17 בדצמבר 1985 היה יום דרמטי בפרלמנט הבריטי, כאשר כל 15 הצירים היוניוניסטים מצפון אירלנד - חברי מפלגת אלסטר היוניוניסטית (UUP) והמפלגה הדמוקרטית־יוניוניסטית (DUP) - הודיעו בבת אחת על התפטרותם. המהלך המשותף בוצע בתגובה להסכם האנגלו־אירי שנחתם חודש לפני כן בין ראש הממשלה הבריטית, מרגרט תאצ'ר, לבין עמיתה האירי, גארט פיצג'רלד, ואשר העניק לראשונה לממשלה האירית זכות דיבור בסוגיות הנוגעות למתרחש בצפון אירלנד, ולמעשה נחשב לאחת מאבני היסוד של תהליך השלום שנועד לסיים את הסכסוך האלים בחבל.

עבור היוניוניסטים, זה כינוים של הפרוטסטנטים שמתגוררים בצפון אירלנד ותומכים בהישארותו של החבל במסגרת הממלכה המאוחדת, מדובר היה בתקיעת סכין בגב מצדה של "גברת הברזל", והם לא הסתירו את חששם כי מדובר בצעד לקראת נטישה בריטית של צפון אירלנד.

הקול הבולט ביותר במחאה נגד תאצ'ר היה של מנהיג ה־DUP, הכומר איאן פייזלי, שבעבר כבר כינה את ראש הממשלה "בוגדת" בשל שיחותיה עם האירים. בדרשה בפני קהל מאמיניו בכנסייה הוא השווה את תאצ'ר ל"איזבל שביקשה להרוס את ישראל בתוך יום", ובמכתב ששלח לראש הממשלה הוא האשים כי "אנחנו יודעים כעת שאת הכנת את היוניוניסטים באלסטר בשביל להקריב אותם על מזבח התועלתנות הפוליטית. הם הצאן להקרבה על מנת לפייס את הזאבים מדבלין".

אותם ימים של סוף 1985 היו אחת מנקודות השבר בין הקהילה היוניוניסטית לבין תאצ'ר, והזיכרונות של ההסכם האנגלו־אירי הותירו את חותמם גם שנים רבות לאחר מכן. כאשר "גברת הברזל" הלכה לעולמה באפריל 2013, אמר פייזלי כי תאצ'ר אומנם "הקשיבה לעמדות היוניוניסטים וכיבדה אותם", אולם לא שכח לציין כי "אני מגנה חלק מהפעולות שלה". מאז עברו יותר משלושה עשורים, ובימים האחרונים התרחש מהפך של 180 מעלות. הבחירות ביום חמישי שעבר הפכו את DUP למפלגה היוניוניסטית היחידה מצפון אירלנד בפרלמנט בווסטמינסטר שבה מספר שיא של עשרה נציגים, אחרי שמפלגת UUP איבדה את שני המושבים שלה.

אולם מעבר להישג ההיסטורי, DUP הקטנה, שמחזיקה ב־1.5% בלבד מכלל חברי הפרלמנט, הפכה בפועל לסיעה החשובה ביותר בבית הנבחרים אחרי שהצילה, לפחות כרגע, את כיסאה של תרזה מיי, המנהיגה הנוכחית של המפלגה השמרנית של תאצ'ר, ואפשרה לה להישאר בראשות הממשלה אחרי הבחירות הכלליות, שבהן איבדה מפלגת השלטון את הרוב המוחלט שלה בפרלמנט.

הסיבה העיקרית לכך ש־DUP מיהרה להציל את מיי לא הייתה בשל אהבת מרדכי, אלא בגלל שנאת המן. במפלגה הבהירו כי הם רצו למנוע את האפשרות שמנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, יצליח להקים ממשלה ולהיכנס לדאונינג 10, וזאת בשל קשריו עם בכירי השין פיין, הזרוע הפוליטית של המחתרת האירית לשעבר (IRA), ובשל התמיכה שהביע לכאורה במאבק הרפובליקני למען איחוד אירלנד בעיצומו של גל הטרור בשנות ה־80. "הבהרנו לחברי הלייבור שוב ושוב: כל עוד אתם נותנים למעודד של ה־IRA להוביל אתכם, אתם מונעים מעצמכם מלהיכנס לדאונינג 10", אמר בכיר ב־DUP בסוף השבוע שעבר.

