אם להאמין לסקרי דעת הקהל נכון לעכשיו, מי שייבחר ב־7 במאי לנשיא הרפובליקה החמישית של צרפת יהיה עמנואל מקרון, הנשיא הצעיר ביותר בתולדותיה, בן 39, צעיר יותר אפילו מג’ון קנדי כשזה נבחר לנשיאות ארצות הברית, ורבים אכן רוצים לראות בו "קנדי צרפתי". לראשונה, הוא יהיה נשיא שלא יעמוד בראש אחת המפלגות המסורתיות, ושעד הבחירות לאסיפה הלאומית חודש אחר כך, ואולי גם אחריהן, לא יהיה לו אפילו ציר אחד בפרלמנט. הנשיא הזה גם לא היה מעולם נבחר ציבור, אף שכיהן בכמה תפקידים ממלכתיים בכירים על תקן מומחה. בקיצור, מדובר במהפך, או אפילו ב"מהפכה", כשם הספר שהוציא מקרון לקראת הבחירות.

עד לפני חמש שנים לא אמר שמו של מקרון דבר לציבור הרחב. הוא נולד בעיר אמיין שבמערב צרפת לזוג רופאים. בגיל 20 נשא לאישה את בריז’יט טרונייה, המבוגרת ממנו ב־24 שנים, אם לשלושה מנישואיה הראשונים, שהייתה המורה שלו ללשון ולדרמה בבית הספר התיכון הקתולי שבו למד. הרומן ביניהם החל עוד כשהיה בן 16, אבל נשמר בסוד. מקרון עבר את המסלול השמור לאליטות הצרפתיות: בית הספר הגבוה למדע המדינה ובית הספר הגבוה למנהל, וטיפס במהירות בשלבי המנהל הציבורי, שממנו פרש ב־2008, כדי להיכנס כבנקאי עסקים לבנק רוטשילד. משרה זו הפכה אותו בהמשך למטרה להתקפות אנטישמיות.

ב־2012 עסקה של קניית חברה־בת של חברת התרופות פייזר בידי נסטלה הפכה את מקרון למיליונר. בבנק צפו לו עתיד מזהיר, אבל אז מקרון ערך עוד מפנה בקריירה, כשהנשיא הנבחר פרנסואה הולנד, פטרונו במפלגה הסוציאליסטית, הזמין אותו לכהן כסגן המזכיר הכללי של ארמון הנשיאות וכיד ימינו של הנשיא לענייני כלכלה. ב־2014 התמנה מקרון לשר־על הממונה על משרדי האוצר, הכלכלה והדיגיטל ונתן מפנה סוציאל־ליברלי למדיניות הממשלה בעזרת חוק הצמיחה ושוויון הסיכויים הכלכלי, ששינה את יחסי העובדים והמעבידים, העניק גמישות רבה יותר הנוגעת לעבודה ביום המנוחה, יום ראשון, ופתח ענפים לתחרות.

כבר במהלך הכהונה מקרון בנה את מועמדותו לנשיאות, רעיון שדחפה בכל כוחה גם רעייתו. באפריל 2016 הוא הקים תנועה על־מפלגתית בשם ״אן מארש!" (״נצעד!״). לפי מקורות רבים, הנשיא הולנד, שהתייאש מעתיד המפלגה הסוציאליסטית, נתן לו את ברכתו השקטה. באוגוסט 2016 פרש מקרון מן הממשלה, כדי להתמסר למרוץ לנשיאות, והפך עד מהרה לגורו של המהפכה הדיגיטלית, הטכנולוגית והאקולוגית. בין היתר, במצע שלו השוואת תנאי הפנסיה לכל המגזרים ומהפכה בחיים הפוליטיים, שלא תאפשר עוד לנבחרים להעסיק בני משפחה או לעבוד בשירות גורמים עסקיים.

בספרו מציג את עצמו מקרון כמי שאינו ימין ואינו שמאל, אלא מייצג ״דרך שלישית״ וכמי שרוצה להגן על העובדים ולאו דווקא על התעסוקה. כמו כן, הוא טען גם שאין תרבות צרפתית, אלא זו שנוצרה בצרפת, ושהקולוניזציה הצרפתית באלג’יריה הייתה פשע נגד האנושות. בקרב עמיתיו לשעבר במפלגה הסוציאליסטית יש מי שמאשימים את מקרון במגמות פשיסטיות. "מהבטן של לא ימין ולא שמאל נולדת המפלצת", אומר השר לשעבר ונסן פיון.

