שגרירת ישראל בצרפת עליזה בן נון פנתה במכתב לנשיאת רשת הטלוויזיה "ארטה" צרפת ורוניק קיילה שבו הביעה את "צערה ותדהמתה" של ישראל על סירובה של הרשת להקרין את הסרט התיעודי "עם נבחר ומבודד: האנטישמיות באירופה" של הבמאים הגרמנים יאכים שרדר וסופי הפנר.

השגרירה כותבת כי "מדובר בהסתרת המציאות מהציבור ופגיעה בזכותו למידע", דווקא בשעה שהאנטישמיות מתפשטת שוב בצורה מסוכנת עם "תוצאות הרות אסון לקהילות היהודיות, למדינת ישראל וכלל החברות הדמוקרטיות". במכתבה מזכירה השגרירה בן נון את הפיגועים האנטישמיים הרצחניים בצרפת ומציינת כי האנטי-ציונות נועדה לשלול את זכות הקיום של ישראל ופוגעת במדינה בעלת ברית של צרפת. "לכן", מסיימת שגרירת ישראל, "בשם ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי שמבטאת 'ארטה', חובה להקרין את הסרט".

העיתון הגרמני הנפוץ ביותר, "בילד צייטונג", החליט להעלות את הסרט שנגנז למשך 24 שעות לאתר האינטרנט שלו, כשהוא מסתכן בתביעה על הפרת זכויות. כמה אמצעי תקשורת צרפתים פרסמו את התסריט של הסרט בצרפתית. עורך ה"בילד" הצהיר, כי "הסרט מראה אנטישמיות שיש שמסכימים לה ושרק שתי מלים מגדירות אותה - מבישה ומבחילה. אנו חושדים כי הוא אינו מוקרן משום שאיננו 'תקין' מבחינה פוליטית ומראה מציאות שמרגיזה".

הסרט מתרכז באנטישמיות בחוגי הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני, שבו יש חלק נכבד לארגון החרם נגד ישראל BDS ולמוסלמים באירופה ובעזה. הסרט הוזמן עוד ב-2015 על ידי ארטה והרשת הציבורית הגרמנית ו.ד.ר. ומנהל ארטה צרפת אלן לה דיברדר אומר, כי "הכוונה היתה להראות את התנועות האנטישמיות באירופה כולה".

לדברי הבמאי שרדר , כשאנשי ארטה ראו את התוצאות הם טענו כי הסרט מתרכז יותר מדי בצרפת. "הם לא אהבו שמניתי שם את רשימת כל התקריות האנטישמיות בצרפת מאז 2006", אמר. מנהלי ארטה ביקשו ממנו לצורך איזון לפנות גם לקולנוען פלסטיני ולצלם גם בהונגריה. שרדר הסכים לכל הדרישות ופנה לפסיכולוג הערבי-ישראלי כמאל מנצור וצרף אותו כבמאי שותף. מנצור היה שותף לצילומים שנעשו גם בעזה והראו את ההסתה האנטישמית שם. הוא פרש מתפקיד הבמאי אך עומד היום מאחורי הסרט ואומר, כי הוא נכון ומדויק ומציג תמונה אמיתית.

מנהל התכניות של ארטה מרקט, נסיברה, הסביר לשרדר כי "אנחנו לכודים במצב רגיש בין הלובי היהודי והמוסלמי. לכן לסרט צריכה להיות מסקנה פתוחה...". אבל שרדר סרב והסרט נפסל לשידור. המנהל לה דיברדר טוען היום כי הסרט נפסל כי "אינו שלם ואיכותו ירודה". רשת ו.ד.ר. טוענת, כי הוא אינו עונה על קריטריונים עיתונאיים המקובלים עליה ואיננו מצטט את כל מקורותיו. ההיסטוריון הגרמני מיכאל וולפזאן אמר מצידו, כי מדובר "בסרט הטוב והאמין ביותר שנעשה על הנושא".