פרסום פרטי ההסכם הקואליציוני בין השמרנים לבין ה־DUP נדחה בשל השריפה במגדל המגורים בלונדון ביום רביעי, אולם ב־DUP הבהירו כי מדובר בהסכם שיטיב עם כל חלקי הממלכה, אך בעיקר עם צפון אירלנד בכל הנוגע להטבות לחקלאים, מיסוי ועתידו של החבל לאחר הפרישה מהאיחוד האירופי. "נפעל למען האינטרס הלאומי", אמרה השבוע מנהיגת המפלגה, ארלין פוסטר. "אנחנו רוצים לעשות את מה שנכון עבור כל הממלכה המאוחדת, אנחנו רוצים להביא יציבות לממשלת בריטניה".

שלום תחת איום

המפלגה הדמוקרטית־יוניוניסטית הוקמה בספטמבר 1971, כאשר הכומר פייזלי ביקש לאתגר את הממשלה המקומית של צפון אירלנד לפעול להשבת החוק והסדר בעקבות גל טרור של המחתרת האירית. פייזלי כבר היה במשך קרוב לעשור אחד האישים הקיצוניים ביותר בקהילה היוניוניסטית, שלא רק ראה לנגד עיניו את המשך שלטון הכתר הבריטי על צפון אירלנד, אלא גם תיעב את שכניו לחבל, הקהילה הקתולית. במרץ 1963, אחרי שהממשלה המקומית החליטה להוריד את הדגל בבית עיריית בלפסט לחצי התורן בשל מותו של האפיפיור יוחנן ה־23, הוביל פייזלי צעדת מחאה בהכריזו כי מנהיג הכנסייה הקתולית הוא "אנטי־כרייסט" ו"נמצא כעת בגיהינום".

לכל אורך הסכסוך האלים בחבל - הטראבלס - פעל פייזלי באופן נמרץ לסיכול כל פתרון פוליטי, ודרש הפעלת כוח נגד ארגוני הטרור הרפובליקניים, תוך שהוא שומר על קשרים עם ארגוני הטרור הלויאליסטיים־יוניוניסטיים. ב־1974 הוביל שביתה כללית ששיתקה את צפון אירלנד, והצליחה להביא לקריסתה של המועצה המנהלת הראשונה ששילבה נציגים יוניוניסטים ורפובליקנים. גם אחרי שהושג באפריל 1998 הסכם יום שישי הטוב, אשר סיים את הטראבלס, המשיך פייזלי להביע הסתייגות לנוכח סירובם של אנשי ה־IRA להתפרק מנשקם.

בבחירות הכלליות של 2001 ועל רקע עמדותיה כלפי ה־IRA, הפכה DUP למפלגה הצפון־אירית הגדולה ביותר בפרלמנט בלונדון, אחרי שעקפה את UUP במספר הצירים. כעבור שנתיים הפכה גם למפלגה הגדולה ביותר במועצה המחוקקת של צפון אירלנד. רק אז, אחרי שזכה רשמית למעמד של מנהיג היוניוניסטים, החל פייזלי להגמיש את עמדותיו ולקיים הידברות עם הנציגים האירים.

במאי 1997, אחרי מו"מ ממושך, הוא מונה לראש המועצה המנהלת של צפון אירלנד, ומי שמונה לסגנו היה מרטין מקגינס מהשין פיין, לשעבר אחד ממפקדי ה־IRA. למרות הטינה ארוכת השנים, השניים הצליחו לבנות קשרי עבודה וידידות קרובים שגם זוכים לתיעוד על המסך בסרט חדש שיוצא לאקרנים החודש.

