כנער מתבגר ברובע סקרברג שבבריסל, מצא את עצמו איסמעיל סעידי במשבר זהות עמוק. מצד אחד, הוא ראה את עצמו כבן למשפחה מוסלמית של מהגרים ממרוקו. מצד שני, ראה כיצד הנערים הנוצרים בבית הספר מסתכלים עליו כעל אחר. את המקלט מצא בקרב מטיפים סעודים שניסו להראות לו ולחבריו כיצד הם שחקנים במאבק בין הכוחות הטובים - כלומר, המוסלמים - לבין הכוחות הרעים שמיוצגים על ידי תושבי המערב. המטיפים אף ניסו לשלוח את הצעירים לפקיסטן, לאפגניסטן ולעיראק כדי להיחשף לאסלאם ולהילחם בשמו ולמענו.

סעידי הצליח להשתחרר מציפורני המטיפים הקיצונים אחרי שהבין כי הוא שייך לחברה הבלגית, או כמו שהוא מגדיר את עצמו כיום, "אני מוסלמי בלגי שמשתייך לתרבות יהודית נוצרית. אני חוגג את הרמדאן ועיני נוצצות בחג המולד". הוא שירת במשטרה במשך 15 שנה לפני שהחל לפתח קריירה כתסריטאי ובמאי קולנוע, ובהמשך כמחזאי וכשחקן תיאטרון.

אולם בעודו מצליח להשתלב בחברה, ראה סעידי כיצד רבים מחבריו נופלים קורבן להקצנה הדתית. חלקם אף פנו לדרך הג'יהאד ונסעו לאזורי הקרבות בעיראק ובסוריה. "תחזרו! עבדו עליכם! שיקרו לכם!", קרא סעידי לחבריו בראיון שהעניק בשנה שעברה. "כשקוראים בקוראן, אפשר לראות שהוא מטיף לאותם ערכים אוניברסליים כמו התורה: חיים מכובדים, מתוך צדק וסובלנות".

בדצמבר 2014 החלו ההופעות של ההצגה "ג'יהאד", פרי עטו של סעידי. המחזה מביא את סיפורם של שלושה צעירים מבריסל - בן, רדה ואיסמעיל - שהחליטו לנסוע לסוריה כדי להילחם בשורות פעילי הג'יהאד. הצופים נחשפים לדיונים שמקיימים השלושה במהלך המסע שלהם, שעובר באיסטנבול בדרך לחומס. הם משוחחים על הקצנה, על מאבק דתי ועל הפחדים והחששות שלהם, ולאחר מכן מתקיים דיון בין סעידי לבין הקהל. "קודם כל, זאת קומדיה, ו'ג'יהאד' גורם לאנשים לצחוק מקלישאות על כל הדתות, שובר את הטאבו לגבי כל אחת מהן", נכתב בדף הרשמי של המחזה. "איסמעיל סעידי מפיל את החומות בין הקהילות ומעורר צחוק ודמעות למען 'חיים טובים יותר ביחד'".

שבועות ספורים לאחר שהמופע יצא לדרך, התרחשו בפריז הפיגועים במערכת "שארלי הבדו" ובמרכול היהודי "היפר כשר", שהיו יריית הפתיחה לגל פיגועים בצרפת שעדיין לא נפסק ושחלקו הגדול קשור לתאי טרור שפועלים מתוך בלגיה. מתקפות הטרור הפנו זרקור לעבר הצורך להיאבק בקיצוניות, וההצגה של סעידי הפכה לסיפור הצלחה בבלגיה, ולאחר מכן גם בצרפת - עשרות אלפי בני אדם צפו בה, בהם גם תלמידי בתי ספר. "הייתי יכול להיות אחד מהם, ובגלל זה הרבה צעירים מזהים את עצמם בדמויות שלי", אמר סעידי, "ההצגה הזו מאפשרת להם להשמיע קול ולפגוש מישהו כמוני שחווה את אותם קשיים".

לאחר ההצלחה של "ג'יהאד", שזכתה גם לעיבודים בהולנד וביפן, יצא סעידי בחודש שעבר עם הצגה חדשה שנושאת את השם התנ"כי "גיהינום". הפעם מספרת העלילה על גבר בלגי שעבר הקצנה וביצע פיגוע בבית ספר יהודי, שבמהלכו נרצחו מספר ילדים והוא עצמו איבד את רגליו. בבית הכלא נפגש המחבל, בגילומו של סעידי עצמו, עם כומר נוצרי, ובבית החולים הוא משוחח עם יהודייה שאיבדה את שפיותה.

גם הפעם, השיחות בין השלושה עוסקות בגזענות, באלימות, בשנאת האחר, באנטישמיות, בדיאלוגים חדים וכואבים, אך גם לא פעם מצחיקים, שמובילים למערכת יחסים חדשה בין הדמויות. בראיון שהעניק אחרי ההצגה הראשונה הודה סעידי כי הוא מרוצה מכך שנשמעו צחוקים בקהל על אף סיפור המסגרת הקשה. "הם רואים אותי שם, בכיסא גלגלים, אני אומר להם שהרגתי אנשים, ואני עדיין יכול לגרום להם לצחוק כי אני צוחק על עצמי", הסביר. "זה נגע ללבי בהצגה הראשונה. שמעתי ילדים צוחקים, זה כל כך יפה. אז אני אמשיך עם זה".