עמנואל מקרון. צילום: רויטרס

בקלחת הרוסית

הנישואים החריגים של בני הזוג מקרון הזינו את גל השמועות סביבו, שנמשך כבר חודשים, מאז הצטרף למרוץ. אחת השמועות על מקרון היא שהוא למעשה הומוסקסואל בארון שמנהל ״חיים כפולים״, ומי שמוצג בתור "בן זוגו האמיתי" הוא איש התקשורת הבכיר ומנהל הרדיו הממלכתי של צרפת, מתיו גאלה. הגדיל לעשות הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, שהגדיר את מקרון "קצת גבר, קצת אישה. זו האופנה עכשיו. אנדרוגינוס. ואלה שאוהבים אותו הם אלה שלא אוהבים שמחייבים אותם לבחור״.

בחודש שעבר, במהלך עצרת של צעירי התנועה שלו, עלה מקרון לבמה ותקף את השמועה. "אתם שומעים שאני מנהל חיים כפולים״, אמר מקרון. ״השמועות הללו גרמו אי־נעימות לאשתי, אבל אני מבטיח לכם שאני חולק איתה את חיי מהבוקר עד הערב, והיא שואלת את עצמה איך אני עומד בכך פיזית. מכל מקום, לא שילמתי לה משכורת על כך״.

מקורן של השמועות הוא, כנראה, במוסקבה, שמנסה, לפי גורמים שונים, לעזור לקידומו של מועמד הרפובליקנים פרנסואה פיון, המיודד עם פוטין ותומך בתפקיד של רוסיה בסוריה. לפי הפרסומים, מייסד ויקיליקס ג’וליאן אסאנג’ מסר על כך חומר לעיתון "איזבסטיה". בד בבד, אחד הפעילים הרפובליקנים התראיין לסוכנות הרוסית "ספוטניק״ ואמר שמקרון נתמך בידי "לובי הומוסקסואל עשיר מאוד״. הכוונה, כנראה, לאיש העסקים פייר ברז’ה, בן זוגו לשעבר של המעצב איב סן לורן.

מי שעוד תומכת במקרון היא סגולן רויאל, השרה לאיכות הסביבה, בת זוגו לשעבר של הנשיא הולנד, שהייתה בעצמה מועמדת לנשיאות והייתה הראשונה להודיע על תמיכתה במקרון. מאז הצטרפו אליו מן המחנה הסוציאליסטי גם נשיא האסיפה הלאומית קלוד ברטולון וראש העיר לשעבר של פריז ברטראן דלנואה. הכל משוכנעים כי בסופו של דבר גם הנשיא הולנד יביע בגלוי את העדפתו את מקרון בסמוך לבחירות במקום לתמוך בבנואה המון, המועמד הרשמי של המפלגה.

בסוף השבוע האחרון חשו יריביו של מקרון עוד יותר בסכנה שהוא מייצג עבורם, כשטיפס בסקרים לראש הדירוג של המתמודדים בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות הרפובליקה. על פי הסקרים, בסיבוב הראשון של הבחירות, שייערך ב־23 באפריל, מקרון יגבר על מועמדת הימין הקיצוני לה פן ב־1% וינצח. בסיבוב השני, כאמור, ב־7 במאי, צפוי מקרון לגבור על לה פן בלפחות 20%.

מרין לה פן. צילום: רויטרס

עקב מתוצאות הסקרים, יריביו של מקרון הפכו אותו למטרה המרכזית להתקפותיהם, ולא רק המילוליות. תחילה גרמו אלמונים נזקים לאולם שבו הוא עמד לנאום. אחר כך פרסם מטה המפלגה הרפובליקנית, במסגרת הקמפיין של מועמדם פרנסואה פיון בטוויטר, קריקטורה על קשריו הענפים של מקרון. בקריקטורה הופיע מקרון בדמות בנקאי בעל אף ארוך ומעוקל, חובש צילינדר, מעשן סיגר ובידיו מגל סובייטי, המסמל את נאמנותו לקפיטליזם ולקומוניזם כאחד על חשבון מדינת הלאום. לנוכח המחאות החליפו הרפובליקנים את הקריקטורה בצילום של מקרון. פיון עצמו, שיופיע היום בפני הקהילה היהודית, חש לא בנוח לנוכח הקריקטורה בעלת הניחוח האנטישמי ובהודעה תקיפה דרש להסיר אותה ולהעניש את האחראים לפרסומה.