פייזלי המשיך בתפקידו עד ינואר 2008, אז החליף אותו פיטר רובינסון, ששימש גם ראש המועצה המנהלת עד שפרש בדצמבר 2015. ארלין פוסטר, בתו של שוטר שנפצע קשה בניסיון חיסול במהלך הטראבלס, היא שמונתה למנהיגה החדשה של המפלגה היוניוניסטית ולראש המועצה המנהלת.

תרזה מיי. צילום: רויטרס

במרץ שעבר נערכו בחירות למועצה המחוקקת אחרי שמקגינס (שהלך לעולמו שלושה שבועות לאחר מכן) התפטר מתפקיד הסגן בשל סירובה של פוסטר להשעות את עצמה בעקבות חשיפת שחיתות בפרויקט אנרגיה ירוקה - יוזמה שפוסטר הובילה באופן אישי. היחסים בין DUP לבין השין פיין גם הפכו למתוחים יותר בשל המחלוקת על עתיד צפון אירלנד בעקבות הברקזיט, כאשר בשין פיין לא הסתירו את תקוותם כי מדובר בהזדמנות לקדם משאל עם על איחוד שני חלקי האי.

עד כה לא הצליחו עדיין DUP והשין פיין להסכים על הקמתה של מועצה מנהלת, ואם לא יושג הסכם עד סוף החודש, יוחזרו סמכויות השלטון בצפון אירלנד לידי בריטניה. כעת, החשש הוא כי התמיכה של DUP במיי תקשה יותר על השגת ההסכם הנכסף בצפון אירלנד, מכיוון שהמפלגה היוניוניסטית תרגיש כי היא יכולה להקשיח את עמדותיה.

"אני חושב שזו טעות ללכת לממשלה עם 'תמיכת חברינו' ב־DUP", אמר ג'ונתן פאוול, שהיה יועצו של ראש הממשלה לשעבר, טוני בלייר, ואחד האישים שסייעו לגבש את הסכם יום שישי הטוב. "הסכם השלום מבוסס על איזון שבמסגרתו הממשלה הבריטית הבהירה שהיא ניטרלית בצפון אירלנד, שהיא לא בוחרת צדדים. ברגע שאתה תומך בהם (ב־DUP), אתה כבר לא ניטרלי". גם ראש ממשלת אירלנד היוצא, אנדה קלי, מסר כי הפציר במיי לשמור על עקרונות הסכם השלום בצפון אירלנד, ולא לתת לשותפות עם DUP לערער את היציבות הפוליטית בחבל.

"לאורך שנים רבות ראינו שאירועים בצפון אירלנד לא תמיד נעים בכיוון שמצפים שינועו בהם", אמר ראש ממשלת בריטניה לשעבר, ג'ון מייג'ור, שתהליך השלום החל בתקופת כהונתו, לפני קרוב ל־25 שנה. "בכל הנוגע לתהליך השלום, אנחנו צריכים להיות מוכנים לבלתי צפוי. אנחנו צריכים להיות מוכנים לטוב ביותר, אבל גם להיות מוכנים לגרוע מכל". השר הבריטי לענייני צפון אירלנד, ג'יימס ברוקנשייר, ששמר על תפקידו בממשלה החדשה, דחה את הטענות על כך שההסכם עם DUP ימנע מבריטניה מלשמש מתווכת הוגנת וניטרלית, וקרא למנהיגי המפלגות בצפון אירלנד להתקדם לעבר הקמתה של מועצה מנהלת חדשה. "הבחירה שלהם בשלושת השבועות הבאים תעצב את עתידה של צפון אירלנד", אמר.

אף שגם בשין פיין מתחו ביקורת על שיתוף הפעולה בין השמרנים לבין DUP, הבהיר נשיא המפלגה, ג'רי אדמס, כי הם מעוניינים בהגעה להסכם על חידוש פעולת מוסדות השלטון בצפון אירלנד. "אנחנו חושבים שבאופן אסטרטגי, זו הדרך להשיג אירלנד מאוחדת", הדגיש.