 חשיבות ההומור

בין הצופים בהצגה בבריסל בסוף השבוע שעבר הייתה גם מיוריאל דומנק, שעומדת בראש הוועדה הבין-משרדית במשרד הפנים למניעת הקצנה ופשיעה. "הומור הוא כלי חשוב מאוד במאבק הזה, נשק למניעה המונית", זוהי המנטרה המרכזית שמקדמת דומנק כחלק מהמדיניות להתמודדות עם תופעת ההקצנה, והיא שבה על המשפט הזה גם אחרי שצפתה בשתי ההצגות של סעידי.

דומנק, לשעבר הקונסולית הכללית של צרפת באיסטנבול ויועצת ביטחונית במשלחת הצרפתית במטה נאט"ו בבריסל, מונתה לתפקיד מזכ"ל הוועדה באוגוסט האחרון, ובמסגרתו היא אחראית ליישום המדיניות הממלכתית למאבק בהקצנה הגוברת. תוכנית הפעולה הרשמית הוצגה לראשונה באפריל 2014, עוד לפני שהחל גל הפיגועים שפקד את צרפת, ועודכנה במאי שעבר כדי לכלול גם את המאבק בטרור. המשימות המרכזיות של המדיניות הן לאתר את מגמות ההקצנה מוקדם ככל האפשר ולפתח נרטיב נגדי.

במסגרת פעילותה, אחראית דומנק על התיאום בין משרדי הממשלה הרלוונטיים, ופועלת גם מול הנציגויות הממשלתיות במחוזות השונים בצרפת ומול הרשויות המקומיות ונציגי החברה האזרחית. היחידה של דומנק מטפלת בהכשרה של 20 אלף אנשי מקצוע שמהווים את חוד החנית במניעת ההקצנה ובפעולה נגד מגמות ההקצנה, ומספקת מימון ל-120 מסגרות שמקנות ליווי חברתי-חינוכי או פסיכולוגי לצעירים שעברו הקצנה ולמשפחותיהם.

השבוע הגיעה דומנק לביקור בישראל, ובמהלכו נפגשה עם בכירים במשרד החוץ, במשרד הפנים ובמשרד לביטחון הפנים על מנת לדון בהיבטים השונים של המאבק של שתי המדינות בהקצנה. כמו כן, היא קיימה יחד עם שגרירת צרפת בישראל, הלן לה גל, דיון סגור עם המומחים של המכון הבינלאומי למאבק בטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, שבו הציגה את המשימות שלה ואת האתגרים שבפניהם היא ניצבת.

תמונת המצב שהציגה דומנק במפגש הסגור אינה פשוטה. היא סיפרה כי כיום כולל מאגר המידע פרטים על כ-16 אלף קיצונים מוסלמים - 80% מתוכם הם גברים ו-80% הם גם בגירים, אולם מרביתם מתחת לגיל 26. 36% מהקיצונים התאסלמו, 90% מתגוררים באזורים עירוניים תעשייתיים. ובניגוד לגרסה המוכרת, שלפיה בתי הכלא הם חממה להקצנה, מציינת דומנק כי 70% מכלל הקיצונים כלל לא היו בכלא קודם לכן.

מיוריאל דומניק. צילום: AFP

אולם הנתונים הרשמיים שהציגה ממשלת צרפת בסוף השבוע שעבר מעידים שוב על מידת הסכנה מצד מי שכן עברו לפעילות אלימה. מהנתונים עולה כי 2,288 פעילי ג'יהאד מחזיקים כיום באזרחות צרפתית - 695 מתוכם נמצאים בסוריה ובעיראק ועוד 240 כבר נהרגו. 173 נמצאים בשלבי מעבר לאזורי הלחימה ועוד 200 כבר שבו לצרפת, ובנוסף ישנם 980 פעילים ששואפים להגיע לאזורי הלחימה. במקביל נמשכים סיכולי הפיגועים בתוך צרפת, כמו המעצר השבוע של צעיר בן 18, שחשוד בתכנון פיגוע בעיר ליל, והמעצר בסוף השבוע שעבר של שני גברים ונערה בת 16 ממונפלייה שחשודים בתכנון פיגוע "מיידי" במדינה.

כדי לזהות את הקיצונים מוקדם ככל האפשרי, אחד הכלים המרכזיים שמשמשים את אנשי הצוות של דומנק הוא קו חם שהקימה הממשלה בשנת 2014, המאפשר לקרובי משפחה ולחברים לדווח על החשש שלהם כי אחד ממכריהם מתחיל לגלות נטיות קיצוניות. לפי דומנק, כל שיחה נמשכת בממוצע שעה וחצי, וישנם סימנים שונים שמאפשרים לזהות אם אנשים מתחילים במגמת הקצנה, למשל אם הם מפסיקים להקשיב למוזיקה, לא משתמשים יותר באיפור, ואם הם נראים כמי ש"חיים בעולם אחר שבו כולם חושבים אותו דבר".