לה פן, שמקרון דחק אותה מהמקום הראשון, מייחדת לו חצים מורעלים במיוחד בהופעותיה. בסוף השבוע אמרה לה פן כי הבחירות יהיו משאל עם בעד או נגד צרפת. בתוך מתנגדיה של צרפת ציינה במקום מרכזי את מקרון המשועבד, לדבריה, לנציגי המנגנון השולט.

בהמשך לחשיפת פרשיותיו על המתמודדים לנשיאות, השבועון הצרפתי ״לה קנאר אנשנה״ חשף גם פרשה הקשורה למקרון. בימים אלה ועדת חקירה של משרד הפנים בודקת את נסיבות ארגונו, על פי דרישת שר הכלכלה דאז עמנואל מקרון, בינואר 2016 של אירוע נוצץ למאות מוזמנים, כדי להפגין את הישגי ההייטק הצרפתי ביריד ההייטק בלאס וגאס. מחירו האסטרונומי של האירוע, כולל לינה למשלחת, הגיע ל־380 אלף יורו.

אנשי המפלגה הרפובליקנית דרשו, כמובן, פתיחת הליך משפטי מיידי כמו זה שנפתח נגד פיון, אבל התלונה של משרד הכלכלה, לכשתוגש, לא תתייחס אישית למקרון, אלא לחברה הממשלתית שארגנה את האירוע. כזכור, אותו שבועון חשף גם את ״פנלופה גייט״, פרשת שחיתות שבמסגרתה נחשד פיון כי העסיק במשך שנים את אשתו פנלופה ושניים מילדיהם הבוגרים והעניק להם משכורת ציבורית עבור עבודות שלא ביצעו.

נגד החרם

מקרון הצליח לעורר גם את זעמה של הקהילה היהודית, כשבאחת מהצהרותיו אמר שהקהילה היהודית איחרה להשתלב בחברה הצרפתית, ושבבתי הספר העצמאיים, כמו המוסלמיים והיהודיים, "לומדים לשנוא את הרפובליקה, כי כך מורים הקוראן והתורה". אבל פרט להסתבכות הזאת, מקרון מקפיד לקיים קשרים עם הקהילה, להגיע לאירועיה ולהביע בכל הזדמנות את הערצתו לישראל.

לפני כשנה וחצי, כשביקר בישראל, העניק מקרון ראיון לעיתון זה. ״יש לנו יחסים נרחבים עם כלכלת ישראל, שאותם ניתן לחזק״ אמר אז מקרון. ״נוכל לקבל השראה מישראל... בהתחשב בייחודיות של הכלכלות שלנו ובקשרים המדיניים בין שתי המדינות, נוכל לחזק את היחסים בתחום היזמות, החדשנות והמחקר״.

באותו ראיון מקרון אף גינה את החרם נגד ישראל. "לא נסכים לחרם״, אמר. "צרפת מגנה אותו באופן שיטתי״. בנוגע למלחמה בטרור האסלאמי הקיצוני אמר אז מקרון: “יש היום מציאות של טרור אסלאמי המתפשט באפריקה ובמזרח התיכון, שנובעות ממנו פעולות טרור שלא ניתן היה להתגבר עליהן, במיוחד בצרפת. כדי להגיע לפתרון יש לפעול בשני תחומים. ראשית, לאירופה צריכה להיות מדיניות דיפלומטית, צבאית והומניטרית שמתאימה למצב. התחום השני נוגע לקליטת המהגרים. זהו אתגר הומניטרי לטווח הקצר וגם אתגר פוליטי וכלכלי: לארגן שיתוף פעולה כדי לעמוד בפני הזרם הזה ולמצוא עבודה לאוכלוסייה זו שאינה מיומנת״.