לא לאבולוציה

מאז שנודע כי מיי מקימה ממשלה חדשה בתמיכת DUP, נערכות הפגנות גדולות בבריטניה. מלבד המחאה האישית נגד ראש הממשלה, שנתפסת כמי שאינה ראויה יותר להחזיק בהגה השלטון לנוכח תוצאות הבחירות, הזעם הוא בעיקר בשל רצונה לשתף פעולה עם מפלגה שמחזיקה בדעות שנחשבות לחשוכות ביותר בתחום החברתי. חברי המפלגה מתנגדים בתוקף להפלות, וארלין פוסטר אף הבטיחה בבחירות שנערכו בשנה שעברה למנוע את הרחבת זכות ההפלות גם לתחומי צפון אירלנד. חבר הפרלמנט מטעם המפלגה, דיוויד סימפסון, כינה את תומכי ההפלות "אנטי־דמוקרטיים, אנטי־ליברטריאנים ואנטי־זכויות אדם".

המפלגה גם מתנגדת בתוקף לזכויות לקהילה הגאה, ובמיוחד לנישואים חד־מיניים: צפון אירלנד היא האזור היחיד בממלכה שבו נישואים בין בני אותו המין אינם חוקיים כלל. איאן פייזלי ג'וניור, בנו של מייסד המפלגה שחבר בפרלמנט מאז 2010 אמר כי הוא רואה בנישואים חד־מיניים דבר "בלתי מוסרי, פוגעני ודוחה", אך הדגיש כי "אני לא שונא הומואים". חבר הפרלמנט, סמי ווילסון, עורר בשנה שעברה סערה אחרי שטען כי הנקת תינוקות בתחומי בית הנבחרים היא "ראוותנות" שמעודדת מציצנות. "אם יש לכן מקום אחר להיות בו, למה אתן מגיעות לאולם בית הנבחרים?", תהה. "בעיני, כל מי שבוחרת לעשות את זה באולם במקום בשלווה של המשרד שלה, עושה את זה מסיבות שונות מאשר האכלת הילד".

גם תפיסת המדע של חברי המפלגה אינה עדכנית במיוחד. מצעה של DUP אינו כולל שום התייחסות לסוגיות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, ולו רק מהסיבה שבמפלגה לא מאמינים שמדובר בעובדות אמיתיות. בשנה שעברה אף מנעה השרה לאיכות הסביבה מטעם המפלגה במועצה המנהלת של צפון אירלנד ניסיון לקדם חוק בנושא שינויי האקלים. סמי ווילסון אף בירך על החלטתו של דונלד טראמפ להוציא את ארה"ב מהסכם פריז.

סקר שנערך בקרב חברי המפלגה לפני כארבע שנים מצא כי 40% מתוכם מאמינים שיש להכניס לתוכנית לימודי המדע בבתי הספר גם שיעורים על בריאת כדור הארץ כפי שהיא מתוארת בתנ"ך. רבים הביעו ספק באמינותה של תורת האבולוציה. מרווין סטורי, שהיה האחראי לתחום החינוך מטעם המפלגה ושימש שר התרבות, מחה ב־2010 על כך שמוזיאון אלסטר פתח תערוכה על האבולוציה ודרש לקיים תערוכה מקבילה שתציג את הבריאה. "אומרים לי שכדורים או אבק קוסמיים התאספו ואז היה פיצוץ", אמר חבר הפרלמנט, אדווין פוטס, בהתייחסו לתיאוריית המפץ הגדול. "היו לנו המון פיצוצים בצפון אירלנד ומעולם לא ראיתי שיצא מזה משהו טוב".