 סיוע מוסלמי

מנהל המכון הבינלאומי, פרופ' בועז גנור, ויו"ר המכון, ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, העלו בפני דומנק את השאלה מדוע מדובר רק במאבק בהקצנה ואם מדובר בניסיון להימנע משימוש במונח "טרור".

דומנק הדגישה כי היא אחראית רק על ההיבט של הקצנה מבחינת איתור הקיצונים, המעקב אחריהם ופעולות השיקום, בעוד שירותי הביטחון הם שעוסקים בהתמודדות עם הטרור ובהגדרה של מיהו טרוריסט, אם כי יש שיתוף פעולה הדוק בין הצדדים. "אין בכך כדי להכחיש את החשיבות של מאבק בטרור. התעלמות מטרור תביא להתעלמות מהצורך במאבק בקיצוניות", אמרה דומנק ומיד הבהירה כי "אף שיש 16 אלף קיצונים, זה לא אומר שכולם טרוריסטים".

דומנק הודתה כי הפיגועים אילצו את צרפת, מדינה שחרתה על דגלה את העקרונות "חופש, שוויון ואחווה", להתמודד עם המתח הלא פשוט שבין ביטחון המדינה לזכויות אדם ואזרח, ונאלצה לשים יותר דגש על שיקולי הביטחון. "היינו צריכים לשנות את החוק כדי לאסוף מידע על קיצונים. למשל, לקבל היתר לבצע סוג של פרופיילינג המבוסס על בסיס אתני", הסבירה דומנק, שהדגישה כי המידע לא יכול להישמר במאגרים יותר מחמש שנים וכי מדובר במספר זעום של בעלי גישה למאגרי המידע על הקיצונים.

אחת השאלות שעלו במהלך הדיון נגעה לתפקידה של הקהילה המוסלמית המתונה באסטרטגיה הכוללת. דומנק הדגישה כי היא רואה בשיתוף הפעולה של הקהילה, החל בצעירים ועד מנהיגי הדת, חלק בלתי נפרד במאבק בתופעת ההקצנה. היא ציינה לטובה את פרויקט קאפרי בבורדו, אשר ממומן על ידי הוועדה הבין-משרדית של דומנק, ובמסגרתו יש שיתוף פעולה בין המועצה העירונית לבין הפדרציה המוסלמית של מחוז ג'ירונד כדי להציג נרטיב נגדי מול הטיעונים הקיצוניים, להכשיר גורמים חברתיים שיזהו סימנים של הקצנה, ולהבטיח סיוע פסיכולוגי למי שעוברים את תהליך ההקצנה ולבני משפחותיהם.

"אני לא רוצה מנהיגים דתיים שרק יגידו שאין לזה קשר לאסלאם ויגנו פיגועים", ציינה דומנק. "אני רוצה מנהיגים דתיים שגם ימלאו תפקיד פעיל לצד עובדי רווחה והחברה האזרחית כדי להתמודד עם האתגר".

כחלק מהצורך להציג נרטיב מנוגד לתעמולה הקיצונית, נעשה שימוש מסיבי בקמפיינים, בעיקר ברשתות החברתיות שהפכו לכלי גיוס מועדף עבור דאעש וארגוני טרור אחרים. בינואר 2015, מיד אחרי הפיגועים ב"שארלי הבדו" וב"היפר כשר", הושק קמפיין בשם "לעצור את הג'יהאד", שפונה למי שנחשפים לסרטוני הג'יהאד ומציג בפניהם את האמת הנסתרת שעומדת מאחוריהם.

הקמפיין האחרון עד כה - שיצא לדרך בנובמבר האחרון וכותרתו: "תמיד יש בחירה" - כולל משחק תפקידים אינטראקטיבי, שבו אפשר ללכת בדרכם של שני צעירים, אמה ומהדי, ומדריך את השחקנים בשלבים השונים של הגיוס הקיצוני תוך מתן הסבר על המסרים הסמויים. לפי דומנק, מדובר בהצלחה מסחררת מאחר שהקמפיין כבר זכה לחשיפה של 90% מכלל הציבור וממשיך לזכות בתהודה ברשתות.

"בסופו של דבר, צריך לספק חזון חיובי, משהו חיובי לשאוף אליו, וזה אחד האתגרים המרכזיים. הנרטיב הנגדי הטוב ביותר לתעמולה הקיצונית הוא שגשוג", הדגישה דומנק. "הסיבה לכך שצרפת מוצאת עצמה בקו החזית של הטרור היא ההצלחות שלנו בשילוב של קהילות מרקעים שונים. הסבים שלי משני הצדדים לא נולדו בצרפת, והממשלה שלנו היא הגדולה ביותר באירופה מבחינת מספר המהגרים שמכהנים בה, כמו שרת החינוך נג'אט ואלו-בלקאסם ושרת העבודה מרים אל-חומרי".

hayim30@gmail.com