוצאים ודתות שונים. על רקע העובדה שהעיר היא מודל לדו־קיום ופלורליזם שכמעט אינם מופרים, בחירתו של טראמפ – שיצא במשך המרוץ שוב ושוב נגד מיעוטים, בהם שחורים, היספנים ומוסלמים – צורמת במיוחד. "בניו יורק, אולי יותר מערים אחרות, טראמפ כנשיא מצטייר כמפלצת ונתפס כאיום מוחשי לליברליות וסכנה ממשית להמשך הדו־קיום השליו של האוכלוסיות השונות בכרך הגדול", מסביר נשיא חברה לייעוץ פוליטי. "בהפגנות האלה מתחוורות תוצאות הבחירות במלוא משמעותן. ההפגנות נגד טראמפ בערים הגדולות חושפות באופן בולט את ארצות הברית השסועות והזועמות".



בשבועות, ובייחוד בימים שלפני הבחירות, מי שהכריזו שלא ישלימו עם ניצחונה של המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון ויגיבו באלימות לבחירתה היו דווקא תומכיו של טראמפ. כל סקר שפורסם וניבא את ניצחונה של קלינטון גרר מיד הזהרות מפני גל של מהומות שיפרוץ אם תיבחר. אלא שכעת, באופן מפתיע, מי שאינם משלימים עם תוצאות הבחירות הם דווקא תומכיה של קלינטון. באחת ההפגנות בפורטלנד שבמדינת אורגון אחד המפגינים אף נורה.



"המפגינים של הימים האחרונים מזכירים את הצעירים שלפני שנים אחדות כבשו את וול סטריט". המחאה על האי־שוויון החברתי והכלכלי בארצות הברית, 2011
"המפגינים של הימים האחרונים מזכירים את הצעירים שלפני שנים אחדות כבשו את וול סטריט". המחאה על האי־שוויון החברתי והכלכלי בארצות הברית, 2011



"ההבדל הוא שאם קלינטון הייתה מנצחת, הקו קלוקס קלאן היה מפגין את תסכולו בשריפת צלבים, והארגונים האנטישמיים שהצביעו בעדו היו מגיבים בהצפת אתרי האינטרנט בקללות ואיומים נגד שחורים ויהודים", אמר רב קונסרבטיבי במנהטן. "במקום זה מי שאנו רואים מפגינים הם צעירים וצעירות שמביטים קדימה, לשנים הבאות, ופוחדים שנשיא כמו טראמפ מאיים על העתיד שלהם".



הרוב הגדול בהפגנות אכן מורכב מצעירים, המכונים "דור המילניום". "דווקא הם היו אמורים להיות מרוצים מתבוסה של פוליטיקאית ותיקה ששייכת לממסד הפוליטי ומעוגנת חזק במערכת של הממשל הישן והמוכר לעייפה", מסביר עמי הירש, רב רפורמי, שחלק גדול מחברי בית הכנסת שלו "סטיבן וייז" במזרח מנהטן הם זוגות צעירים. "אבל דור המילניום גדל והתחנך על פתיחות, סובלנות ופלורליזם. בני הדור הזה אינם מבינים שגזע, מין או מוצא אתני עלולים לסכסך בין אנשים. התעמולה של טראמפ, התוכן והטון של הצהרותיו מנוגדים באופן מוחלט לערכים שעליהם גדלו אותם צעירים".



לדברי הירש, "מה שרואים בהפגנות בניו יורק ובערים גדולות בארצות הברית הוא צעירים וצעירות המומים ומוטרדים שמרגישים איום על ערכי המדינה היקרים להם".



אחת השאלות שמעסיקות את התקשורת והציבור בימים האחרונים, מאז פרוץ ההפגנות, היא מי עומד מאחוריהן; האם מדובר בכוח מאורגן ומתוכנן או במפגן ספונטני ומאולתר. טראמפ עצמו התייחס בשבוע שעבר בחשבון הטוויטר שלו לגל המחאות נגדו וכתב: "אני אוהב את העובדה שלקבוצות הקטנות של המפגינים אמש יש תשוקה למדינה הגדולה שלנו. כולנו נתאחד בגאווה". לאחר מכן הוסיף: "מפגינים מקצועיים, שמוסתים בידי התקשורת, מוחים. זה מאוד לא הוגן".



"אני לא בטוח אם זאת תופעה של ציוץ ארעי או משהו יותר רציני", אמר רב רפורמי בניו יורק. סימור רייך, פרקליט שכיהן בעבר כיו"ר ועידת הנשיאים, אמר: "הצעירים המפגינים מזכירים לי את הצעירים שלפני שנים אחדות כבשו את וול סטריט. אני לא בטוח שהם מתומכי הילרי קלינטון".



אברהם פוקסמן, שעמד במשך ארבעה עשורים בראש הליגה נגד השמצה, סבור שמה שהוציא אלפי אנשים לרחובות בערים הגדולות להפגנות נגד הנשיא הנבחר הוא "הלם ותחושות של טראומה בקרב אלה שהיו בטוחים שקלינטון תנצח. ההפגנות הן ביטוי לאכזבה ותסכול. אנשים פשוט לא האמינו שאדם כמו טראמפ ייבחר לנשיא שלהם".



לצחוק או לבכות


בינתיים, בישראל מנסים להעריך אם הנשיא הנבחר יהיה טוב למדינה. אלא שלדברי בכיר יהודי, הניסיונות להעלות השערות על תפקודו של טראמפ כנשיא מיותרים: "פוליטיקאים ואנשי ציבור בישראל לא מבינים שמדובר באדם שאין לו שום אידיאולוגיה, שום אג'נדה פוליטית מסודרת ושום תוכנית מאורגנת. ישראל לא יכולה להרוויח מנשיאותו מסיבה פשוטה: הוא בלתי צפוי לחלוטין".



"מפגינים מקצועיים, שמוסתים בידי התקשורת, מוחים". טראמפ ורעייתו מלאניה
"מפגינים מקצועיים, שמוסתים בידי התקשורת, מוחים". טראמפ ורעייתו מלאניה



הבכיר, המזוהה כבעל עמדות ימניות מוסיף: "אני לא יודע אם לצחוק או לבכות כשאני שומע את ההערכות שטראמפ יעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. הוא יקבל טלפון מאחד מבני המלוכה בסעודיה או מברק מנשיא מצרים והוא ישכח בכלל היכן ירושלים". לדברי אותו בכיר, הוא מתכוון לבקר בקרוב בישראל, "להיפגש עם ידידי בממשלה ובכנסת ולהסביר להם אחת ולתמיד מיהו ומהו דונלד טראמפ".



בעולם עוקבים בעניין רב אחרי ההפגנות נגד טראמפ ברחבי ארצות הברית. דיפלומטים במטה האו"ם מספרים כי הם מקבלים מבירותיהם בקשות בהולות לדווח מיד על התנהלות ההפגנות. "ההפגנות וההמונים המשתתפים בהן מאשרים את הפחדים מטראמפ, הרווחים בבירות העולם החופשי", הסביר דיפלומט מערבי. "אני לא בטוח שהמפגינים בארצות הברית מודעים לתמיכה שהם זוכים לה בהרבה ערים גדולות באירופה".