תרזה מיי. צילום: רויטרס

לא מעט מהצירים השמרנים הביעו חשש כי השותפות עם DUP תפגע בהתקדמות החברתית שנעשתה בבריטניה ותפגע במעמדה של המפלגה. אולם מנהיגת השמרנים בסקוטלנד, רות דיווידסון, סיפרה כי מיי הבטיחה לה שלא יהיה שינוי במעמד של הקהילה הגאה, וגם שר ההגנה, מייקל פאלון, הדגיש השבוע כי "רק בגלל שהם מתכוונים לתמוך בנו, זה לא אומר שאנחנו מחזיקים כעת בדעות שלהם, כי אנחנו לא".

ידידים קרובים

עבור מקבלי ההחלטות בישראל, הכוח שבו זכו היוניוניסטים־דמוקרטים הוא חדשות טובות מאוד. מדובר באחת המפלגות הפרו־ישראליות ביותר בבריטניה, שתומכת בזכותה של ישראל להגנה עצמית מול הטרור, מתנגדת להכרה במדינה פלסטינית ויוצאת נגד הניסיונות לקדם חרם נגד ישראל. לכל אורך הסכסוך בצפון אירלנד, וגם לאחריו, החזיקו המחנות היריבים בחבל בעמדות מנוגדות ביחס לעימות הישראלי־פלסטיני. פעילים של המחתרת האירית התאמנו לצדם של מחבלי אש"ף בלבנון בשנות ה־70, וגם כיום מובילים חברי השין פיין את הקו הפרו־פלסטיני בצפון אירלנד וברפובליקה האירית. בצד היוניוניסטי, התמיכה בישראל לא נבעה רק מהמאבק נגד הפלסטינים, אלא גם בשל אמונה שיש קשר היסטורי בין הקהילה לבין העם היהודי. מי שמסתובב באזור הפרוטסטנטי בבלפסט יכול לראות דגלי ישראל מתנופפים על העמודים לצד דגלי בריטניה, בעוד שבצד הקתולי הדגל הפלסטיני שכיח לצד הדגל האירי.

בשנת 2009 הקים הכומר פייזלי את קבוצת "ידידי ישראל בצפון אירלנד, שפועלת לקדם את הקשרים בין החבל לבין המדינה היהודית", ובדיוק לפני שלוש שנים הוקמה קבוצת "חברי ישראל ב־DUP". "בכל פעם שאנחנו מרגישים שיש תיאור בלתי הוגן של ישראל בתקשורת המיינסטרים או ברשתות החברתיות, ננסה להציג טיעון נגדי", אמר חבר המפלגה וראש הקבוצה, דיוויד מקאילווין. קרוב לחצי שנה לאחר מכן חמישה מחברי ה־DUP היו בין 12 צירי המועצה המחוקקת של צפון אירלנד שהתנגדו להחלטה להכיר במדינה פלסטינית לצד ישראל.

בנובמבר האחרון הביעה מחאה חברת הפרלמנט האירופי מטעם DUP, דיאן דודס, אחרי שנציגים של השין פיין נפגשו עם בכירים בחמאס, בהם מוסא אבו מרזוק. "הדוגמה של צפון אירלנד ממחישה שהטרור לא מנצח", אמרה. "התקדמות יכולה להיות מושגת באמת רק כאשר כל הצדדים מחויבים לאמצעים שלווים ודמוקרטיים בלבד".

בקהילה היהודית לא הסתירו את שביעות רצונם מההתפתחויות בפרלמנט הבריטי. ג'ונתן ארקוש, נשיא ועד שליחי הקהילות, אמר כי חברי המפלגה הם "חמים וידידותיים באופן יוצא דופן". בהתחשב בכך שגם מיי עצמה נחשבת לידידה חמה של ישראל והיהודים ולתומכת בזכותה של המדינה לפעול להגנה עצמית, נראה שלפחות בתקופה הקרובה, אם יהיה צורך בכך (לנוכח המצב הקשה ברצועת עזה), בירושלים יכולים לסמוך היטב על הממשלה בלונדון שתיתן את הגב הדרוש.

hayim30@gmail.com